לברדור רטריבר \ מאת: מיכל ליבסון/ סייעת
הלברדור רטריבר הוא אחד מכמה מינים של כלבי רטריבר (כלב צייד שהיה מסייע בידי ציידים למצוא ולהביא את הציד). הלברדורים מאופיינים בכפות רגליים עם "קרומי שחייה" דבר שעושה אותם שחיינים טובים, ועוזרים נאמנים לדייגים במשיכת רשתות הדייג מהמים.
הלברדור הוא הגזע הפופולארי ביותר, על פי רישומים, בקנדה בריטניה ובארצות הברית מאז 1991. הוא גם מהגזעים הפופולאריים ביותר לכלבי שירות באוסטרליה, קנדה ארצות הברית, בריטניה ועוד ארצות רבות, וגם מסייע רבות למשטרה ולגופים רשמיים אחרים מעצם היותו כלב עבודה וגישוש מצוין.
בדרך כלל, לברדורים הם אתלטים, אוהבים לשחות, לשחק משחקי fetch (הבאה והחזרה של חפצים), טובים לילדים, מבוגרים ולהגנה.
היסטוריה
מקורם של אבות אבותיו של הלברדור המודרני הוא באי ניו-פאונדלנד שהוא חלק מפרובינציית ניו פאונדלנד ולברדור בקנדה. הגזע ממנו התפתח הלברדור נקרא בעבר St. John's Water Dog (על שם איזור מסוים באי. את אותו הגזע פיתחו מתיישבים שהגיעו אליו במאה ה-16. אבותיו של ה"סנט ג'ון" אינם ידועים, אך קרוב לוודאי שהיו עירובים שונים של כלבי עבודה אנגלים אירים ופורטוגזים.
החזה, כפות הרגליים, הסנטר והפנים הלבנים, הם סימני ה"סנט ג'ון" שמופיעים גם בעירובים של לברדורים כיום, ולפעמים יופיעו בלברדורים גזעיים ככתם קטן לבן על החזה או שיערות בודדות על כפות הרגליים ואיזור הפנים.
דייגים מקומיים נעזרו ב"סנט ג'ון" במשיכת חבלים בין סירות ועזרה במשיכת הרשתות מהמים. הנאמנות והנכונות לעבוד קשה של הלברדורים, היוו נכס יקר עבור הדייגים.
מראה חיצוני
לברדורים הם יחסית גדולים, כשהזכרים שוקלים בין 29-41 ק"ג והנקבות בין 25-32 ק"ג.
אורכם של הזכרים נע בין 56-62 ס"מ והנקבות 55-60 ס"מ.
הפרווה שלהם קצרה ודחוסה, ומתוארת כ"דוחת מים" כדי שלא יהיה להם קר כשהם שוחים במים בחורף, מה שאומר שיש ללברדורים פרווה קצת שמנונית. צבעי הלברדור הם: שחור, לבן, (לבן קרם) וחום שוקולד.
מחלות גנטיות של הגזע
ללברדורים יש נטייה גנטית למחלות עצמות ומפרקים, בעיקר הכלבים הגדולים יותר שבגזע. מומלץ לעשות צילומי רנטגן לאגן לפני שמרביעים את הכלבים הללו. בעיות עלולות להופיע גם במפרקים אחרים, בין כמחלות התפתחותיות בכלבים צעירים ובין כמחלות ניווניות בגילאים מבוגרים יותר. לעיתים יש צורך לתת חיזוקים למפרקים, הבאים בצורת כדורים שעוזרים לבנות סחוס. (בדומה למגה גלופלקס אצל אנשים).
השמנת יתר- לברדורים ידועים בחיבתם הרבה לאוכל. אכילה מרובה וללא פעילות גופנית בהתאם עלולה להביא להשמנת יתר רצינית. מחקרים מראים שלפחות 25 אחוזים מהכלבים בארצות הברית סובלים מהשמנת יתר, לכן, לברדורים צריכים הרבה פעילות וגירויים בהתאם. השמנת יתר יכולה גם להביא לבעיות פרקים מוקדמות ולהחמרה בבעיות פרקים שכבר ישנן. מחקרים הראו שלברדורים שמשקלם נשמר בנןרמה חיים עד שנתיים יותר מלברדורים הסובלים ממשקל עודף, דבר שמגביר את החשיבות במניעת אכילת יתר.
מחלות גנטיות נוספת המופיעות בגזע כוללות - סוכרת, תת-פעילות של בלוטת התריס, בעיות עור ואלרגיה, בעיות עיניים, התרחבות של הושט, מחלת חום ושיתוק שרירים לאחר מאמץ, אפילפסיה, היפוך קיבה ועוד.
הלברדור ככלב משפחה
הלברדור הוא כלב בעל מזג נוח נמרץ ואוהב. נהדר עם ילדים ומסתדר לרב עם בע"ח אחרים. מזגו הנוח, כוחו הפיזי, החוכמה, הרגישות והצורך לרצות את בעליו עושים את הלברדור לכלב שירות מצוין, בעיקר בהנחיית עיוורים. אופיו של הלברדור כגור הינו מאוד שובב ומלא אנרגיות. מי שלוקח על עצמו לגדל גור לברדור חייב לדעת שלפניו עבודה רבה ולעיתים לא קלה. גור הלברדור ידוע בשובבות שלו, במרץ הבלתי פוסק ואכילת חפצים בבית אותם הוא לא אמור ללעוס. חשוב להתמיד בחינוך ומי שמשקיע יקבל בסופו של תהליך כלב מקסים נאמן ואוהב.
לסיכום
בתור בעלת לברדורית מקסימה ומתוקה בשם לונה, אני ממליצה בחום על הגזע הזה במיוחד למשפחה עם ילדים שיכולים לשחק איתו, להפעיל אותו ולקבל חבר נאמן ואוהב שישמור עליהם ועל המשפחה כולה באהבה ונאמנות בלתי פוסקים.
וטרינר הרצליה
וטרינר רמת השרון