הכלב הכנעני - צבר אמיתי \ מאת: מירנה שיבולת - חוות שער הגיא
למרות שלפי המחקרים המדעים של השנים האחרונות, הכלב קיים כבעל חיים ייחודי ואחר מהזאב אולי ל-100,000 שנה או יותר ומצורף לאדם כעוזרו ושותפו ל-15,000 עד 20,000 שנה או יותר, כמעט כל הגזעים שאנחנו מכירים היום הם "מלאכותיים". האדם יצר, על ידי גידול סלקטיבי, לאורך דורות רבים ואפילו אלפי שנים, כלבים שיתאימו לתפקידים שונים וספציפיים – צייד, שמירה, רעיה וכדומה, שיתאימו לאזורים שונים עם תנאי שטח ומזג אוויר שונה, ואפילו לאסטטיקה שונה – מה שיפה לאחד לא יפה לאחר. הגזעים העתיקים ביותר בין יצירות אלה קיימים מזה 5,000 עד 10,000 שנה, אבל חלק מהגזעים הפופולאריים ביותר של היום קיימים אולי 200 עד 300 שנה או אפילו פחות. סלקציה קפדנית בכוונה לייצר גזעים ייחודיים ומאוד "טיפוסיים" (שיתאימו לתיאור מאוד מפורט וספציפי של הגזע) הביאה ליצירת יותר מ-400 גזעי כלבים, שחלק מהם התוצאה של בסיס גנטי מאוד מצומצם.
היום אנו רואים בהרבה מאוד גזעים את ההשפעה של צמצום המאגר הגנטי וגם בהרבה גזעים ההפסקה של גידול לצורכי עבודה וגידולם כחיות שעשועים בלבד. כתוצאה מזה, אנו רואים יותר ויותר מחלות, בעיות גנטיות, עיוותים, בעיות התנהגות, ותופעות דומות שפוגעות באיכות חיים, בריאות, ואורך חיים של הכלב, סבל והוצאות כספיות רבות מצד הבעלים.
הכנעני הוא כלב כפי שהטבע יצר אותו. הוא כלול בקבוצה מאוד קטנה של "כלבים פרימיטיביים" או "כלבי פריה" שבעבר נמצאו ברוב אזורי העולם, והיום נכחדים ונעלמים כמעט בכל מקום. (דוגמאות אחרות: הדינגו של אוסטרליה, והקרוליינה דוג מביצות דרום קרוליינה בארה"ב). הכלבים הפרימיטיביים נחשבים צאצאים ישירים של הכלב האוריגינלי שהצטרף כשותף לאדם לפני עשרות אלפי שנה, כשהכלב והזאב נפרדו והכלב הצטרף ליישובי אדם. הכלבים הפרימיטיביים אף פעם לא עברו גידול סלקטיבי. הדברים היחידים שקבעו את מראהו והתנהגותו הם הטבע והיכולת לתפקד ולשרוד.
יש הרבה עניין בעולם היום בכלבים פרימיטיביים בכלל ובכנעני בפרט. מהכלבים האלה אנו לומדים המון על מה זה כלב – מה התכונות הטבעיות של הכלב, מה היחס הבסיסי שלו עם האדם, מה היכולות, הדחפים, החושים שלו, ועוד הרבה. בנוסף, בגלל שהכנעני כלב טבעי לחלוטין, ואנחנו לאורך השנים שאנחנו מגדלים אותם עשינו מאמצים רבים לא לשנות אותו, הוא ההיפך מכל כך הרבה גזעים אחרים. כלב מאוד בריא, מאוד עמיד, עם אורך חיים ממוצע של 15 שנים או יותר, כלב עם יכולות פיזיות ונפשיות שמאפשרות לו לתפקד בצורה יעילה ביותר במגוון רחב של אזורים, תנאים, ותפקידים.
ובנוסף, הכנעני גזע ישראלי. זהו טיפוס של כלב שהתפתח באזור הספציפי הזה של העולם ולא במקום אחר. ישנן הוכחות ארכיאולוגיות שמראות שהוא קיים כאן מזה אלפי שנים – כשמדובר על כלב בתנ"ך, זה היה כנעני. כלב הכנעני מוכר על ידי ההתאחדות הישראלית לכלבנות וכל ההתאחדויות בעולם, כגזע מוכר ישראלי, והיום יש גידול של כנעני בהרבה ארצות בעולם. אין גזעים פרימיטיביים אחרים שזכו להכרה רחבה כזו.
הזכרתי קודם את הבעיות שנוצרו ברוב הגזעים על ידי בסיס גנטי מצומצם. הכנעני הוא אחד הגזעים היחידים בעולם להם עדיין מאגר גנטי רחב עם אפשרויות של הכנסת קווי דם חדשים מהמדבר – יש עדיין כנענים שחיים בר או חצי בר בדרום הארץ וכנענים שנמצאים ככלבי עבודה אצל הבדואים. מקורות אלה, כתוצאה מהתפשטות הציביליזציה לתוך אזורי טבע, הולכים ונעלמים ואנו פוחדים שעוד מספר שנים כבר לא תהיה אוכלוסיית כלבים באזורים האלה. חשוב ביותר שאנו נכניס כמה שיותר כלבים מהבר והבדואים, ויש לנו שיתוף פעולה עם כמה קבוצות של בדואים בנושא הזה. מגדלים של הכלב הכנעני בכל העולם מאוד מעוניינים בעבודה שלנו בנושא זה, ומעוניינים באפשרות לקבל כלבים בעלי קווי דם חדשים מישראל. כלבים כאלה יכולים לבוא רק מישראל.
לאורך ההיסטוריה, הכלב הכנעני לא טופח על ידי סלקטיביות ובחירה של האדם, אלא רק החזקים והפיקחים ביותר שרדו בתנאי סביבתם הקשים. הכנעני התפתח והסתגל לצורכי הסביבה. במהלך השנים נתפסו וגודלו גורים להיות כלבי שמירה ורעייה.
את ההיסטוריה המודרנית של הכלב הכנעני כגזע מוכר אנו מוצאים כאשר פרופ' רודולפינה מנצ'ל עלתה ארצה מאוסטריה. היא התחקתה בתצפיותיה אחר הכלבים המקומיים וזיהתה אותם ככלבים התואמים את הגזע, ועם התאמה מושלמת לסביבה. היא התחילה לתפוס ולגדל כלבים מהבר ומהבדואים ולהשתמש בהם לעבודות בטחון שונות – הם הביאו, לדוגמא, הרבה הצלחות בעבודה בתקופת מלחמת השחרור. היא הקימה בית גידול לגזע וקראה לו בשם "בני הבטחון" והייתה אחראית לכתיבת תקן הגזע הראשון וקבלת הגזע על ידי הארגון הבינלאומי ב 1966. מאז הוכר הגזע על ידי כל הארגונים הכלבניים בעולם. חוות שער הגיא המשיכה בדרכה ובעבודתה.
כיום מגדלים רציניים רבים ברחבי העולם עושים גידול רציני של הכלב הכנעני והפופולאריות של הגזע גוברת בארצות רבות בעולם. תכונותיו הייחודיות של הכלב הכנעני המבדילות בינו לבין גזעים אחרים בעיקר בהתנהגות הטיפוסית והמיוחדת שלו. התנהגות זאת מאפיינת את הכלב הכנעני, בין אם הוא נולד בר או שהוא פרי יצירה מתוכננת של גידול דורות על דורות.
ניתן להבחין ביסוד האופי של הכלב הכנעני יצר מפותח ביותר של טריטוריאליות. האזור בו הוא חי הוא שלו, על כל תכולתו, כולל ה"בעלים", ולכן הוא שומר גם עליו. יעילותו של הכלב הכנעני כשומר מבוססת במיוחד על צורת העבודה שלו – הוא ערני מאוד ובעל חושים מפותחים ביותר, חשדן לכל צליל ורחש הזרים לו, ועל כן, שם לב לכל דבר יוצא דופן, מתריע על כל נוכחות זרה בטריטוריה, ומודיע על כך בנביחות עזות מרתיעות. הוא לא מוותר כל עוד יש חשש לנוכחות זרה בשטח. מצד שני, הכנעני לא ימהר לנשוך. למרות חשדנותו כלפי זרים הוא לא יתקוף או ינשך מבלי שתהיה לו סיבה חזקה ביותר לכך.
הכנעני הוא כלב נאמן ביותר וקשור לבעלים שלו. מצויין עם ילדי המשפחה, אך חשדן כלפי זרים. הוא לא זקוק ולא מחפש יחס מאנשים מחוץ למשפחה שלו. הוא כלב עצמאי באופיו שלא ניתן "לקנות" אותו, אלא רק לפתח איתו יחס הדדי על בסיס כבוד הדדי. מי שמצליח לפתח עם הכלב הכנעני את הדרך הנכונה ליחסי כבוד הדדיים, יגלה כלב שלומד הכול בקלות רבה וממושמע מתוך רצון חזק לשתף פעולה עם האנשים שלו.
הכנעני הוא לא כלב לכל אחד, ולרוב לא מומלץ ככלב ראשון למי שאין לו בכלל ניסיון עם כלבים. אבל למי שחווה את חווית החיים עם כנעני ומסתדר עם האופי שלו, אין כלב אחר.
הכנעני כלב מאוד בריא ולא קיימות אצלו כמעט בכלל בעיות בריאות תורשתיות. הוא אמיד מאוד, לא סובל מתנאיי האקלים בארץ, דורש יחסית מעט מזון, ולא כלב היפראקטיבי – למרות שהוא אתלטי ונהנה מפעילות, אין לו צורך לשעות של פעילות כל יום, ויסתדר גם בתנאיי דירה.
מירנה שבולת - מחברת הספר The Israel Canaan Dog, שופטת כלבים בינלאומית ומגדלת כלבים כנענים מובילה בארץ.
חוות שער הגיא
וטרינר הרצליה
וטרינר רמת השרון