מאת: מאת: דר. דורון נרי - וטרינר
הצטברות אבן שן הינה בעיית השיניים הנפוצה ביותר בכלבים וחתולים ואחד ממצבי התחלואה השכיחים ביותר באופן כללי בחיות מחמד. מחקרים מראים כי למעלה מ- 75% מהכלבים והחתולים מעל גיל 3 סובלים מדרגה כלשהי של מחלה דנטאלית.
עובדה זו תקפה לגבי כל אוכלוסיית הכלבים והחתולים, מכל גזע ובכל גודל, אולם פרטים השייכים לגזעים קטנים ופחוסי פנים, כדוגמת כלבי פקינז, פאג, יורקשייר טרייר או חתולים פרסיים נוטים לסבול מבעיות שיניים יותר מאחרים, וזאת בשל מבנה הפה הייחודי שלהם.
לפני הכל – הסבר קצר על חלל הפה והשיניים...
באופן כללי, פה הכלב (או החתול) דומה מאוד במבנהו ובנוסחת השיניים שלו לפה שלנו – בני האדם. לכלב 42 שיניים המחולקות ל- 4 קבוצות עיקריות: חותכות, ניבים, קדם טוחנות וטוחנות. השן בנויה ברובה מחומר הקרוי דנטין ומצופה באמייל.
האמייל מעניק לשן את חוזקה ואת פני השטח החלקים שלה. שתי תכונות אלה: חוזק ופני שטח חלקים חשובות ביותר לתפקודן של השיניים ולשמירה על בריאותן.
המעטה החלק מונע הצטברות של חיידקים העלולים להזיק לשיניים.
חניכיים: חניכיים בריאות הינן ורדרדות ומבריקות (ישנם כלבים להם, באופן טבעי יש פיגמנטציה בחניכיים. במקרה כזה יתכנו חניכיים מנומרים בכתמים שחורים-חומים).
קו החניכיים נוגע בשיניים בצורה מושלמת ומכסה את שורשי השיניים. בפה בריא לא אמורים לראות את שורשי השיניים.
אז מה זה בכלל אבנית וכיצד היא נוצרת?
כשהכלב או החתול אוכלים, שאריות מיקרוסקופיות של אוכל ורוק נשארות על ובין השיניים, ועליהן מתחילים להתרבות חיידקים.
שכבת האוכל והחיידקים נקראת Plaque. לאחר כ- 24-48 שעות מצטברים מינרלים מהרוק על ה-plaque ונוצרת אבנית (Tartar). אבנית זו פוגעת בטקסטורה החלקה של השן, ובכך מאפשרת לחיידקים נוספים להיאחז ולאבן נוספת להצטבר, בתהליך המגביר את עצמו. מבחינה ויזואלית נראית האבנית כציפוי צהבהב דק או כמשקע חום-אפור הצמוד בחוזקה לפני השן (תלוי בחומרת התהליך).
נזקי אבנית:
אבן שן יוצרת מטרד של ריח רע מפי הכלב, וזו בד"כ התלונה העיקרית שבעלים מעלים בפנינו. אולם האבן גורמת לבעיות נוספות: האבנית והחיידקים הרבים הכלולים בתוכה גורמים לדלקת חניכיים (Gingivitis), המתבטאת באדמומיות חניכיים, כאב ונטייה לדימומים. עם החמרת הדלקת חלה נסיגת חניכיים ובעקבותיה חשיפה של שורשי השיניים.
במצב מתקדם יתכן אפילו ריקבון ונשירה של שיניים.
חשיפת השורשים גורמת לכאב רב, עד כדי הפסקת אכילה. הבעיה בולטת במיוחד בכלבים זקנים, הסובלים בד"כ מבעיות בריאותיות נוספות. בכלבים אלה כאב שיניים עלול להיות בבחינת 'הקש ששבר את גב הגמל' ולגרום להפסקת אכילה, הרגשה רעה מאוד של הכלב, רזון והתדרדרות במצבו.
השילוב של רמת חיידקים גבוהה הנאגרת באבן השן והנטייה המוגברת לדימומים בשל דלקת החניכיים עלול להוביל להתפשטות חיידקים דרך זרם הדם ושקיעתם באזור מסתמי הלב, הכבד או הכליות, שם הם גורמים לבעיות בריאותיות קשות.לאור כל האמור לעיל – שמירה על בריאות השיניים חיונית ביותר לבריאותן, תפקודן ולאיכות חייהן של חיות המחמד שלנו.
אבחון מחלת שיניים וקביעת רמות חומרה:
במהלך הבדיקה הרפואית השגרתית בודק הרופא גם את חלל הפה של בעל החיים וממליץ, בהתאם לרמת האבן ולמצב החניכיים, על ניקוי שיניים. נהוג לסווג את חומרת המחלה הדנטאלית לפי 4 רמות, על פי כמות אבן השן וחומרת הסימנים הנלווים (דלקת חניכיים, חשיפת שורשי שיניים וכו). חשוב לציין כי אבן שן, מרגע שנוצרה, אינה ניתנת להסרה אלא בניקוי שיניים מקצועי.
ניקוי שיניים:
ניקוי שיניים הינו פרוצדורה שגרתית, אך חשובה מעין כמותה לבריאות הכלב או החתול ולאיכות חייהם.הפרוצדורה מתבצעת בהרדמה מלאה.
ההרדמה נדרשת על מנת לאפשר לנו לבחון את חלל הפה ולנקות אותו ללא תזוזה או התנגדות של בעל החיים. לפני הפרוצדורה מוחדר לווריד הפציינט קטטר, דרכו יוזרקו חלק מחומרי ההרדמה, ודרכו יחובר בעל החיים המורדם לעירוי נוזלים, האמור לשמור על לחץ דם תקין בעת הפרוצדורה. לצורך ניקוי השיניים אנו משתמשים במכשיר הקרוי סקיילר (scaler). מכשיר זה, המקובל גם בטיפולי שיננית בבני אדם, פועל באמצעות ויברציות אולטראסוניות הגורמות לפירור ולניתוץ האבנית ולהפרדתה מהשן. בעת הניקוי עובר הוטרינר באופן שיטתי שן אחר שן, תוך שהוא מקפיד לנקות את כל צידי השן, כולל אלה הפונים לפנים חלל הפה.
עקירת שיניים מתבצעת רק כאשר קיימת סיבה המצדיקה זאת : פגיעה קשה במבנה השן, ריקבון שורש שן, חשיפה מוגזמת של שורש השן או שן מתנדנדת. לאחר מכן מבצע הוטרינר פוליש לכל השיניים.
הפוליש הוא למעשה ליטוש והחלקה של פני השן מהשריטות המיקרוסקופיות שנגרמו ע"י הסקיילר.
פעולה זו חשובה על מנת למנוע הישארותם של אזורים מחוספסים המועדים להתפתחות אבנית.
אחר ניקוי השיניים:
עם סיום הפרוצדורה מעירים את בעל החיים ומעבירים אותו לפינת התאוששות, שם ימצא תחת השגחה אישית של איש צוות המוודא כי תהליך היקיצה יתרחש ללא כל בעיות. לאחר מספר שעות משוחרר בעל החיים לביתו כשהוא ער ויציב, אך לעיתים עדיין מעט מטושטש. השחרור מלווה ע"י וטרינר, שיספק את כל המידע באשר לפרוצדורה שבוצעה, תוך מתן דגשים לגבי המשך ההתאוששות בבית. במרבית המקרים אין צורך בטיפול המשכי בבית. במקרים בהם בוצעו עקירות או שישנה דלקת חניכיים משמעותית יש צורך במתן אנטיביוטיקה למשך מספר ימים.
מהן הפעולות אותן ניתן לעשות בבית על מנת להפחית הצטברות אבנית?הצטברות אבן שן הינה פעולה טבעית שתתרחש אצל כל כלב או חתול. גורם מרכזי הקובע את קצב היווצרות אבן השן הינו גנטי: ישנם כלבים הנוטים לצבור אבן שן בכמות גדולה ובקצב מהיר יותר מאחרים. לא ניתן למנוע כליל היווצרות והצטברות אבנית, אולם ביכולתכם להאט את קצב הצטברותה, ובכך לדחות/לרווח את מועדי ניקוי השיניים.
1. צחצוח שיניים - הינו הכלי היעיל ביותר להאטת הצטברות אבן השן. לשם כך אנו משתמשים במשחת שיניים וטרינרית. יתרונותיה של משחה זו: מכילה חומר אנזימטי פעיל המסייע בהפחתת היווצרות אבן שן, טעימה לבעל החיים ולא מצריכה שטיפת פה לאחר השימוש בה. אנא בקשו מאיתנו להדגים את טכניקת הניקוי בעת ביקורכם במרפאה. תדירות הניקוי המומלצת הינה לפחות שלוש פעמים בשבוע.
2. עידוד לעיסה – ללעיסה תפקיד חשוב במניעת הצטברות אבן שן. מזון יבש, בעל כופתיות גדולות יחסית, יאלץ את בעל החיים ללעוס יותר בעת האכילה. צעצועי לעיסה, ביסקויטים מיוחדים וקלחי גזר יכולים לסייע גם כן בעידוד לעיסה. ישנן לעסניות וביסקויטים מיוחדים המכילים בתוכם חומר פעיל המסייע בהפחתת אבנית. פנו אל צוות המרפאה לייעוץ בנושא.
3. מזונות מיוחדים – בשנים האחרונות פותחו מזונות רפואיים בעלי נוסחא דנטלית המסייעת בהפחתת אבן שן בכלבים המועדים לכך.
4. מי פה – תוספת מי פה למי השתייה מסייעת להפחתת כמות החיידקים ולהאטת הצטברות אבן השן.
חשוב להדגיש כי למרות פעולות המנע, בעל החיים שלכם יזדקק לניקוי שיניים מקצועי מדי פעם. אנו נעקוב אחר מצב חלל הפה בכל ביקור וננחה אתכם בהתאם.