תזונה נכונה לציפורים

מאת: מר בנימין סלנט בשיתוף פעולה עם מרכז וטרינרי רמה"ש

לשאלה מה הוא הרכב מזון מומלץ לציפורים המשמשות כחיות מחמד יש תשובה מורכבת. לכל סוג או מין של ציפור יש דרישות שונות, ובעיקר צרכים שונים.

הלורי, האקלקטוס והקוניור לדוגמא הם חובבי פירות וגם ביניהם יש שוני מובהק. אצל הלורי אכילת פירות או מיץ פירות היא הכרחית וחיונית בגלל מבנה הלוע, בעוד הקוניור והאקלקטוס ייהנו גם מתערובת גרעינים. לעיתים אף בתוך סוג או קבוצה מסויימת לכל פרט יש צרכים שונים , שתלויים בקצב ההתפתחות ולעיתים בהרגלים שונים. הצרכים משתנים גם בהתאם לגיל הציפור וכמובן לעונות הגידול.  אם זה בעונת הגוזליות או בתקופת השגר, שהן עונות גדילה קריטיות, בהן הציפור בונה את מבנה הגוף, העצמות, מרקם השרירים, והנצוי, או בעונת הפריון שמתחילה בזיווגים, בבניית הקן, בהטלה, דגירה ובהאכלה. בכל השלבים הללו ישנה הוצאת אנרגיה נמרצת, ותפקיד המגדל לספק את הצרכים הללו.

ספקי אנרגיה
ספקי האנרגיה הם הפחמימות, השומנים והחלבונים. הפחמימות והשומנים תורמים בעיקר אספקת אנרגיה, בעוד שלשומנים תפקיד נוסף במערכת העיכול כמסיסי ויטמינים מסוימים ולעיתים עוזרים לעיכול ולניצולת טובה של המזון, בתנאי שהם באים בצורה מתונה.

החלבונים "פרוטאינים"
לחלבון יש תפקיד חיוני בבניית תאי הגוף, רקמות השרירים וכל יתר האיברים. החלבון מורכב מחומצות אמינו- שהן אבני הבניין – מהן מרכיב הגוף את סוגי החלבון השונים הדרושים לאיברים השונים.

החלבון מלא-ערך
כל איבר או רקמה צורכים חומצות אמינו שונות. 12 מתוך 22 חומצות האמינו הדרושות הגוף מרכיב בעצמו. יתר עשר החומצות, שהן מאד חיוניות, צריך לספק ממזון חלבוני שמכיל גם את כל עשר חומצות האמינו, חלבון כזה הוא חלבון מלא-ערך , מצוי בעיקר בעולם החי, כגון מוצרי חלב, ביצים, דגים ובשר, בעולם הצומח בעיקר בסויה.

חלבון נעכל
ערכו התזונתי של חלבון תלוי בכושר התעכלותו. חלבון מן החי מתעכל היטב כ-95 עד 100%. חלבון מן הצומח (כך גם כל  יתר חומרי המזון מן הצומח) מתעכל פחות טוב, בין 70 עד 90%, דבר הקשור לכמות התאית בתוך המזון.

חלבון זמין
יש חלבונים שאינם זמינים בצורתם הרגילה, לדוגמא: פולי סויה שהם עשירים בחלבונים, אבל זמינותם קשורה לצורת עיבוד מיצוי השומן וקלייתם. או למשל, עדשים ושעועית עשירים מאד בליזין (lysine) אבל אלו אינם נעכלים ואינם זמינים בצורתם הטיבעית, ולכן גרעינים אלו יש להתפיח או להנביט ע"י השריה. רעיון זה נכון לגבי כל סוגי הקטניות והדגניים. למשל פופקורן אפשר לפצח ואז ע"י טיפול נוסף להעלות את זמינותו. מכאן ברור, שעצם ריבוי מקורות המזון וצורת הגשתם הם חשובים ביותר בדרך להשגת מזון מושלם. צירוף משלים של חלבון מן החי עם חלבון מן הצומח, למשל, פרוסת לחם מרוחה בגבינה - מומלץ!כדי להגיע להרכב אידיאלי צריך להרבות במגוון של מקורות המזון. סוגים רבים של גרעינים וזרעונים, דגניים וקטניות, זרעי בר וזרעי ירקות. בנוסף, מזון רך, כל הדייסות למיניהן: סולת, פירה תפו"א, פסטה ועוד. ירק עלים כחסה, פטרוזיליה, ענפי אקליפטוס, ושינגטוניה ועוד.

פירות וירקות

כל הסוגים מומלצים (למעט אבוקדו).

גרעינים, תפוחים או נבטים, קטניות ודגניים כתירס, דורה, שעועית ועדשים. ואחרי הכל, למרות מכלול רחב של אופציות יש עדיין מקום וצורך לתוספים.

התוספים החיוניים
התוספים שעליהם אנו ממליצים הם מזון-ביצים (egg food) , פרוביוטיקה וקלציום. מזון ביצים מכיל ריכוז ויטמינים ומינרלים, ספוגים יחד עם אבקת הביצים בתוך פתיתים של מיני מאפה. מזון זה נחשב מאז ומתמיד כמזון מעולה לגוזלים ובגלל חשיבותו הרבה מומלץ כיום לכל סוגי הציפורים בכל הגילאים ובכל העונות.

פרוביוטיקה
אבקה נמסה במים, המכילה חיידקים חיוביים בתוספת ויטמינים ומינרלים, אלה נועדו להעשרת מערכת העיכול ועוזרים לפירוק וניצול המזון בצורה יעילה. מתן פרוביוטיקה בזמן ממושך אמורה לשפר גם את המערכת החיסונית. יש חשיבות מיוחדת במתן פרוביוטיקה לאחר מתן אנטיביוטיקה אשר מחסלת גם את החיידקים החיוביים.
קלציום – סידן , המקור הטבעי והמומלץ הוא ע"י דגים מאובנים או עצם דג (cuttle fish) או ע"י גיר המכיל קלציום בתוספת ויטמינים ומינרלים. הסידן חשוב במיוחד למבנה הגוף והעצמות ובעיקר בעונת ההטלה. מלבד תוספים אלה, יש שורה של תוספים מיוחדים הניתנים להעשרת מקורות המזון, במקרים או במצבים מיוחדים.

כופתיות
בשנים האחרונות החלו יצרני מזון בשיטה חדשה, הדוגלת במתן המזון ע"י כופתיות. אלו אמורות להכיל את כל צרכי הציפור כולל כל אבות המזון, הויטמינים והמינרלים.  כופתיות אלו אמורות להחליף את מגוון הגרעינים והזרעונים, ולתת את המזון בצורה מאוזנת. יתרונות נוספים  של שיטת הכופתיות הם ע"י חיסכון וניצולת של כמות המזון וצמצום כמות הלכלוך בשל הימנעות מקליפות. כמו כן צריך לציין שלכופתיות חיי מדף ארוכים יותר מאשר לתערובת גרעינים. כדי להחליט מה אכן טוב ומתאים, מה יעיל ובריא, ומה טבעי יותר במזון לציפור, עלינו לבחון כמה נושאים: רוב הציפורים מטבען הן אוכלות זרעים - לצורך כך קיים המקור. המקור עשוי מלסתות המצופות בחומר קרני קשה שנועד מטבעו לפיצוח, כרסום וקילוף. בגלל מבנהו המיוחד הוא אינו מתאים ללעיסה! כדי לשמור על המבנה הפונקציונלי של המקור, יש להרגיל את הציפור כבר בתחילת הגידול להתאמן באכילת זרעים וגרעינים, ע"י פיצוח וכרסום.

במאמר חשוב של Michael J. Masie and Susan הם ממליצים מאד על מתן מגוון רב של מקורות שונים של גרעינים וזרעונים מכל הסוגים. חשיבות מיוחדת יש לדעתם, לחשיפה למגוון המקורות במיוחד בעונת הגמילה.  במאמר מיוחד על Nutrition of pet birds שהוא סיכום של עשרות עבודות מחקר בנושא תזונה, ומכאן חשיבותו הגדולה. גם הם טוענים, שכדי להגיע למילוי הצרכים האופטימלי של הציפור, יש להעשיר את מקורות המזון ע"י מתן מספר רב של גרעינים, דגניים, קטניות, זרעי בר וזרעי ירקות. כל זאת כדי להתקרב כמה שיותר למצב הנתון בטבע. לדעתם, ציפור שתקבל בצעירותה תפריט מצומצם, יקשה עליה מאד להתרגל בעתיד לסוגים חדשים של מזון.

ארוחות קבועות
המלצה נוספת מאותו מאמר המתבססת על עבודת מחקר, היא לתת מנות קצובות בזמנים קבועים (לא עוד כלי אוכל מלאים בכל שעות היממה). לשיטה זו כמה יתרונות:
א.הגברת התיאבון וניצול יעיל של המזון.
ב.הגברת הציפייה לארוחה הבאה.
ג.ייצור קשר חיובי עם המגדל.

בין שתי הארוחות יש מקום להוסיף "צ'ופר" , חופן גרעינים, ירק, פרי או תוספת פרוסת לחם מרוחה בגבינה. תוספת זו תתקבל בברכה ותגביר את הקשר עם המגדל. אחד הגורמים החשובים שחוזר בכמה מאמרים, מדבר על Boredom , שהוא שעמום שעלול להיווצר מאכילת כופתיות, ולכן בכל מקרה מומלץ לתת כופתיות בצורות שונות, בצבע, בטעם ובריח שונים, וזאת כדי להתקרב לאפשרויות שיש בתערובת גרעינים עשירה. ואכן, יש יצרנים ששמים לב לכך, ומייצרים כופתיות בגדלים ובצבעים שונים.

לבסוף, קיים השיקול הכלכלי, מחיר הכופתיות הוא בדרך כלל פי 4 או 5 יותר מתערובת גרעינים עשירה, ולמרות החיסכון המסוים והנוחות, עדיין לא כל מגדל יכול להרשות לעצמו מחיר זה. 

לסיכום
העלינו ברשימה זו את השיקולים כולל יתרונות וחסרונות של שתי השיטות. המלצתנו היא לשלב בין שתי השיטות. מצד אחד, נשמור על היכולת הטבעית של הציפור, מצד שני נאפשר לציפור להנות ממרכיבים נוספים שבעצם יעשירו את מקורות המזון.
בקשר ליחס בין המרכיבים השונים, יחליט כל מגדל לפי מצבו הכלכלי ולפי מצב הציפורים.

למידע נוסף מומלץ להיוועץ עם הוטרינר

וטרינר רמת השרון

וטרינר הרצליה