וטרינר מסביר מה כדאי לברר לפני שעושים הדברה בבית


מאת: דר. דורון נרי - וטרינר ודר' דליה רוזנבאום וטרינרית

חרקים ויונקים ביתיים שונים הם לעתים מטרד במקומות עבודה, במשקים או בבתי מגורים פרטיים. לרוב מוזעקים למקום אנשי מקצוע המצוידים בהתאם לבעיה ומסלקים את הפולשים הטורדניים. האמת היא שאם אלה באמת השתלטו על ביתכם, אין מנוס מסילוקם; אך הדרך שאתם בוחרים משמעותית ביותר עבורם, עבור בעלי החיים שאתכם ואף עבורכם.

 

וטרינר רמת השרון

וטרינר הרצליה

 

חומרי הדברה הם רעלים שלעצמם מזיקים גם לסביבה וגם ליצורים שאין כוונה להדבירם. רעלים שונים נותרים על הקרקע שנים רבות, מתפרקים באטיות מרובה וגורמים נזק בלתי הפיך לטבע ולסביבה. ישנם רעלים קטלניים במיוחד כדוגמת הזרחנים האורגניים אשר מומלץ להימנע מהם לחלוטין, אך בעשורים האחרונים התפתחו שיטות הדברה המבוססות על חומרים ידידותיים יותר כדוגמת הפרמיטרינים. כשמדובר במשקים או בפינות חי ניתן כיום להימנע לחלוטין מחומרי הדברה כימיים ולהשתמש בהדברה הביולוגית, בעזרתה ניתן לשמור על החי, על הצומח ועל איכות הסביבה.

 

אם אין מנוס והחלטתם להזמין את המדביר, ראשית, יש לבדוק שמדובר במדביר מוסמך – כמו שתוכלו לקרוא באתר המשרד להגנת הסביבה, ההיתרים והאישורים להדברה ניתנים רק לאנשים שניתנה להם הכשרה מקצועית מתאימה. שנית, יש לברר באילו חומרים המדביר משתמש - יש שיגידו שהם משתמשים בחומרים ידידותיים אשר אינם פוגעים בסביבה או בבעלי החיים, אך למען הסר ספק יש לערוך בדיקה מעמיקה, ועל פי מגדיר קבוצות הרעלים שבהמשך הדברים להחליט איזה מדביר להזמין.


סוגי רעלים
נוגדי קרישה: חומרים המשמשים להרעלת עכברים ומכרסמים, ומצויים כטבליות או כפתיתים לעתים צבעוניים. קיימים כמה דורות של רעלים אלה, אשר תחילת פעולתם שונה אך מטרת פעולתם זהה: עיכוב מנגנון קרישת הדם.

 

וטרינר רמת השרון

וטרינר הרצליה

 

מדובר באחת ההרעלות הנפוצות שמתרחשות בדרך כלל בטעות, תוך כדי ניסיון לפעול כנגד עכברים. הרעלת חיית המחמד יכולה להתבצע ישירות מהרעל או לאחר בליעת עכבר אשר הורעל, ובליעת הרעל ללא טיפול מידי תגרור דימום ממקומות שונים בגוף. אם קיים חשד להרעלה, יש לפנות מיד לטיפול וטרינרי, זה יכלול עירור הקאה על פי הצורך ובדיקה רפואית למידת סמיכות ההרעלה. מלבד זאת, ייעשה טיפול בוויטמין K העוזר לקרישה לתקופה ארוכה וייעשו בדיקות דם לצורך מעקב תפקודי קרישה.

 

זרחניים אורגניים: חומרי הדברה נפוצים לשימוש בעיקר נגד חרקים ותולעים. באים בצורת נוזל, גרגירים או אבקה, מפוזרים בשטח ונמצאים בתכשירי האבקה, שהיו נפוצים בעבר כנגד פרעושים וקרציות, לחיות מחמד. רעלים אלה עובדים על מערכת העצבים של בעל החיים ומביאים לאקטיבציה של מערכת זו - רעד מהיר המוביל למוות.

 

הטיפול -  אם מדובר בשימוש על חיית המחמד, רחיצה, במקרה אחר יתבצע טיפול נקודתי בתסמינים של ההרעלה אצל הווטרינר ע"י חומר הנוגד את פעולת הרעל. לעתים יש צורך באשפוז, מתן נוזלים תוך-ורידיים ותרופות נוספות בהתאם למידת הנזק. יש לציין שכיום רוב המרססים משתמשים ברעל זה אך ורק בחצר ולא בבית.

 

קרבמטים: גם חומרים אלה משמשים לקטילת חרקים וטפילים. הרעל מצוי בתכשירים אבקתיים ונוזליים כנגד פרעושים וקרציות, ומשתמשים בהם ישירות על בעל החיים או בסביבת מגוריו. הסימנים והטיפול דומים להרעלת זרחנים אורגניים.
פרמיטרין/ פריתרואיד: משמשים לטיפול נגד חרקים וטפילים, ופועלים על מערכת העצבים של המזיק. הרעלה זו נפוצה בעיקר בחתולים, אשר רגישים מאוד לחומרים אלו. עם זאת, מדובר בחומר צמחי שבטוח יחסית לשימוש גם בבתים עם בעלי חיים, ורק כמויות ממש גדולות ממנו יגרמו להרעלה.

 

ההרעלה, בדרך כלל מטיפול בחומר כנגד פרעושים אשר אינו מותאם לחתול ומכיל חומר זה, תבוא לידי ביטוי בסימנים קליניים, כגון ריור, רעידות וחוסר תיאבון. הטיפול הנדרש הוא רחיצות חוזרות בשמפו מתאים, טיפול תומך שלעתים כולל עירוי נוזלים ותרופות הנוגדות את השפעות הלוואי של הרעל.

 

תרדמון: רעל נגד מכרסמים, אשר מורכב מחומר הרדמה חזק ביותר ומגיע בצורת אבקה או גרגירים. היה בעבר בשימוש הרשויות והצבא והיום אסור לשימוש! למרות זאת, גם מכיוון שרעל זה טעים לכולם... אנו נתקלים לעתים בהרעלות שכאלו. כלבים וחתולים שבלעו את הרעל נרדמים. ההרדמה מלווה בירידת חום הגוף וברעידות קשות. בעל החיים מפסיק לנשום ומת. הטיפול הווטרינרי כולל עירוי נוזלים, חימום בעל החיים, תרופות להפסקת הרעידות, ולעתים גם הנשמה מלאכותית לאורך שעות רבות עד שהרעל מתפרק ויוצא מהגוף.

 

מתיל אלדהיד (רעל נגד חלזונות): רעל קטלני במיוחד! בעל החיים יכול להיות מורעל מהרעל עצמו ומבליעת חילזון שבלע את הרעל. הבעיה היא שכלבים אוהבים לאכול את הרעל הזה (כי הוא מתוק), ולפיכך אם בכל זאת משתמשים בו בחצר, יש להרחיק לחלוטין את הכלבים מהאזור. אם הכלב טעם מהרעל, יש לפנותו מיד לשטיפת קיבה שתוכל להציל את חייו.

 

הסימנים להרעלה הם הקאות ושלשולים, רעידות, קצב לב גבוה, פרכוסים, עוויתות ומוות. מוות מכשל נשימתי עלול לקרות בתוך 24 שעות, ומוות מאוחר יותר עלול לקרות מנזק ארוך טווח לכבד. הטיפול הוא טיפול תומך ולא תמיד ניתן להציל את בעל החיים המורעל.


לכל חומר שהזכרנו טווח בטיחות משלו. אם החלטתם להשתמש בחומר הבטוח יותר לשימוש מאלו שהוזכרו - חומרי הפריתרואידים, יש לפנות את הכלבים מהבית לחמש שעות לפחות, ואת החתולים או הגורים ל- 12 שעות לפחות (חתולים פרסים וכלבים זעירים ידועים כרגישים יותר – עדיף להוציאם ל-24 שעות).

 

בנוגע לכל חומר אחר יש לבדוק את סוג החומר ואת אופן הפעולה עם המרסס, ולהתריע בפניו על המצאות בעלי החיים בבית. על כל פנים, יש להוציא את קערות המים והאוכל מהבית, את המשחקים, את השמיכות, ולמעשה כל מה שבעל החיים בא אתו במגע ביום-יום. יש לשים לב גם לחתולי חצר ולכלבים בעת שמתבצעת הדברה שכונתית; כדי למנוע הרעלה יש להשגיח שאלה לא יכניסו לפיהם אוכל, ובמקרים מסוימים אין מנוס ממחסום.

 

יש לתת את הדעת שמכרסמים וציפורים רגישים הרבה יותר מכלבים ומחתולים; ככלל, ככל שבעל החיים קטן יותר, כן חילוף החומרים שלו גבוה יותר ושטח הפנים שלו יחסית גדול יותר, ולכן הרגישות שלו לרעלים גבוהה הרבה יותר. לפיכך עם בעלי חיים אלה יש להיזהר כפליים, ולא לרסס עליהם שום חומר, גם כזה המותאם לבעלי חיים, ללא אישור הווטרינר. מובן שאין להשתמש על כלל בעלי החיים בחומרי ריסוס לבית! זה יישמע מפליא, אך לא פעם הופנו אלינו בעלי חיים שרוססו עם K700.

 

נסיים בנימה אופטימית נאמר שברוב מקרי ההרעלה, אם הבעלים ערנים ומספיקים להגיע בזמן, ניתן להציל את חיית המחמד.

 

וטרינר רמת השרון

וטרינר הרצליה