מאת: קושנריוב יוליה-פלג, Msc בזואולוגיה, אסיסטנטית במרכז וטרינרי רמת השרון
מאמר זה מתייחס ברובו לגורי כלבים, אך המידע יכול להיות רלוונטי גם לחתלתולים.
ללא ספק, התעמלות ותעסוקה הכרחית לגדילה בריאה של גורים. הם יעזרו לגור שלהם לגדול לכלב בוגר שמח, בריא ובעל ביטחון. אם החשיבות הרבה בנושא, רבים שוכחים שבדיוק כמו בילדים קטנים, גם לבעלי חיים יכולים להיגרם נזקים שונים בעקבות התעמלות יתר. מדובר לרוב בנזקים למפרקים ולעצמות. נזקים אלו יכולים להיות בלתי הפיכים ולגרום למגוון של בעיות בריאותיות בבגרות כמו דיספלסיה של מפרקי הירך, דלקות פרקים ואפילו לפריצות דיסק.
מדוע התעמלות יתר עלולה לגרום לנזקים?
גורים, בדיוק כמו ילדים, נולדים עם עצמות רכות, מפרקים עדינים יותר ויש להם לוחיות גדילה
(יכולות להיקרא גם לוחיות צמיחה). לוחיות הגדילה הן אזורים סחוסיים הנמצאים הקצוות של עצמות הגפים. כל אלו הם מוקדים לנזקים אשר עלולים להוביל לעיוותים בגדילה. עיוותים אלו יכולים בתורם להוביל לבעיות אחרות, דיספלסיה של הירך למשל נובעת מאי התאמה טובה בין מפרק הירך לבין ראש עצם הירך. אי התאמה זו יכולה להוביל לפריקות חוזרות ונשנות של המפרק וכאב רב.
למעשה, נזקים לעצמות, המפרקים ובמיוחד ללוחיות הגדילה יכולות לגרום לבעיות התפתחות של השלד ולהשפיע על יכולת התנועה שלהם לאורך כל החיים. בשביל להדגיש את החשיבות במצב וכי לא מדובר בתופעות נדירות, הוסיף כאן סיפור אישי – הנרי, הכלב שלי כרגע חיי בשיבה טובה והגיע אליי כבר כבוגר. מאז ומתמיד יש לו צליעה על רגל ימין אחורית ואם הוא מחליט לרוץ, הוא מרים אותה לחלוטין ורץ על 3 רגליים ולא על 4. בשיחה עם הווטרינר שטיפל בו כשהיה צעיר בהרבה, עלה החשד כי מדובר בנזק שהנגרם במהלך ההתפתחות הגורית. למעשה, לכלב שלי, כל חיו הייתה צליעה שיתכן וניתן היה למנוע.
איך לדעת מתי להפסיק וטיפים נוספים:
כדי לדעת מתי כדאי להפסיק, חשוב להתחשב במספר דברים כמו גיל, גודל סופי צפוי, גזע, אורך חיים וסיטואציה. ככל שגור מתבגר, כך הוא יכול, ולרוב גם רוצה, להיות פעיל יותר. גורים רכים (או התינוקות שביניהם) בעיקר ישנו לעומת זאת, גורים בוגרים יותר יהיו הרבה יותר אנרגטיים וירצו להשתולל במשך מה שיכול להראות לנו אפילו כמו שעות. הגודל הסופי של הגור והגזע משפיעים על רמת הפעילות הצפויה וסוג הפעילות. כלב קטן יצטרך לרוץ בשביל לעמוד בקצב הליכה של אדם בוגר בעוד שכלב גדול יכול ללכת באותו קצב ללא מאמץ. גזעים קטנים מגיעים לשיא גודלם מהר יותר מכלבים גדולים אשר יכולים להמשיך לגדול עד לגיל של מעבר לשנה (למרות ההבדלים בשלבי הגדילה הסופיים כמעט ולא נראים לעין). גזעים כבדים יכולים להיפצע ביתר קלות לעומת כלבים אחרים.
לכלבים כבדי גוף כמו הסיינט-ברנרד או הבולדוג יש הרבה יותר משקל על המפרקים בהשוואה לכלבים בגובה דומה אבל בעלי מבנה יותר "סטנדרטי" כמו רועה גרמני או ג'ק-ראסל. בעקבות כך יש להיזהר איתם יותר בזמן ההתפתחות. כאן מגיע גם עניין אורך החיים או התזונה. מזון טוב יספק לגור את כל מה שהוא צריך בשביל להתפתח באופן תקין ולהתחזק אך עודף של מזון והשמנה יפעילו לחץ נוסף על המפרקים שהינם עדינים בגיל הצעיר.
אם כך, מתי נדע שהגור צריך מנוחה? קודם כל, אם נראה שהוא מתחיל להתעייף, יש לעצור את המשחק או הפעילות ולתת לגור לנוח. לעולם אל תכריחו גור עייף להמשיך גם אם זה אומר שתצטרכו לעצור באמצע טיול ולהמתין או להרים אותו על הידיים. הליכות ומשחק בבית או בחצר יכולים להיות דרך מצוינת לשמור על כושר החבר הקטן שלכם וגם לתת לכם את האפשרות לעקוב אחריו. תשתדלו לא לצאת איתם לריצות, במיוחד כשמדובר בגורים קטנים או צעירים שכן ריצה יכולה להיות מעמסה כבדה מידי בשבילם.
הדבר הכי מומלץ הוא לשלב פרצים של מספר דקות משחק או פעילות עם הפסקות. אם אחרי כמה דקות הוא מתעייף – תנו לו לנוח. אם הוא לא מתעייף, שחקו עוד זמן קצר ועצרו לבד. זכרו שזמן ההפסקה והמנוחה צריך להיות לרוב ארוך מזמן הפעילות והמשחק. יתכן ושמעתם על "חוק 5 דקות" שאומר שעבור כל חודש בגילו של הגור, הוא צריך עוד 5 דקות של פעילות רצופה. כלומר, גור בן חודשיים זקוק ל-10 דקות של פעילות וגור בן 8 חודשים ל-40 דקות של פעילות. חשוב מאוד לדעת שלא מדובר בהערכה מוכחת! כל הגורים שונים ביניהם ולכן צריך להתאים את זמן הפעילות עבור כל גור בנפרד. ה"חוק" הזה אולי יכול להיות לעבוד לגורים מסוימים אך זה לא אומר שהוא יתאים לגור הספציפי שלכם.
גורים שנמצאים בסיטואציה מעוררת במיוחד כמו משחק או מפגש עם כלבים לא תמיד יראו סימני עייפות בעקבות התרגשות רבה. חשוב לשים לב לכך ולעצור את הגור בשביל שינוח. הוא יכול להיות "עסוק מידי" במצב הנוכחי מקדי לשים לב לעייפות שלו בגלל כך ההתרגשות. ככל שתכירו את הגור שלכם יותר, כך תוכלו לדעת יותר טוב מתי הוא מתעייף בדרך כלל ולהרחיק אותו מהסיטואציה למספר דקות כדי שיירגע. אם הגור נרגע לחלוטין וניראה שעדיין לא התעייף, ניתן לתת לו להמשיך את המשחק עד להפסקה הבאה.
האם יש סיכונים נוספים מעבר לפעילות מאומצת?
כן! חשוב לזכור גם כי גורים צעירים מגושמים, ולעיתים אפילו מאוד וזה בסדר. הם מגושמים כי הם גדלים ולא תמיד המח "מספיק להתעדכן" בגודל הגוף ואורך הגפיים, במיוחד כשמדובר בקצב גדילה גבוהה. אנא נסו להיזכר בגיל בו היה שיא הצמיחה לגובה האישי שלכם והאם קרה לכם שרציתם לגרד את האף או את הסנטר ופספסתם? גם לחברים הפרוותיים שלנו זה קורה כשהם גדלים. מה שכן חשוב לשים לב אליו הוא שמידה והם נופלים הם עלולים להיפגע. אם הגור שלהם מראה על סימני כאב בעקבות כך או משהו בהתנהגות שלו משתנה, אנא צרו איתנו קשר על מנת לוודא כי הקטנטן שלכם בסדר ולא נגרם לו נזק.
מעבר לחבלות שהגור עלול לגרום לעצמו מהיותו מגושם, יש נזקים שאנחנו עלולים לגרום להם. הדבר הכי נפוץ שאלול לקראת הוא שנדרוך בטעות על החבר הקטן שלנו או נפיל אותו וזה יכול לגרום לפציעה ונזק. מעבר לזה, כאשר מדובר בגורים מגזעים גדולים, ובמיוחד גזעי ענק, אנו עלולים לגרום לנזק גם מעצם ההרמה עצמה. אם נרים גור כזה מחלק גוף אחד (לרוב מדובר ברגליים הקדמיות) ונחזיק אותו בצורה זו, יתכן ונגרום למתיחה של מפרקי הכתף בהרמה מהרגליים או מתיחה בין החוליות בזמן ההחזקה.
מסיבות אלו לא מומלץ להרים גורים גדולים באופן זה. אם תרצו להרים אותם, וודאו כי אתם תומכים בכל משקל גופם בזמן ההרמה וגם בזמן ההחזקה על הידיים. באופן זה תוכלו למנוע פציעות מיותרות אשר נובעות מתמימות וחוסר ידיעה. – זכרו, הם גדלים מהר ולא תמיד העצמות והמפרקים מתחזקים בקצב מספק. הרכות הרבה והחולשה בעצמות שלא מספיקות לעמוד בקצב הגדילה יכולים לגרום לבעיות בריאותיות בטווח הארוך. הדרך היעילה ביותר היא מניעה. אם כבר נעשה נזק, כדאי להביא את הגור שלכם למרפאה שלנו לבדיקות וקבלת טיפול.
למידע נוסף ושאלות, ניתן לפנות למרפאה:
מרכז וטרינרי רמת השרון
03-5403368