כלבלבת בכלבים
ד"ר מיכל רייך, מרכז וטרינרי רמת השרון
רובנו שמענו את השם כלבלבת ואולי גם יודעים שהמחלה כלולה בחיסון השנתי שמקבל הכלב. לשמחתו המחלה אינה נפוצה בשל השימוש המקובל והנפוץ בחיסון.
ועדיין מדי פעם אנו נתקלים שוב במחלה. לרוב יהיה מדובר בגור כלבים שאומץ מכלביה של עמותה או נמצא משוטט ללא היסטוריית חיסונים ידועה, בכלב ששהה עם גורים נוספים, בשגר
גורים שהוטס מחו"ל בתנאים לא מיטביים, או בגור שטרם השלים את סדרת חיסוני הגורים.
המחלה תתבטא תחילה בהפרשות סמיכות מהעיניים ומהאף. חום שעשוי לעלות ולרדת, תיאבון ירוד ושיעול.
הוירוס תוקף תחילה את ריריות הגוף – תחילה של מערכת הנשימה, ולכן תתפתח דלקת ריאות , ובהמשך של מערכת העיכול ואז נראה הקאות ושלשולים, בהמשך יתכן גם שינוי בכריות
כפות הרגליים שיראו קשות מהרגיל ולכן המחלה נקראת גם hard pads disease.
בשלב הבא הוירוס עשוי להמשיך למערכת העצבים – אז עשויים להופיע הסימפטומים האלו: רעד של הלסתות (הנראה כתנועת לעיסת מסטיק אופיינית למחלה), התכווצויות של קבוצות
שרירים (מיוקלונוס) חוסר שיווי משקל,ועוויתות.
הסימנים עשויים להתקדם ולגרום למוות או לעצור ולהישאר כסימנים עצביים שרידים לשארית החיים.
לעתים ,לאחר שנראה שהכלב החלים מהשלב הראשוני (המערב את דרכי הנשימה ומערכת העיכול) יתפתחו כעבור 1-3 שבועות הסימנים העצביים.
הוירוס
הוירוס הינו קרוב של וירוס החצבת. בעל מעטפת שומנית , מה שהופך אותו רגיש מאד לתנאי הסביבה, ולכן אינו צפוי לשרוד בסביבה יותר מכמה שעות.
כל חומרי הניקוי השגרתיים מחסלים אותו בקלות (ולכן אין צורך לחשוש מהכנסת כלב חדש הביתה זמן קצר לאחר פרידה מכלב חולה כלבלבת)
דרכי ההדבקה והתפתחות המחלה
הווירוס מופרש במרבית הפרשות הגוף כולל השתן, אך ההדבקה היא על פי רוב דרך רסיסים המופצים בזמן שיעול ונשאפים על ידי כלב אחר.
הוירוס נכנס לגוף דרך האף/הפה ומיד מתחיל להתרבות. די מהר הוא מאותר ומוקף בתאים מקרופגים השייכים למערכת החיסון, אך לעיתים הם לא מצליחים לחסל אותו והם נושאים אותו
ברחבי הגוף לאתרים חדשים כמו הריאות, המעי, הכבד, הטחול, בשלב זה נראה חום.
כעבור 7-10 ימים מההדבקה ישנה גם תגובה חזקה של מערכת החיסון והתוצאה הסופית תלויה בכמה מהירה וחזקה תהיה התגובה הזו. תופעה זו אחראית לטווח הרחב ולשוני בסימנים
ומסבירה מדוע חלק מן הכלבים יראו רק סימנים קלים ואחרים יפתחו מחלה קטלנית.
לאחר שהוא מסולק ממרבית האיברים הפנימיים הווירוס יכול להסתתר תקופה ממושכת במערכת העצבים ובעור ולכן אנו עשויים לראות כעבור זמן רב מההחלמה התקשחות של העור או
סימנים עצביים עד כדי עוויתות.
האבחנה
הרבה פעמים ניתן להסתפק בשילוב ההיסטוריה המתאימה והסימנים הקליניים.
במידה ויש ספק ניתן להיעזר בבדיקות נוספות –
*בדיקה מיקרוסקופית לנוכחות גופיפי הסגר – גופיפי הסגר הם צברים של הווירוס בתוך תאים מודבקים (תאי דם, תאי לחמית), זו בדיקה פשוטה יחסית, אך חוסר זיהוי גופיפי הסגר אינו שולל נגיעות במחלה.
* בדיקת PCR – בדיקה הבודקת נוכחות חומר גנטי של הווירוס (RNA) . חשוב לדעת שבכלב שחוסן לאחרונה, הבדיקה הקיימת בארץ לא תדע להבחין בין זן החיסון לבין הווירוס מחולל
המחלה ולכן אין טעם לבצע בדיקה זו אם הכלב חוסן בחודש האחרון.
*בדיקת סרולוגיה –
בדיקה זו בודקת רמת נוגדנים בדם המעידה על חשיפה לווירוס. גם כאן החיסון עשוי לגרום לתוצאה חיובית מוטעית כיוון שגם החיסון גורם ליצור נוגדנים. (ולכן הבדיקה יעילה בכלבים שלא חוסנו)
*רמת נוגדנים בנוזל חוט שדרה – במקרה בו יש סימנים עצביים ניתן לבדוק רמת נוגדנים בנוזל חוט שדרה , במידה והתוצאה חיובית, מעיד על כלבלבת
מאחר ונוגדנים הנוצרים בחיסון לא יחצו את מחסום דם – מח ולא יגיעו לנוזל חוט השדרה.
טיפול
אין טיפול ספציפי כנגד הנגיף וההחלמה תלויה בתגובה יעילה של מערכת החיסון. באופן פרקטי הטיפול מכוון לתמיכה בזמן שהגוף נלחם בווירוס – נוזלים לתיקון התייבשות כתוצאה
מהשלשולים, אנטיביוטיקה כנגד זיהום חיידקי משני שמתלבש על דלקת הריאות הוויראלית. טיפול לשיפור הכיוח והוצאת הפרשות מדרכי הנשימה.
בצורה העצבית של המחלה קשה לטפל ועדיין כלבים עשויים להחלים גם משלב זה עם חסרים שאינם פוגמים באיכות חייהם.
הפרוגנוזה הכללית של המחלה היא 50% שרידות.
תופעת old dog encephalitis
מצב זה מתייחס לדלקת כרונית של המח שעלולה להתפתח בכלב שסבל מכלבלבת הרבה שנים קודם.
מניעה
המניעה היא מאד פשוטה על ידי חיסון שקיים כבר שנים רבות. החיסון כנגד הכלבלבת הוא חלק מהחיסון המשולב השנתי של הכלבים (המשושה/משובע). הוא ניתן החל מגיל 6-8 שבועות
מדי 2-4 שבועות ועד גיל 16 שבועות.
לאחר מכן חוזרים על החיסון מדי שנה.
למידע נוסף,
אנא צרו קשר
מרכז וטרינרי רמת השרון והרצליה.
03-5403368