דמודקוזיס

ד"ר מיכל רייך

דמודקוזיס הינה מחלת עור הנגרמת ע"י אקריות קטנות שאינן נראות לעין. אקריות אלו חיות בזקיקי השיער. למרבית הכלבים הבריאים תתכן אוכלוסיה קטנה של אקריות אך רק כלבים מסוימים יפתחו מחלת עור כתוצאה מריבוי יתר של אקריות אלו.
המחלה נראית בשתי צורות בכלבים, ישנה צורה מקומית בה רק אזורים קטנים בעור מעורבים. וצורה מפושטת בה מרבית הגוף ו/או הרגליים מעורבים.
הסימפטומים כוללים אובדן שיער ואדמומיות בעור. אזורים נגועים עשויים להיות עם קשקשים, גלדים ולעיתים מלווים בגרד. זיהום משני לנזק הנגרם ע"י האקריות שכיח. זיהומי העור עשויים להיות כל כך חמורים שיסכנו את חיי הכלב.

Juvenile onset  generalized demodecosisדמודקוזיס מפושט המתחיל בגיל צעיר ,הינה מחלה משפחתית ,ואין להרביע כלבים נגועים אלו ואת הוריהם.

אבחנה של דמודקוזיס נעשית ע"י בחינת מגרדי עור עמוקים תחת המיקרוסקופ. כלבים עם מחלה מפושטת גם דורשים אבחון נוסף למחלות הקיימות ברקע.

טיפול בדמודקוזיס תלוי בגיל הכלב ובחומרת המחלה. בצורה המקומית לרוב תתכן החלמה ספונטנית.לעתים הווטרינר ייעזר בטיפול מקומי במשחה כדי לסייע בהחלמה. חשוב לעקוב אחר הכלבים האלו על מנת לוודא שאין החמרה או התפשטות לאזורים נוספים. אם ישנו זיהום עורי יהיה צורך גם בטיפול אנטיביוטי.
כלבים עם דמודקוזיס מפושט יזדקקו לטיפול אינטנסיבי בתרופות הניתנות לפה או בשטיפות בחומר קוטל טפילים הנקרא אמיטרז.

טיפול
1. איברמקטין – זוהי תרופה אנטיפרזיטרית רחבת טווח. איברמקטין במתן דרך הפה מדי יום נחשב לטיפול היעיל ביותר.פרוטוקול מתן תרופה זו פעם בשבוע שהינו יעיל בטיפול נגד טפילים אחרים אינו יעיל בטיפול בדמודקוזיס.
ישנם כלבים רגישים לאיברמקטין, מתן טיפול בכלב כזה עשוי להיות מסכן חיים.
אסור לתת תרופה זו בכלבי קולי,שלטי,רועים אוסטרלים,בורדר קולי וכלב רועים אנגלי עתיק.
ניתן לבצע בדיקת דם כדי לברר האם הכלב רגיש לאיברמקטין.

2. מוקסידקטין – זוהי נגזרת של איברמקטין שיכולה לשמש בטיפול בדמודקוזיס (אך לא בכלבים הרגישים) . הוא חלק מתכשיר spot on שניתן בטפטוף ע"ג העור ונספג בגוף. למוקסידקטין יש פעילות כנגד אקריות הדמודקס והוא לעתים יעיל כשניתן על בסיס שבועי.

3. מילבמיצין – משמש בחו"ל לטיפול מניעתי חודשי בכלבים כנגד תולעת הלב ,נמצא גם יעיל לטיפול בדמודקוזיס כשניתן על בסיס יומי. החיסרון – מדובר בטיפול יקר . יתרון – ניתן לתת אותו גם לכלבים הרגישים לאיברמקטינים.

4. שטיפות אמיטרז ("טקטיק) – זהו הטיפול המסורתי. לפני מתן טיפול זה נדרש גילוח של פרוות הכלב כדי לאפשר מגע מיטבי עם החומר.
לפני הטיפול יש לעשות לכלב אמבטיה עם שמפו רפואי המכיל בנזואיל פרוקסיד  חומר שהוא אנטיבקטראלי ומאפשר פתיחת זקיקי השיער , כך שטיפת האמיטרז תגיע ביעילות אל הטפילים המצויים בזקיקים.
בעת השטיפה באמיטרז חשוב מאד ללבוש כפפות . מאפשרים לחומר להתייבש על פרוות הכלב ואין לרחוץ אותו לאחר מכן עד הטיפול הבא.
טיפול השטיפה ניתנים מדי שבוע-שבועיים.

הטיפול בשטיפה הוא אלטרנטיבה טובה לטיפול באיברמקטין עבור הגזעים הרגישים.
אין לבצע שטיפות אמיטרז בכלבים מגזעים קטנים ובגורים צעירים מגיל 4 חודשים.
זהירות! חולי סכרת כלבים ואנשים צריכים להימנע ממגע עם חומר זה שיכול להשפיע על ממשק הסוכר.

עיקור וסירוס
חשוב לעקר ולסרס את הכלבים שטופלו לדמודקוזיס מפושט, ברגע שהמחלה מצויה תחת בקרה. זאת גם על מנת למנוע סטרס מיותר של ייחום והזדווגות וגם על מנת לצמצם את שכיחות המחלה הזו שיש לה בסיס תורשתי בכלבים גזעיים.

פרוגנוזה
ככל שהכלב צעיר יותר כך גדלים סיכויי ההחלמה. מרבית הכלבים בני פחות משנה וחצי מחלימים לחלוטין מדמודקוזיס מפושט.  במקרים רבים של דמודקוזיס בכלבים בוגרים המחלה מצויה תחת שליטה כל עוד הכלב מטופל אך לא תמיד ניתן להגיע להחלמה מלאה.
הטיפול – בכל אופציה שנבחרה,צריך להיות מלווה במגרדי עור מדי שבועיים.כך ניתן להעריך את יעילותו ולעשות שינויים.לאחר השגת שני מגרדים שליליים רציפים הטיפול מופסק אך נדרשת ביקורת ומגרד עור חודש לאחר הפסקתו.
ישנם גם כלבים בהם נדרש טיפול לכל החיים.

חזרתיות?
כאשר נראית חזרתיות זה לרוב משום שהכלב כבר נראה תקין והבעלים לא חזר לביקורות ומגרדי עור. חזרתיות היא תמיד אפשרות במצב של דמודקוזיס מפושט משום שלא ניתן לוודא לחלוטין שכל אקרית בעור הושמדה אך לרוב מקרי החזרתיות מופיעים תוך6-12 חודשים מהרגע בו נראה שהיתה החלמה.

בכל מקרה חשוב לשמור על כלבים אלו בריאים ונטולי סטרס ככל שניתן,כולל הזנה טובה, בדיקות רפואיות תקופתיות, תילוע שגרתי וטיפולים מונעים שגרתיים.