מידע

מאת: ד"ר דורון נרי – רופא וטרינר

וירוס תסמונת הכשל החיסוני בחתולים הוא וירוס נפוץ, המדביק 1.5-3 אחוז מהחתולים בעולם. זהו וירוס התוקף באיטיות את מערכת החיסון של החתול על פני תקופה ארוכה שנמשכת שנים ארוכות, ע"י הרס של כדוריות הדם הלבנות, המשאיר את החתול פגיע וחשוף לזיהומים ומחלות כרוניות.

כיצד החתול נדבק בווירוס?

הדרך העיקרית בה נדבקים החתולים בווירוס היא דרך פצעי נשיכות, כאשר חתול נגוע נושך חתול אחר בריא. הווירוס נמצא בכמויות גדולות ברוק, ולכן כאשר החתול ננשך, נוצר פתח לווירוס לחדור למערכת הדם שלו. (חתולים זכרים לא מסורסים שרבים על נקבות, וחתולים השומרים על טריטוריה, מועדים יותר לריבים ונשיכות וע"י כך להידבק בווירוס).  דרך נוספת להידבקות בווירוס היא דרך עירוי דם נגוע. הדבקות של גורי חתולים דרך האימא ברחם או דרך יניקת חלב אפשרית אך נדירה. הדבקות דרך הזדווגות חתולים היא נדירה, ועדיין לא תועד מקרה הידבקות בדרך זו.

איך משפיע הווירוס על בריאותו של החתול?

אחרי ההדבקה, הווירוס נישא לבלוטות הלימפה הראשיות שם הוא ממשיך להשתכפל, וגורם למחלה קלה המאופיינת על ידי בלוטות לימפה מוגדלות, חום, והפחתה בכדוריות דם לבנות. לרוב המחלה והסימפטומים קלים ועוברים ללא אבחנת הבעלים במשהו חריג שקורה אצל החתול. אחרי התקופה הראשונית של ההדבקה, מערכת החיסון של החתול מנקה את הווירוס ממחזור הדם, אך הוא נשאר בתוך כדוריות הדם הלבנות, בהן הוא ממשיך להתרבות ולהרוס אותן.
הדבקה מתקדמת של הווירוס מתאפיינת ע"י תסמונת כשל מערכת החיסון, החושפת את החתול לפגיעות יתר של זיהומים מזדמנים כרונים. הזמן שלוקח לחתול להגיע לכשל מערכת החיסון יכול לנוע בין שנתיים לחמש שנים.

בשלב מתקדם זה, בעיות הבריאות הנפוצות בחתול הן חניכיים ופה מודלקים (עששת ודלקת חניכיים ופה). זיהומים בעור ואבצסים. בעיות נשימה כרוניות או חוזרות ונשנות, דלקות במעיים, דלקות בדרכי השתן, חום שבא והולך ואיבוד משקל. אנמיה וירידה במספר כדוריות הדם הלבנות. מחלות עיניים ומחלות כליות יכולות להופיע גם כן.
חתולים נגועים בעלי סיכון גבוה למחלות אוטו אימוניות

וסוגים שונים של סרטן. עלולים להופיע גם סימנים נוירולוגים כגון הליכה בסיבובים, הסתתרות, והתקפי פרכוסים, סימנים אלה מופיעים בעיקר בחתלתולים קטנים.

איך מגלים את הווירוס?

אבחנה של הווירוס מבוססת על הימצאות כמות הנוגדנים  שנמצאים בדם שבועיים עד 4 שבועות מההדבקות. הבדיקה היא מאוד מדויקת וקלה לעשות. בחלק מהחתולים הבדיקה יכולה לצאת שלילית בשלבים הראשונים של ההידבקות, לפני שהם מפתחים מספיק נוגדנים, או בשלבים מאוחרים של המחלה כאשר מערכת החיסון נפגעת.

איך מטפלים ווירוס?

אין תרופה למחלה המרפאת אותה לחלוטין, אך ישנם הרבה חתולים נגועים בווירוס שחיים איתו למשך תרופה ארוכה ולא בהכרח מפתחים מחלות קליניות. המטרה העיקרית בטיפול בחתול חולה היא למנוע הדבקות נוספות לחתולים אחרים, ולשמור על איכות חיים אופטימאלית לחתול. רצוי שחתולים נגועים יישארו בבית ולא יצאו החוצה כדי למנוע חשיפה למחלות וזיהומים וכדי להפחית סיכויי הדבקה לחתולים אחרים. הזנה מאוזנת שיש בה את כל המרכיבים שחיוניים לבריאותו של החתול, חיסונים ומניעת פרעושים ותולעים חיוניים ביותר לאיכות חיים טובה של החתול. ביקורים אצל הווטרינר לפחות פעמיים בשנה הם חובה. מלבד הבדיקה הפיסיקלית, הווטרינר עשוי לבקש בדיקת דם מלאה ובדיקת שתן. חשוב גם לעקוב אחר משקל החתול שכן ירידה במשקל היא סימן להידרדרות במצב. המעקב אחר החתול ומצבו הבריאותי חשובים מאוד וכדאי ליידע את הווטרינר בכל שינוי שחל.

איך למנוע הדבקה?

עד היום למעשה, אין חיסון יעיל נגד הווירוס. הדרך היחידה למנוע הידבקות היא מניעת חשיפת החתול לווירוס (על ידי שמירתו בבית בלבד ומניעת מגע עם חתולים הנמצאים ברחוב). סירוס ועיקור מפחיתים את הצורך לריב עם חתולים אחרים ולהינשך עקב כך. אם אתם מביאים חתול חדש הביתה ויש עוד חתולים בבית, רצוי מאוד להביא אותו לווטרינר לבדיקת הימצאות הווירוס.
פרוגנוזה

לחתול הנדבק בווירוס לרוב תהיה מערכת חיסונית אפקטיבית למשך מספר שנים אחרי ההדבקה. רק בחלוף הזמן יתחילו להופיע הסימנים של הווירוס ובנקודה זו רב הזיהומים יכולים להיות מטופלים אם תופסים אותם בזמן עם התרופות המתאימות. עם טיפול תומך ואהבה, חתולים רבים חיים באיכות חיים טובה וארוכה.