דף מידע בנושא תולעת הפארק
03-5403368

מידע

כתבות

דף מידע בנושא תולעת הפארק

מאת ווטרינר ד"ר דורון נרי U.K

 

תולעת הפארק (או מחלת הספירוצרקוזיס בשמה המדעי), הינה מחלה קטלנית ונפוצה הנגרמת ע"י התולעת ספירוצרקה לופי (Spirocerca lupi). המחלה פוגעת בעיקר בכלבים, אך דווחה גם ביונקים אחרים (חשוב להדגיש כי המחלה אינה מדבקת לאדם!!!).מחקר שנערך בבית החולים הוטרינרי בבית דגן לפני מספר שנים העלה, כי למרות המודעות הגדלה לקיומה של המחלה בארץ, הרי שנפיצותה והתפשטותה הגיאוגרפית עלו מאוד בשנים האחרונות, ולמעשה כיום היא נפוצה בכל רחבי הארץ ומהווה את 'הקטלן העיקרי' כשמדובר בכלבים.
 

מחזור חיי התולעת וצורת הדבקה:


ביצים של תולעים מופרשות בצואה של כלבים נגועים. הביצים נאכלות ע"י חיפושיות זבל קטנות, הניזונות מצואת הכלבים ובוקעות במעי החיפושית. חיפושיות המכילות תולעים צעירות נאכלות ע"י כלבים בעת טיול או שהיה בחוץ. בקיבת הכלב משתחררות התולעים, חודרות את דופן כלי הדם ומתחילות במסלול נדידה בגוף: התולעים חודרות לדופן אבי העורקים ונודדות דרכו עד לושט (צינור הבליעה). בדופן הושט הן מתיישבות. הגוף, כמנגנון הגנה, מקיף אותן במעין גידול (שפיר) הקרוי גרנולומה. גידול זה בולט לחלל הושט ובו משלימות התולעים את תהליך התבגרותן. בשלב מאוחר יותר התולעת הבוגרת מטילה ביצים לושט. ביצים אלה תעבורנה דרך מערכת העיכול של הכלב ולבסוף תופרשנה בצואה, וכך יושלם למעשה מעגל ההדבקה.

כלבים נדבקים ע"י אכילת זבל/ צואת כלבים/ שאריות מזון בהם מצויות חיפושיות הזבל. היות וההדבקה תלויה בחיפושיות, הרי שאין היא מצומצמת למקום ספציפי ועלולה להתרחש בגינה הציבורית, ברחוב, בגינת הבית או בכל מקום אחר בו יש מעט צמחיה או אדמה.

 

סימני המחלה בכלב:
ישנן שתי צורות עיקריות של המחלה.
המשותף לשתיהן – כשהן מופיעות מדובר במצב מתקדם מאוד של המחלה.
בשלב זה הטיפול בעייתי במיוחד, ולעיתים אף בלתי אפשרי
1.    הקאות. זהו הסימן השכיח ביותר למחלה. הדבר נגרם בשל היווצרותן של הגרנולומות החוסמות את חלל הושט ומונעות מעבר מזון. תלונה אופיינית: הכלב אוכל ומקיא, אוכל ומקיא.

2.    הצורה הפחות שכיחה – מוות פתאומי של הכלב: הבעלים יוצאים לטיול עם הכלב, כשלפתע הוא קורס ומת. הגורם לכך הינו נדידת התולעים בדופן כלי הדם המחלישה את הדופן עד כדי קריעתה. הדבר גורם לדימום פנימי מסיבי ולמוות.

3.    בשנים האחרונות ישנם דיווחים על צורת מחלה שלישית: שיתוק ובעיות עצביות אחרות. הסיבה הינה נדידה של תולעים בתעלת עמוד השדרה.סימנים נוספים העלולים להופיע: שלשולים, קשיי בליעה, קשיי נשימה ושיעולים, חולשה ואובדן משקל, דלקת ריאות ועוד.חשוב לציין כי ישנם מקרים רבים בהם הגרנולומות עוברות התמרה והופכות לגידולים סרטניים ממאירים.

 

אבחון המחלה:
האבחון מתבצע על ידי הופעת סימנים קליניים אופייניים, צילום רנטגן בו ניתן לראות גידול (גרנולומה) בבית החזה, בדיקה אנדוסקופית (בה נכנסים לחלל הושט עם סיב אופטי בעזרתו ניתן לראות גרנולומות) ובדיקת צואה לאיתור ביצי תולעים.
 

טיפול ומניעה:

היות ומדובר במחלה קטלנית, המתגלה בדרך כלל בשלבים מאוחרים מאוד, בהם כמעט ולא ניתן לעזור לכלב, עיקר ההתמודדות עם המחלה הוא במישור המניעתי!·

    חשוב לדאוג שהכלב לא יאכל בחוץ (דשא, שאריות מזון או צואת כלבים), שכן זו צורת ההדבקה במחלה.·
    טיול עם הכלב רק עם רצועה, תוך השגחה מלאה עליו. במידה ומדובר בכלב "זבלן" – מומלץ מחסום פה.·
    איסוף צואת כלבים והשלכתה לפח אשפה, שכן זהו המצע המועדף על החיפושיות ולשם מוטלות הביצים.·
    חשוב – טיפול תקופתי בחומר קוטל תולעי ספירוצרקה. הטיפול ניתן בזריקה אצל הוטרינר כל 3 חודשים. חשוב להדגיש כי אין מדובר בחיסון. לזריקה אין כל ערך מגן עתידי. זהו חומר קוטל תולעים המשמיד אותן במידה והן קיימות בגוף הכלב. כלב יכול להידבק במחלה כבר ימים ספורים לאחר הזריקה, ומכאן החשיבות הגדולה בהתמדה במתן הזריקות והימנעות מאיחורים.

 

שימו לב: בכלבים מגזע קולי ומכלואיו (קולי, בורדר קולי + מעורבים) עלולה להיות מוטציה גנטית הגורמת לרגישות לחומר הניתן בזריקה. בכלבים מגזעים אלו אנו ממליצים על בדיקה גנטית הקובעת האם הכלב רגיש לחומר או לא (מדובר בבדיקת דם פשוטה הנשלחת למעבדה וקובעת האם ניתן לתת לכלב את החומר המונע או לא). בדיקה זו מבוצעת פעם אחת במהלך חייו של הכלב.·

    אמפולות נגד פרעושים מסוג Revolution נמצאו במחקרים מסויימים כמסייעות בקטילת תולעת הפארק. מומלץ להשתמש כחומר המועדף למניעת פרעושים בכלבים הנוטים לאכול זבל.


טיפול במקרה של מחלה:

במקרה של מחלה הטיפול הוא בסדרה ארוכה של זריקות, הניתנות מדי שבועיים, תוך ביצוע מעקבים הכוללים צילומי רנטגן, בדיקות אנדוסקופיות ובדיקות צואה תכופות. חשוב להדגיש כי במקרים רבים המחלה מתגלית בשלבים מאוד מתקדמים, בהם לא ניתן כבר לעזור לכלב. פתרון ניתוחי הינו מסוכן ומסובך ביותר, שכן יש צורך בפתיחת חלל בית החזה וכריתת חלק מהושט, וסיכויי הצלחתו נמוכים. מיותר לציין שעלותם הכספית של טיפולים אלה הינה גבוהה ביותר.
זיכרו: תולעת הפארק הינה מחלה קטלנית ונפוצה, אולם במרבית המקרים המניעה פשוטה: זריקת מנע הניתנת פעם בשלושה חודשים אצל הוטרינר.

 

מבצע מנוי תולעת הפארק

כתבה בנושא חיסונים בכלבים

כתבה בנושא התפרצות מוגברת של תולעת הפארק

כתבה בנושא חשיבות בדיקה רפואית תקופתית

 

וטרינר רמת השרון

וטרינר הרצליה