שפעת חתולים
03-5403368

מידע

כתבות

שפעת חתולים

מאת: ד"ר דורון נרי רופא ומנתח וטרינרי, בוגר אוניברסיטת אדינברו, בריטניה.

 

שפעת חתולים הינה מחלה נפוצה הפוגעת בדרכי הנשימה העליונות של חתולים ויכולה לסכן חיים, למרבה הצער ועל אף החיסונים הזמינים בעולם הווטרינרי המודרני המחלה עדיין נפוצה. המחלה תוקפת בעיקר חתולים צעירים, מבוגרים ו\או כאלה עם מערכת חיסון שאיננה מתפקדת כשורה(כתוצאה מוירוסים כמו: FIV ו FeLV וחתולים שנמצאים תחת טיפולים תרופתיים כמו כימותרפיה, סטרואידים ועוד..)

 

מה גורם למחלה?

 

בסביבות 80% מהמקרים המחלה נגרמת משני נגיפים:  הרפס וקליצי, כל אחד מהם יכול לגרום למחלה לבדו או שניהם יחד. במקרים אחרים מדובר בחיידקים כמו כלמידיה ובורדיטלה ולפעמים מדובר בשילוב בין החיידקים, כאשר בדרך כלל הוירוסים תוקפים ראשונים ולאחר מכן החיידקים מצטרפים.

 

כיצד הנגיפים והחיידקים מועברים ?

 

-          באמצעות מגיע ישיר עם חתול נגוע המראה את סימני המחלה. הנגיפים יכולים להימצא בהפרשות טבעיות מחללי הפנים(נזלת, דמעות ורוק).

-          הנגיפים מסוגלים לשרוד בסביבה החיצונית במשך שבוע ויכולים לעבור מחתול לחתול באמצעות בגדים, קערות מזון ושתייה, מסרקים ואפילו באמצעות אנשים.

-          עיטוש יכול ליירט חלקיקי נזלת למרחק ואף לגרום להדבקה ללא מגע ישיר למרות שדרך הדבקה זו איננה נפוצה

 

מהם התסמינים ? 

 

-          התעטשויות חוזרות ונשנות

-          הפרשות מהאף והעיניים

-          החתול שקט ומתנהג שלא כשורה

-          חוסר תאבון

-          חום גבוה

-          שיעול ו/או צרידות

-          קשיי נשימה

 

הגורמים למחלה:

 

-          נגיף ההרפס: לעיתים יכול לגרום למחלות קשות ומסכנות חיים. כיבים יכולים להופיע על פני שטח העיניים והעפעפיים עלולים להראות נפוחים, מודלקים ואף להידבק לשטח העיניים.

 

-          נגיף הקליצי: בדרך כלל גורם למופע לא חמור של שפעת. בגורים יכול לגרום לצליעה ולחום גבוה. על אף שלאחרונה התגלה נגיף חדש וקטלני של קורונה וירוס היכול לגרום אפילו למוות, בדרך כלל בחתולים בוגרים התסמין היחיד הוא הופעת כיבים כואבים בלשון, בחך העליון ובאף

 

-          חיידק הכלמידיה: יכול גם הוא לגרום לשפעת שבדרך כלל אינה מסוכנת. אדמומיות והפרשות מהעיניים הינם תסמינים נפוצים לנגיעות בחיידק.

 

-          חיידק הבורדוטלה: גורם לתסמיני שפעת נפוצים המתוארים למעלה, אולם הזיהום עלול להתפשט גם לדרכי הנשימה התחתונות ולגרום לזיהום קשה בריאות ואף לרשום שיעורי תמותה יחסית גבוהים בגורים צעירים.

 

 

 

כיצד מאבחנים ?

 

האבחנה מתבססת בעיקר על סמך תסמינים שהחתול מציג. אפשר לדגום הפרשות מהעיניים, אף ופה באמצעות סוואב ולשלוח לבדיקת תרבית ורגישות במעבדה.

 

מהו הטיפול ?

 

נכון להיום אין שום תרופה המסוגלת לקטול את הוירוסים ולכן יש לטפל בסימפטומים שהחתול מציג ולספק תנאי סביבה נוחים ותומכים על מנת שהמחלה לא תחריף ותתפתח לדלקת בדרכי הנשימה התחתונות:

 

-          להחזיק את החתול בסביבה חמה, נוחה ושקטה עם גישה קלה לכל צרכי המפתח שלו(מזון ושתייה, ארגז צרכים ומיטה)

-          להוריד את ה"סטרס הסביבתי" למינימום האפשרי, להרחיק ילדים וחיות אחרות מסביבת החתול עד שיבריא

-          יש לנקות את ההפרשות מהאף והעיניים

-          יש להקל על הגודש באף באמצעות "קומפרסים לאף", ניתן לשים את החתול בחדר האמבטיה כאשר הוא מלא באדים חים או לקרב את האף לקערה המלאה במים חמים

-          במידה וקיים חוסר תאבון יש לעודד לאכול באמצעות מזון בעל טעימות גבוהה כמו טונה או סרדינים, לעיתים קיים צורך ב"האכלת יד" ולעיתים הוטרינר המטפל יספק לכם מזון רטוב ויסביר כיצד להאכיל באמצעות מזרק מנות קטנות ותכופות

-          לדאוג שהכלי של המים שטוף ונקי ולהחליפם לעיתים קרובות כך שהחתול ישתה כמה שיותר(חתולים אינם אוהבים מים עומדים)

-          לטפל באמצעות אנטיביוטיקה בכל זיהום שניוני מחיידקים

-          לתת תרופות שיקלו על הנשימה ויעזרו בפירוק והרחקת ההפרשות מהאף, את התרופות יספק או ירשום אך ורק הוטרינר המטפל  

 

במידה וקיים צורך באשפוז החתול\ה עקב חומרת השפעת, הטיפול יכלול מתן נוזלים וויטמינים באמצעות קטטר תוך ורידי לחתולים מיובשים וזריקות או כדורים לעידוד התיאבון בחתולים שלא אכלו, חתולים שעדיין ימאנו לאכול יזדקקו לצינור האכלה על מנת שלא יפתחו "כבד שומני". במידה ומדובר בבית עם מספר חתולים קיים צורך בהפרדת החתולים לחדרים נפרדים עם כלי אוכל ושתייה נפרדים וארגז צרכים.

 

מהי הפרוגנוזה ?

 

רוב החתולים הנגועים בנגיף ההרפס יחלימו אבל תהליך זה יכול להימשך גם מספר שבועות. למרבה הצער הם יכולים לסבול מבעיות חוזרות ונשנות ברקמות הריריות של האף, בעיניים, בסינוסים ובדרכי הנשימה עקב זיהום שניוני מחיידקים. זיהומים אלו יכולים להוביל לדלקות כרוניות ברקמות הריריות של האף ובעיניים- בחלק מהמקרים קיים צורך בטיפול על בסיס קבוע.

 

בעיות עיניים מצריכות התייחסות מיידית בגלל הסכנה הגבוה בהתדרדרות מהירה אשר יכולה להוביל לאיבוד העין והצורך בניתוח להסרתה !!!

 

כפי שציינתי חתולים שנדבקו בנגיף ההרפס נשארים נגועים למשך כל החיים. הנגיף יכול להתפרץ מחדש בדרך כלל לאחר אירועים מלחיצים ולהחזיק מעמד עד שבועיים, בתקופה זו החתול הינו מדבק אך לאו דווקא יפתח תסמינים של שפעת