מידע

מאת: קושנריוב יוליה-פלג, Msc בזואולוגיה, מטפלת מוסמכת מהרט"ג ואסיסטנטית במרכז וטרינרי רמת השרון 

ארנבים שונים הם חיות מחמד פופולריות. הם מגיעים במגוון של גדלים מארנבים ננסיים במשקל של חצי קילו בלבד ועד ארנבים ענקיים שמשקלם התקין יכול לעלות על 10 ק"ג. הארנב הגדול בעולם שוקל 22 ק"ג! מעבר לגודל, יש גם המון צבעים והמון "צורות" – פרוותיים יותר, פרוותיים פחות, אוזניים עומדות או אוזניים שמוטות. אם כל המגוון, החמידות, הרכות, הקלות היחסית בגידול ואופי הנוח לא פלא שמדובר בחיות מחמדות פופולריות בכל העולם. בדיוק כמו שיש אנשים שבוחרים להחזיק יותר מחתול או כלב אחד, יש גם המון משפחות שמחזיקות יותר מארנב אחד. וכשמחזיקים מספר ארנבים יחד, מה הדבר הצפוי ביותר שיקרה? יהיו עוד ארנבים! לא סתם הביטוי "מתרבים כמו ארנבים" מוכר מאוד. אז בואו לכנס יחד לכל הנושא הזה ונראה – מה כל הסיפור והאם הביטוי בכלל נכון.

 

על קצה המזלג:

לארנבים יש קצב רבייה מאוד מהיר בהשוואה להמון בעלי חיים אחרים. הם הופכים לבוגרים מינית ויכולים להתרבות חודשים ספורים אחרי שנולדו (משתנה מעט בין מינים שונים), משך הריון הנקבות קצר יחסית ובכל המלטה יש כמות גדולה של גורים. בנוסף, נקבות יכולת להיכנס להריון נוסף מיד אחרי המלטה. במצבים בהם אין בקרה על רבייה, נקבה אחת יכול לייצר כ60 (!!!) גורים בשנה אחת. רבייה אינטנסיבית אינה בריאה לנקבה (וגם לא לזכר במרבה) ואינה מומלצת שכן זה מוביל למגוון בעיות בריאותיות הן בהורים והן בגורים. בנוסף הדבר יקצר משמעותית את אורך החיים של הנקבה.

 

אני רוצה עוד ארנבים, האם כדאי לי להרבות את שלי וכמה?

כאן מגיעה השאלה החשובה של "למה אני רוצה עוד ארנבים?". במקומות מסוימים בעולם, הדבר נעשה למאכל כמו עם חיות משקל שונות אבל בארץ זה לא קורה ולכן לא אתייחס לכך יותר. אם המטרה היא להיכנס לתחום הגידול ותערוכות התצוגה (כן, קיימים כאלו גם לארנבים), קודם כל צריך לבדוק האם הארנב או הארנבת שלכם מתאימים לכך או לא. לצורך זה תצטרכו לבדוק לא רק מול הווטרינר שלכם את בריאות הארנבים אלא גם לבדוק מול גורמי תערוכה האם הארנבים שלכם מורשים לתצוגה. לאחר כל התהליך, במידה ותחליטו שרבייה מתאימה לכם ואתם מעוניינים בכך, זכרו כי התוצאות הטובות ביותר לא יבואו ברבייה אינטנסיבית אלא ממספר של המלטות בודדות בשנה אשר יאפשרו לאם גם לנוח בין השגרים וגם לתת את הטיפול הטוב ביותר לגורים המתפתחים.

 

אם המטרה שלכם היא עוד ארנבים לגדל ולאהוב בבית, אז במקום להרבות את הארנבים שי ברשותכם, עדיף לפנות למגדלים ולאמץ ארנבים נוספים. שימו לב כי לא תמיד קל למצוא בתים מאמצים לגורים ובמקרה של המלטה, יתכן שתמצאו את עצמכם "תקועים" עם יותר ארנבים מאשר נוח לכם לטפל. אני לא באה לומר שרבייה ביתית לא קוראת ואסורה אך יש לשים לב שאתם מוכנים לכל התהליך.

 

ועכשיו יותר לעומק – מה, מתי, איך וכמה:

1. גיל הרבייה – למרות שארנבים נוטים להיות מאוד פוריים כבר מגיל צעיר, מומלץ להמתין מעט לפני הריון על מנת להבטיח את הבריאות של האם והגורים וגם את הצלחה הרבייה. ארנבים שונים מגיעים לבגרות מינים בקצב שונה, הגזעים הקטנים יותר מתבגרים מהר יותר מהגדולים.  זכרו שזה שהם מסוגלים להתרבות לא אומר שהם צריכים. בדיוק כמו בבני אדם, הבגרות המינית מגיעה לפני שהגוף מפסיק לגדול.

ישנה חלוקה באופן כללי למספר קטגוריות:
        • קטנים וננסיים – מתחת למשקל של 2.5 ק"ג, מגיעים לבגרות מינים בגיל 4-5 חודשים אך עדיף להמתין לגיל 6 חודשים לפני הרבעה ראשונה.
        • בינוניים וגדולים – מגיעים עד למשקל של 5 ק"ג ומגיעים לבגרות מינים בגיל 6 חודשים. ויש להמתין עוד כחודשיים נוספים לפני רבייה.
        • ענקיים – יכולים להגיע למשקל של מעל ל10 ק"ג ומגיעים לבגרות מינית בין גיל 7-9 חודשים. גם כאן כדאי להמתין לפחות חודשיים אחרי הבגרות המינית על לרבייה ראשונה.

 

2. עניין ומוכנות לרבייה – למרות הפתגם המפורסם והקלות הרבה שבה ארנבים מתרבים בדרך כלל, לא תמיד הם מוכנים להתרבות. הזכרים בדרך כלל מעוניינים יותר ומראים את זה טוב יותר. אז כך, אין לדעת מתי הארנבים מוכנים למצוא אהבה ולייצר גושי פרווה קטנטנים שיתרוצצו לאמא בין הרגליים?

      • זכרים: בהנחה והארנבים חיים בהפרדה, אתם תתחילו לשים לב שהזכר מרחרח עם הרבה יותר עניין באזורים בהם הנקבה בקרה בזמן האחרון. הוא יהיה הרבה יותר פעיל כשהוא יריח את הנקבה עצמה ויכול לפתח התנהגות אגרסיבית יותר מהרגיל, יכולה להתפתח התנהגות של סימון דברים על ידי השתנה. דבר נוסף שאתם יכולים לשים לב אליו הוא עלייה ופמפום על חפצים שונים.
      • נקבות: בשונה מיונקים אחרים, לארנבות אין מחזור ייחום סדיר והוא מגיע בזמנים משתנים. הביוץ לא מוביל להתנהגות רבייתית אלה להפך – התנהגות רבייתית מובילה לביוץ. למרות זאת, יש תקופות בהן הנקבה נכנסות לייחום או תקופה בה הן מעוניינות בחברת זכר יותר מתקופות אחרות. במצב כזה אתם יכולים לראות אותה משפשפת את הסנטר על הכלוב ועל חפצים שונים – זהו למעשה סוג של סימון ריח. היא יכולה להיות פחות נינוחה ובמבט קרוב ניתן לעיתים לראות נפיחות ואדמומיות באזור הולווה (פוט / איבר המין) של הנקבה.

 

3. תזמון עונתי – באקלים חם או נוח ארנבים נוטים להתרבות כל השנה אך מזג אוויר קר וימים קצרים מורידים את הנטייה הזו. כשקר בחוץ (ובפנים) ארנבים מתרבים פחות. יש ארנבים שלא מושפעים מכל כלל ויש כלו שמפסיקים להתרבות לחלוטין. בתקופות החורף, הנקבות לרוב מראות הרבה פחות עניין בזכרים ומסרבות לקבל אותם. אם אתם רוצים להרבות ארנבים בחורף, הסיכויים שלכם יהיו גבוהים יותר אם תספקו חימום ותאורה מלאכותית שידמו ימים חמים יותר. בישראל החורף הוא הרבה פחות חורפי משאר העולם אך גם לנו יש ימים קרים ואזורים שנוטים להיות הרבה יותר חורפיים עם שלג.

 

4. הרבייה עצמה – משך הזיווג קצר מאוד ולא דורש עזרה או התערבות אנושית. כשאתם מאמינים שהכל מוכן ואתם רוצים לזווג את הארנבים שלכם, זכרו להביא את הנקבה אל הזכר ולא להפך. נקבות בוגרות יכולות להיות מאוד טריטוריאליות ואם תביא את הזכר אליה, במקום להזדווג איתו, היא יכולה לתקוף אותו ולהביא לפציעה של הזכר. בכל מצב, לא כדאי להשאיר את השניים לבד כי כל אחד מהם עלול להפגין התנהגות תוקפנית ואז יהיה צורך להפריד בין השניים. ברוב המקרים, לאחר שתציגו את הנקבה לזכר, הוא יסתובב סביבה זמן קצר ואז יעלה עלייה. בסיום, הזכר יכול ליפול אחורה או הצידה, אין צורך להיבהל בכך והדבר נורמאלי. כשהזוג נפרד, יש להרחיק את הנקבה מהזכר. למען הסר ספק, ניתן לחזור על המפגש כעבור 6 שעות ופעם נוספת לאחר שבוע.

 

5. הריון - לא כל הזדווגות מובילה להריון גם אם כל השלבים שקדמו לכך היו מוצלחים ובוצעו באופן תקין. על מנת לבדוק האם הנקבה בהריון ניתן להביא אותה כעבור שבועיים מהזיווג אלינו למרכז הוטרינרי רמת השרון לבדיקה. ניתן לעשות זאת גם במרפאתנו. ההיריון עצמו נמשך בין 28 לבין 34 ימים. לקראת מועד זה מומלץ מאוד מהניח קופסא בכלוב של הנקבה שתהיה גדולה מספיק להכיל את הנקבה ותספק לה מקום להסתובב סביב עצמה. קופסה גדולה מידי יכולה להוביל לחוסר ביטחון ואי רצון להשתמש בה או לחלופין היא יכולה להפוך לשירותים נוספים. מצד שני, קופסא קטנה מידי לא תהייה נוחה. הקופסה תשמש כקן לאם ולגורים לאחר ההמלטה. ניתן להוסיף גם חומרי ריפוד נוספים מעבר למצע שמצוי בכלוב. במקרים רבים, הנקבה תבנה ותרפד את הקופסא לבד. אם תראו אותה תולשת פרווה מהגוף שלה ומערבבת אותה במצע של קופסת הקינון אין לדאוג שכן זוהי התנהגות טבעית ותקינה לחלוטין.

 

6. ההמלטה והטיפול בשגר – לאחר שקופסת הקינון מוכנה, חשוב לתת לנקבה המון שקט ושלווה. סביבה מלחיצה מידי עלולה להוביל לכך שהנקבה תרמוס את הגורים או אפילו תטרוף אותם במצבים קיצוניים. ספקו לאמא שפע של אוכל. ואל תדאגו אם תראו שהיא לא נמצאת עם הגורים שהיא המליטה במהלך היום - האכלה מתבצעת בעיקר בשעות הלילה ושעות הדמדומים. הביטו לתוך הקופסא (בלי להזיז אותה) וחפשו תנועה. אם ראיתם תנועה, ברכותי - הגורים כבר כאן! ביממה הראשונה, תיקחו את הזמן לבחון את הגורים בעדינות אך נסו לא להפריע לאם, אם אתם רואים אותה מניקה את הגורים, הניחו להם ואל תפריעו. אחרת, הביטו בגורים, הם צריכים להיות יבשים, נקיים ועם בטן עגלגלה. הוציאו לכלוך מהקופסה והחזירו אותה למקום. הגורים נולדים עיוורים, חרשים וקרחים, לרוב יש כ7 גורים בהמלטה אך יכולים להיות יותר או פחות.

 

7. התפתחות גורים – הפרווה תתחיל לגדול במהרה וביום השלישי אחרי ההמלטה אתם יכולים לצפות לצמריריות קלה גם הגוף. לאחר כשבוע, יהיה לכם גוש פרווה קטן וחמוד עם עיניים עצומות. בגיל 10 ימים העיניים מתחילות להיפתח ובגיל 14 ימים הן לרוב נפתחות לחלוטין והפרווה כבר גדלה בכל הגוף. אם העיניים בגיל 18 ימים עדיין לא נפתחו – הביאו את הגורים לבדיקה. בגיל 14 יום הם גם יכולים להתחיל לטעות מזון מוצק. בגיל 25 ימים הם כבר יתחילו לאכול מוצקים בצורה קבועה ולעזוב את הקן בשביל להסתובב בכלוב. יש לשים לב שאין להפריד את הגורים מהאם עד שהם מגיעים לגיל של 8 שבועות. בשביל לבדוק מי מהגורים זכר ומי נקבה, יש להביא אותם לווטרינר בגיל של כחודשיים.

 

ומכאן – בהצלחה!

לשאלות נוספות ניתן לפנות אלינו:
מרכז וטרינרי רמת השרון
03-5403368