מידע

מאת: ד"ר דורון נרי - וטרינר

 

מחלת דרכי השתן התחתונות (FLUTD) הוא מצב רפואי המתאר מספר בעיות בדרכי השתן התחתונות בחתולים. אחד הסוגים העיקריים של מחלת דרכי השתן התחתונות מאופיין בהיווצרות אבני "סטרובייט" (המכילות מגנזיום, אמוניום ופוספט) אשר לעיתים חוסמות או מצרות את זרימת השתן מהשלפוחית. ה FLUTD כולל בתוכו דלקת בשלפוחית השתן, אבל לא מחלות של הכליות.

 

אילו חתולים הכי רגישים ל FLUTD?

 

FLUTD יכול להופיע בחתולים מכל הגילאים, למרות שהוא נפוץ יותר בחתולים בוגרים בגילאי ביניים ובחתולים עם השמנת יתר, בעיקר אם הם עושים פעילות גופנית מועטה, משתמשים בארגז חול ביתי, יש להם גישה מינימלית אם בכלל החוצה ואוכלים מזון יבש. FLUTD מופיע גם אצל חתולים זכרים וגם בנקבות באופן שווה. אך עם זאת, חתולים מסורסים\מעוקרות רגישים יותר ואצל זכרים הסיכוי לחסימה מלאה של דרכי השתן הוא גדול יותר.

 

מה הם הגורמים ל FLUTD?

 

ישנם גורמים רבים ל FLUTD , ביניהם:

-          אבנים או קריסטלים שנוצרים בשתן ומגרים את הרקמה הפנימית של השלפוחית

-          חסימה שנוצרת בצינור השופכה של חתול זכר שגורמת לעצירות שתן

-          ספאזם של השריר שנמצא בקיר השופכה

-          חוסר נורמליות במבנה צינורות השתן

-          סטרס ובעיות התנהגותיות אחרות

-          סרטן השלפוחית או השופכה

-          מחלה המשפיעה על העצבים ששולטים בשלפוחית

-          זיהום ויראלי או בקטריאלי

 

עם זאת, ב 60-70% מהמקרים בלתי אפשרי למצוא גורם ישיר – FLUTD אידיופאטי (ממקור בלתי ידוע), ואז סביר להניח שהגורם הוא סטרס נפשי.

 

מה הם הסימנים ל FLUTD?

 

חתולים עם FLUTD מראים בד"כ אחד או יותר מהסימנים הבאים:

- קושי, כאבים או יללות בזמן השתנה

- השתנה תכופה

- השתנה בכמויות קטנות בכל פעם

- השתנה במקומות שונים בבית ולא בארגז החול

- מאמץ לפני, בזמן או אחרי השתנה

- דם בשתן

- שינויים התנהגותיים ו\או אגרסיביות

- חוסר יכולת להשתין

 

איך מאבחנים FLUTD?

 

להגיע לאבחנה ספציפית של FLUTD יכול להיות מאתגר מאוד, אבל יש לשלול את כל הגורמים הידועים של FLUTD לפני שמחליטים שהגורם הוא אידיופאטי. זה יכול להיות מתסכל לבעליו של החתול, אבל זה חשוב לוודא מה הגורם כדי להתאים את הטיפול הטוב ביותר.

 

הוטרינר יעבור על ההיסטוריה הרפואית כדי שיוכל להבין אילו סימנים החתול מראה ומתי הוא מראה אותם. לאחר מכן יבצע הוטרינר בדיקה רפואית מקיפה שתכלול מישוש של השלפוחית והערכה של איברים אחרים. תילקח ותיבדק דגימת שתן על מנת לבדוק את הריכוז, חומציות ונוכחות של קריסטלים, חלבון, תאי דם ובקטריות.

 

הטיפול שאיתו מתחילים לרוב מבוסס על התוצאות הללו, אבל אם הסימנים מופיעים שוב או לא משתפרים יהיה צורך בבדיקות נוספות שיכללו צילומי רנטגן או אולטרסאונד בכדי לאבחן את מצב השלפוחית, השופכה והכליות ובכדי למצוא את המיקום המדויק של הבעיה והגורם.

 

במקרים מסוימים אולי יהיה צורך בדגימה מהשלפוחית שתילקח לבדיקה במעבדה.

 

איך מטפלים ב FLUTD?

 

הטיפול ב FLUTD צריך להיות מכוון לסיבה הבסיסית אם אכן אובחנה, כגון:

-זיהום חיידקי יטופל באנטיביוטיקה. נצטרך גם דגימות שתן עתידיות בכדי לבדוק שהזיהום לא קיים יותר לפני שנפסיק את הטיפול באנטיביוטיקה.

-במקרה של נוכחות קריסטלים\אבנים בשתן החתול יזדקק לאוכל רפואי שנועד למוסס אותם. במקרים מיוחדים שבהם האוכל לא עוזר והאבנים לא מתמוססות, יהיה צורך בניתוח שנועד להסירן.

-עצירות שתן תטופל כמקרה חירום מאחר ויכולה לסכן את חייו של החתול. חסימה מלאה של השופכה יכולה לגרום לחזרת שתן לכליות ולהשפיע על תפקודן. החסימה צריכה להיפתח באופן מיידי, בד"כ לאחר הרדמה כללית. החתול כנראה יישאר לאשפוז לכמה ימים לאחר שהחסימה נפתחה.

-אם לא נמצאה סיבה ספציפית חשוב לטפל בסימנים ולפנות לטיפול מניעתי לטווח ארוך. הפחתת מתח חשובה מאוד מאחר ויכולה להיות גורם להתפרצות. גורמים מלחיצים יכולים להיות שינויים בתזונה, סביבה, מזג אוויר, צפיפות או התעמרות בחתול, בעלים לחוצים, תוספת של בעלי חיים חדשים בבית או אנשים, כולל תינוקות ואנשי מקצוע שמגיעים הביתה. סטרס הקשור להשתנה הוא משמעותי ביותר. כמו כן, ארגז חול או חול לא מתאימים או אפילו התחרות\מריבות בין החתולים על ארגז החול יכולים להשפיע. מכשיר מפזר פרומון שניתן לקבל מהוטרינר יכול לעזור במקרה זה.

-יש צורך בשתיית מים מוגברת כדי לדלל את השתן. ניתן להשיג זאת ע"י:

-   שינוי התזונה לחתול למזון מקופסאות שימורים או הרטבת המזון היבש שלו.

-   גישה חופשית למים ועידוד החתול לשתות. אפשר גם ע"י שימוש במזרקות מים חשמליות מיוחדות לחתולים, השארת ברז מטפטף, שימוש בקערות קראמיות במקום פלסטיק או מתכת מאחר ואלה יכולות להכתים\ללכלך את המים, לספק כמה קערות\כוסות מים פזורות בבית, שימוש במים מטוהרים או מבקבוקי מים מינרלים.

-הפחתת משקל מבוקרת ופעילות גופנית מוגברת – לשליטה לטווח ארוך.

-טיפול רפואי שמבוצע ע"י הוטרינר המטפל, כמו:

-   נתינת תוסף מיוחד שנועד לרפא את הרקמה הפנימית המגנה של השלפוחית.

-   תרופות אנטי דלקתיות יכולות לעזור בשיכוך כאב במקרים מסוימים.

-  הקלה במקרה של ספאזם השופכה עם תרופות שמרפות ומרגיעות את השרירים.

-  תרופות אנטי דכאוניות יכולות לעזור במקרים חמורים מסוימים או מקרים כרונים.

 

מה צופן העתיד?

 

הפרוגנוזה של FLUTD היא מגוונת ותלויה בסיבה הבסיסית שבגללה הופיע. רוב החתולים שסובלים מFLUTD מנהלים חיים די נורמלים לאחר שינויים רצויים בסגנון החיים וטיפולים מזדמנים בבעיה לטווח הרחוק. חשוב לשים לב שכל הטיפולים הנוכחיים ב FLUTD אידיופאטי בקושי מקלים על הסימפטומים ויתכן ויהיו בעצם ניסוי וטעייה עד שיימצא הטיפול הטוב ביותר עבור החתול. התוצאות הטובות ביותר מושגות בד"כ ע"י חקר של מספר שינויים שציינו כאן.

 

למרבה הצער, אין מרפא ברוב המקרים.