מידע

מאת: ד"ר דורון נרי רופא ומנתח וטרינרי, בוגר אוניברסיטת אדינברו, בריטניה

אנו שואבים הרבה שמחה ונחמה מחיות המחמד שלנו – הם חברים המעניקים לנו אהבה ללא תנאים וללא שיפוט. אך עם זאת, סביבת מחייה משותפת עלולה לעיתים נדירות לחשוף אותנו למחלות היכולות לעבור גם אלינו. למחלות אלו, אשר עלולות לעבור מבעלי חיים לבני-אדם, קוראים מחלות זואונוטיות ועליהן נרחיב בכתבה זו.

היגיינה טובה וטיפול וטרינרי שוטף הם הכלים החשובים ביותר שיש בידינו בכדי למנוע הידבקות והתפשטות של מחלות שונות. כשמדובר במחלות זואונוטיות, הסיכויים להידבקות מחיית מחמד חולה הם נמוכים ביותר כיוון שהן מאוד נדירות. לכן, חשוב לדעת מהם הסיכונים, אך אין צורך להיכנס ללחץ. להלן רשימה של חלק מהמחלות, חיידקים וטפילים שיכולים לעבור מחיות המחמד אלינו:

תולעים:
תולעים מגיעות לחיות המחמד שלנו דרך פרעושים, אשר נושאים את ביציהם. סוגי התולעים הנפוצות ביותר הינן תולעי סרט ותולעים עגולות וישנן מספר דרכי הידבקות בהן:

- בליעה / עיכול מקרי של פרעוש
- אי-שמירה על היגיינה אישית
- מגע ומעבר רוק ביננו לבין הכלב או החתול – חיות המחמד שלנו מנקות את פי הטבעת שלהן על-ידי ליקוק האזור. אם לחיה יש תולעים ולאחר ליקוק הישבן גם תלקק אותנו באזור הפה, אנו מסתכנים במעבר של  ביצי תולעים אלינו.
סיכון נוסף בהידבקות בתולעים הוא נזק באיברים פנימיים. מכיוון שבני האדם אינם ה"מארחים" הרגילים של התולעים, הן עלולות "להתבלבל" ובמקום להגיע למעי (שם לרוב ממשיכות את מחזור חייהן), הן נודדות לאיברים כמו הכבד והריאות ושם עלולות לגרום לנזקים. לכן חשוב מאוד להקפיד על טיפול שוטף למניעת פרעושים.
התכשיר המומלץ בשוק כרגע הינו מוצר בשם "ברבקטו", אשר מגיע ככדור לעיס לכלבים ובצורת אמפולה לחתולים. יעילותו נמשכת שלושה חודשים, והוא עובד כנגד פרעושים וקרציות. במידה וראיתם תולעים בצואה של כלבכם או חתולכם, ניתן למצוא אצלנו תכשירים כגון כדורי "ורמיס" לטיפול ולמניעת תולעים.

פרוטוזואות (טפילים חד תאיים):
פרוטוזואות הינם אורגניזמים חד-תאיים מיקרוסקופיים. רובם המכריע של טפילי פרוטוזואה אינם מזיקים וקיימים באופן רגיל בסביבתנו ללא צורך בגוף "מארח", או "פונדקאי". ישנם כאלה שחיים בסימביוזה בגופנו ואינן מזיקים כלל,  אך חלקם אכן מסוגלים לגרום למחלה. 

ג'יארדיה:
ג'יארדיה הינו מיקרואורגניזם חד-תאי השוכן במעיים של יונקים וציפורים. קיימים זנים רבים של ג'יארדיה, ולא ברור כמה מהם מדבקים לבני אדם. זהו הגורם הנפוץ ביותר לשלשול (שאינו בקטריאלי) אצל בני-אדם בארצות הברית, כאשר האוכלוסייה מושפעת ביותר היא ילדים. לעומת אנשים בוגרים שאצלם המחלה לרוב חולפת ללא סממנים גלויים, ילדים מפתחים תסמינים שונים אשר לרוב יימשכו בין שבוע לשבועיים. אצל אנשים בעלי מערכת חיסון חלשה, המחלה יכולה להימשך אפילו מספר שנים.
התפרצויות של הטפיל מתרחשות רק אחת לכמה זמן, בעיקר בסביבת מקורות מים מזוהמים כגון מזרקות ובריכות שחייה (ולכן בריכות שחייה עלולות להוות סיכון לילדים). הטיפול היעיל ביותר הן בבעלי חיים והן בבני אדם הינו טיפול אנטיביוטי ויש לפנות בשל כך לווטרינר או לרופא המטפל.

טוקוסופלזמה גונדי:
טוקסופלסמוזיס  היא מחלה הנגרמת על-ידי טפיל חד-תאי (פרוטוזואה) בשם "טוקסופלזמה גונדי", אשר נפוץ בכל העולם וחלק נכבד מהאוכלוסייה נגוע בו. מרבית האנשים שנדבקים בטפיל לרוב אינם מפתחים תסמינים כלל – זאת הודות למערכת החיסון המגנה מפני השפעותיו.
אנשים אשר כן מפתחים  סובלים מחום, חולשה, עייפות והגדלה של בלוטות הלימפה, וחלק אף עלולים לפתח תסמינים מעט יותר קשים הדומים ל"מחלת הנשיקה". מקרים מסובכים יותר לרוב נראים אצל אנשים הסובלים מבעיה במערכת החיסון (חולי סרטן המטופלים בטיפולים כימותרפיים, חולי איידס, אנשים שעברו השתלות איברים וכדומה) אשר עלולים לפתח תסמינים קשים הגורמים לפגיעות במוח, בעיניים, בכבד ובריאות.
כמו כן, טוקסופלסמוזיס הינו גורם סיכון לנשים הרות. הטפיל יכול לעבור אל האישה דרך מגע עם צואה של חתולים ובמקרים קשים במיוחד עלול גם לגרום להפלות. לפיכך, ההמלצה לנשים הרות ובעלות חתולים היא לא לנקות את ארגז החול אלא אם הן חובשות כפפות ולרחוץ ידיים לעיתים תכופות.

לישמניה - "שושנת יריחו" :
לישמניה, או "שושנת יריחו" הינו טפיל המועבר על-ידי זבוב החול אשר שוכן באזור הרי ירושלים ובקעת הירדן, והכלב הוא הפונדקאי המועדף עליו.
זבובית החול מוצצת דם מכלב נגוע בטפיל, ואם לאחר מכן תעקוץ אדם- תעביר את הטפיל אליו. אחרי מלריה, לישמניה הינה גורם התמותה הגדול ביותר מבין המחלות הפרזיטריות. ובדומה למלריה, המחלה נפוצה בעיקר במדינות עולם שלישי . קבוצת האוכלוסייה הנמצאת בסיכון להידבקות בלישמניה הינה אנשים בעלי מערכת חיסונית חלשה (כגון ילדים, חולי איידס ועוד). ללא טיפול מתאים ובזמן, המחלה יכולה אף להיות מאוד מסוכנת. מבחינת מניעה, קולר "סרסטו" נגד פרעושים וקרציות הינו כלי יעיל מאוד כנגד זבוב החול.

סלמונליוזיס:
הסלמונלה היא קבוצה של חיידקי מעיים העלולים לגרום למחלות בבני-אדם, ציפורים ויונקים קטנים. בין תסמיניה של מחלת הסלמונליוזיס נצפים שלשול ולעיתים אף הרעלת דם (אלח דם), אך ישנם אנשים ובעלי חיים היכולים לשאת ולהפיץ את המחלה ללא תסמינים כלל. בעלי החיים העיקריים המעבירים את הסלמונלה הם: זוחלים, חולדות, עכברים ולעיתים רחוקות – גם כלבים וחתולים. אצל אנשים בעלי מערכת חיסונית תקינה המחלה תתבטא (לעתים נדירות) בהתכווצויות ושלשולים חריפים. עם זאת, אצל תינוקות ואנשים עם מערכת חיסונית חלשה, המחלה עלולה להיות מסכנת חיים.

פסטורליוזיס:
מחלה הנגרמת על ידי חיידק ה"פסטורלה מולטיצידה", הנפוץ בעיקר בבתי גידול של ארנבים ואף שוכן בפיהם של חתולים רבים. רוב הארנבים הנושאים את המחלה לא מראים סימפטומים אך אלו שכן, מציגים דלקות עיניים ובלוטות לימפה מוגדלות באזור הראש והצוואר. אצל ציפורים, המחלה יכולה לגרום לאלח דם. אצל בני אדם, הצורה הנפוצה ביותר של פסטורליוזיס היא גירוי בעור לאחר נשיכה או שריטה מחיה נגועה, וזיהום ברקמות רכות באזור הפציעה. כמו כן, חשיפת העיניים שלנו לחיידק עלולות לגרום לדלקות עיניים חמורות.

קמפילובקטריוזיס:
מחלה הנגרמת על ידי חיידקי "קמפילובקטר "jejuni אשר חיים במעיים של בעלי חיים רבים. בדומה לסלמונלה, תסמיני המחלה הם שלשולים, כאבי בטן, התכווצויות וחום, ולרוב תימשך לתקופה של שבוע אחד. במקרים חמורים מאוד, ישנו סיכון לפגיעה עצבית ואף שיתוק. יחד עם זאת,  לרוב המחלה לא מציגה סימנים כלל. רוב מקרי התחלואה בקמפילובקטריוזיס אינם נגרמים על-ידי הידבקות מחיית המחמד, אלא בעיקר מאכילת בשר או עוף לא מבושלים. אך למרות זאת, ישנו סיכוי להידבק מחיית המחמד שלנו על-ידי נשיקות מפה לפה. לפיכך מומלץ להימנע ממגע כזה, להקפיד על רחיצת ידיים והיגיינה אישית (במיוחד אם כלבכם סובל משלשולים או בעיות מעיים).
 

לפטוספירוזיס:
ישנם מספר מינים של חיידק הלפטוספירה שיכולים לעבור מבעלי חיים לבני אדם. אצל יונקים, עלול להיגרם זיהום כללי שלעתים קרובות גורם לפגיעה בכליות. בשלבים מאוחרים של המחלה, השתן של בעלי החיים החולים נהיה מדבק מאוד.
דרך הדבקה נפוצה של אנשים היא על ידי מים מזוהמים. תסמיני הלפטוספירוזיס כוללים כאבי ראש, הקאות, כאבי שרירים ולעתים, צהבת ודלקת קרום מוח. בחיסון המשושה השנתי של כלבינו קיים תרכיב המקנה חסינות נגד חיידק זה, וכאשר אנו מקפידים על חיסונים תקופתיים, המחלה אינה מרימה את ראשה ומקרי ההדבקה בין הכלב לבעלים מאוד נדירים.

מחלת שרטת החתול:
מחלה  אשר חתולים הם נושאיה, ונגרמת על ידי החיידק Bartonella Hensel. במחקר שנערך בקרב חתולי רחוב בארצות הברית  נמצא כי כמחציתם נשאים של המחלה, והסברה היא כי פרעוש החתול הוא זה שמעביר ומדביק בחיידק. כמו כן, ההדבקה יכולה להיגרם על-ידי שריטה או נשיכה של החתול הנשא. תסמיני שרטת החתול הינם חום, חולשה וקשרי לימפה מוגדלים וכואבים, וכן דלקת מקומית באזור הפצע.

כלבת:
מחלה המועברת בעיקר בנשיכות, כאשר רוק של בעל חיים נגוע בא במגע עם רקמת גוף פגועה. הווירוס שחודר לגוף נודד אל המוח, שם הוא מתרבה. תקופת הדגירה (מרגע ההידבקות ועד הופעת סימני המחלה) יכולה לנוע מעשרה ימים עד שנה, תלוי במקום הנשיכה וכמות הנגיף שחדרה. כלל האצבע הוא שככל שהנשיכה קרובה יותר למוח - זמן הדגירה קצר יותר. במקרה ובעל החיים כבר מראה סימני מחלה, לצערנו הם כנראה ימותו תוך עשרה ימים.
למחלה סימנים רבים ומגוונים – בשלבים הראשונים, יופיעו סימנים של חוסר מנוחה, ריור, הקאות ושינוי התנהגות. לאחר מכן, הסימנים מתחזקים. בעל החיים הופך לתוקפן (תוקף חיות אחרות, בני אדם ואף חפצים דוממים), מיילל, מוציא ריר קצפי, נע למרחקים ללא מטרה, פוחד ממים, נביחתו משתנה (בגלל שיתוק שרירים באזור בית הבליעה) ומופיעות עוויתות. בשלבים הסופיים מופיע שיתוק הדרגתי ולבסוף מוות.

פרעושים וקרציות:
בעוד שטפילים אלו מחפשים בנרות את כלבינו וחתולינו היקרים, לאדם הם נטפלים בטעות – אלו טפילים שיעדיפו בכל יום דם של כלב וחתול על פני דם אנושי. אמנם, קרציות הינן מקור להעברת מחלות  לבני-אדם כגון קדחת הבהרות (בדרך כלל תסמיני המחלה קלים עד בלתי מורגשים אך, באנשים עם מערכת חיסון חלשה או בעיות כבד כמו אצל שתיינים כבדים מחלה זו עלולה להיות מסוכנת- מלווה בחום גבוה וסימנים עוריים).

סקביאס:
קרויה גם קרדית השחין נפוצה בבעלי חיים גדולים וקטנים, פראיים ומבויתיים. טפיל זה הוא בלעדי למאכסן לדוגמא סקביאס הכלב יעדיף להיטפל לכלבים אך, עלול לעבור גם לבני-אדם. התסמינים העיקריים הם קרחות, גירודים, קשקשים ועור יבש.
 

לסיכום,  בזכות העובדה שבעולם המערבי ישנה מודעות גבוהה יותר להיגיינה אישית וכמובן שגם לחשיבות הטיפולים הוטרינריים, מקרים של העברת מחלות בין חיות מחמד לבני-אדם הם נדירים מאד. זאת בניגוד לשגרת החיים בעולם השלישי ששם כאמור מחלות אילו נפוצות יותר. לכן, חשוב שנקפיד לציית  לחוקי ההיגיינה האישית כגון שטיפות ידיים, ניקיון הבית, וטיפול וטרינרי שיגרתי כגון חיסונים טיפולי תילוע ועוד.

לפרטים נוספים ניתן לפנות למרכז וטרינרי רמת השרון בע"מ  בטלפון 03-5403368