מידע

מאת: ד"ר ניר אוחנה

 

מחלת הלישמניה היא מחלה זואונטית הפוגעת בבני-אדם ובבעלי חיים. המחלה מוכרת בישראל מאז 1949. מכירים בשלוש צורות של לישמניה, עורית (cutaneus), ויסראלית, ו מוקוקוטאינית-  mucocutaneus. בצורה העורית המוכרת בשם שושנת יריחו נפגעים בעולם כ- 1.5 מיליון בני-אדם. התחממות העולם מגבירה את הסיכון להתפשטות המחלה גם לאירופה. בצורה העורית נוצר פצע כרוני מטריד במקום העקיצה, המשאיר צלקת לאחר הריפוי. ייתכנו מספר עקיצות במקומות שונים באותו אדם. בצורה הויסצרלית נפגעים אברי הפנים, וללא טיפול בני-אדם וכלבים מתים. בצורה מוקוקוטנית נפגעים אברים פנימיים וריריות חלל הפה.

 

לישמניאזיס ויסראלית בכלבים  Canine visceral leishmaniasis

 

לישמניאזיס ויסצראלית הינה מחלה הנגרמת על ידי טפיל חד תאי (פרוטוזואון) המתרבה בגוף הכלב ופוגע באיברים הפנימיים. הגורם ללישמניאזיס בכלבים בישראל הינו הטפיל לישמניה אינפנטום Leishmania infantum. המחלה מועברת על ידי עקיצה של זבובי חול ממשפחת ה Phlebotomus. זבובי החול אינם דומים לזבובי בית, והם קטנים בהרבה ועדינים במבנם ודומים במראה ליתוש.

 

הכלב הינו המאגר העיקרי להדבקה של זבובי חול בחלק גדול של המדינות בעולם בהן קיימת המחלה כגון ארצות אגן הים התיכון וחלק מדרום אמריקה.

 

לישמניאזיס ויסראלית הינה מחלה זואונוטית (מחלה מידבקת שיכולה לעבור לבני אדם). כמו כן, היא מחלה רשומה (רשומה – כלומר חייבת בדיווח ללשכה הווטרינרית המחוזית).לישמניה היא מחלה ויסראלית חמורה ואף לגרום למוות באדם, אם לא ניתן לחולה טיפול מתאים בזמן. קבוצות הסיכון העיקריות הינן ילדים ואנשים מדוכאי חיסון, כגון חולי איידס או מקבלי תרופות כימותראפיות. ככל הנראה הרגישות של כלבים למחלה גבוהה בהרבה מרגישות האדם. בתחילת שנות ה-2000 נפטר תינוק כתוצאה ממחלה בעקבות הידבקות מהטפיל. ככלל, טפיל זה אינו נפוץ בכל הארץ, אך הוא עלול לעבור מחיות נגועות אל בני האדם ולבעלי חיים אחרים דרך זבובי חול. זבובי החול המעבירים את הטפיל נמצאים כמעט בכל הארץ, כך שקיימת סכנה להפצת המחלה לאזורים שעד כה היו נקיים ממנה. שימוש בתכשירים ובאמצעים הדוחים חרקים מפחית את הפצת הטפיל, אך אינו מונע אותו. טיפולים תרופתיים בבעלי חיים חולים או נשאים של הטפיל, גם הם אינם מונעים הדבקת זבובי חול בטפיל זה.

 

לאחר 40 שנה ללא מקרים בכלב, אובחן מקרה בשנת 1994 ליד ירושלים.

 

הכלב מהווה את המאגר למחלה ומסכן את האדם. לישמניה ויסראלית בכלבים אובחנה מקרית-גת בדרום ועד הגבול הלבנוני, כולל בישובים במרכז הארץ כמו תל-אביב, ראשון-לציון וירושלים. המחלה אובחנה גם בתנים ושועלים. לא בכל הכלבים מתגלים סימני מחלה. סה"כ אובחנו בין השנים 1994-2003 153 כלבים ב- 46 ישובים. 26% מהמקרים אובחנו בצפון המדינה. בניגוד לאדם, אין תרופה יעילה לטיפול בכלבים.

 

יתר על כן, מחלת הלישמניה הויסצרלית אין אפשרות מניעה וגם טיפול תרופתי ארוך בתרופות המשמשות כיום כנגד המחלה לא מרפא את החולים לחלוטין, אלו נשארים נשאים ועלולים להדביק את האחרים.

 

 

ישנם מספר סימנים קליניים הנמצאים בכלבים נגועים, כמובן שלא כולם מופיעים ולאו דווקא בהכרח יחד:

 

1. דלקת עור וקשקשים- דלקת העור הקשקשית מופיעה באופן טיפוסי על הפנים, לעיתים גם בקצוות האוזניים ואף על פני כל הגוף.

2. כיבים על פני העור

3. אובדן משקל וחיוניות

4. שתייה והשתנה מרובה

5. ספיקת/כשל כליות

6. דימום מהאף- epistaxis

7. דלקות עיניים כרוניות

8. הגדלה של קשרי לימפה וטחול

 

סימני העור וסימני המחלה האחרים יכולים להופיע גם בנפרד ולא דווקא במשולב. חלק מהסימנים עשוי להופיע גם במחלות אחרות, כיוון שרוב סימני המחלה הם כלליים ועשויים להופיע במחלות רבות נוספות, האבחון כולל בדיקות דם כלליות, שלילת מחלות נפוצות יותר ולבסוף, בדיקות מעבדה ספציפיות כדי לאבחן את המחלה באופן וודאי. בדיקות המעבדה כוללות בדיקה לנוגדנים וכן זיהוי של נוכחות הטפיל ברקמה על ידי בדיקה מיקרוסקופית של משטחי דם, תרבית או PCR .

 

הטיפול במחלה בכלבים מביא לרוב להבראה קלינית של הכלב והיעלמות מוחלטת או חלקית של סימני המחלה, אולם כלבים שהתאוששו קלינית עדיין נחשבים נשאים של המחלה, למרות הטיפול והשיפור הקליני, וכן יכולים לסבול מחזרתיות המחלה והסימנים הקליניים שלה.

 

מניעה והעברה של המחלה מתבצעת על ידי שימוש בקולרים או תכשירים מסחריים אשר דוחים את זבובי חול.

 

מומלץ להשתמש בתכשירים דוחי זבובי חול או קולרים ייעודיים בכלבים נגועים, כדי להקטין את הסיכון בהעברת המחלה לכלבים אחרים ולאדם.

 

מקור: לישמניה - משרד החקלאות

 

 

לפרטים נוספים צרו קשר וטרינר / וטרינרים מרכז וטרינרי רמת השרון / הרצליה 03-5403368