מידע

מאת: מיכל ליבסון, סייעת

כולנו מכירים את המשמעות של הכנסת זנב הכלב בין הרגלים, אבל מדוע תנועה זו של הזנב משמעותית כל כך בשפת הגוף של הכלבים? מדוע זנב מושפל קשור בפחד, חוסר ביטחון, כניעה, פיוס והפגנת מעמד נמוך, בעוד שזנב מורם הוא סימן לעליונות ומעמד גבוה?

כאשר הכלב מכניס את הזנב בין רגליו, הוא למעשה מהדק אותו סביב רגליו האחוריות וחוסם את אותות הריח מאזור פי הטבעת שלו. כאשר שני כלבים דומיננטיים נפגשים, הם זוקפים את הזנב בגאווה, כדי לחשוף את אזור פי הטבעת לבדיקה קרובה.  בקרבת פי הטבעת ישנן בלוטות ריח הנקראות 'בלוטות אנאליות', שריחן ייחודי לכל כלב, לכן כינוס הזנב בין הרגלים הוא התנהגות כלבית המקבילה לביישנות אנושית, כמו למשל כאשר אנשים חששנים מסתירים את פניהם.

בסביבתו הטבעית של הכלב בביתו אין משמעות רבה לתנוחת הזנב, אך במפגשים חברתיים עם כלבים אחרים ישנה חשיבות למעמד ולדרגה. מיקום הזנב הוא אות חשוב המגן על החלשים בקבוצה מפני החזקים. בטבע, נראה זאת בקרב להקות הזאבים. אפשר לראות כיצד זאב נחות משפיל את זנבו כאשר הוא עובר ליד מנהיג הלהקה, ואז מרים אותו כשהוא יוצא מתחום השליטה שלו.

קיים הבדל מרתק בין כלבי הבית המבויתים לבין אבותיהם הפראיים בטבע, בנוגע לשפת הגוף של הזנבות. על זנבות כל הזאבים (אך לא הכלבים) יש  בלוטה ייחודית, הנראית כמו נקודה כהה, במרחק 8 ס"מ מבסיס הזנב. זוהי בלוטת עור קטנה המוקפת שיערות נוקשות שקצותיהן כהים, והיא מורכבת מקבוצת בלוטות חלב המפיקות הפרשה שומנית. בדומה לבלוטות האנאליות, תפקיד הבלוטה מוגבל להפקת ריח, והמיקום שלה על צידו החיצוני של הזנב חשוב. במיקום זה משמשת הבלוטה כנקודת רחרוח המהווה חיקוי לבלוטות האנאליות. כאשר זאב מתקרב לזאב אחר כדי לרחרח את אחוריו, אם זנבו מורם יריח הזאב את הבלוטות האנאליות. אם זנבו מושפל יריח הזאב את בלוטת הזנב. עקב כך, איתות הריח של הזאב מורכב יותר מזה של כלב הבית.

לא ברור מדוע הכלבים לא מתקשרים יותר דרך רחרוח בלוטת הזנב. כל השינויים שהתרחשו ב 10,000 השנים שבהן התפתח הכלב מהזאב היו שינויים מכוונים, שבוצעו על ידי מגדלי הכלבים כדי לתת תכונה כזו או אחרת לכלבים, ובכך לייצר את הגזעים השונים הרבים שרואים כיום. תפקידה של בלוטת הזנב אצל הזאבים התגלה רק בזמן האחרון, כך שקשה להבין מדוע סולקה על ידי המגדלים, יחד עם זאת היעלמותה מראה שסולקה בשלב מוקדם מאוד בגידול, מאחר והיא נעלמה לגמרי בכל גזעי הכלבים. זהו ההבדל היחיד בין כלבים וזאבים שנותר תעלומה מוחלטת עד היום.

למרות שתפקידן העיקרי של מחוות הזנב הוא ללא ספק הכרת הכלב השני ע"י הריח שלו, קיים גם מסר חזותי בעל חשיבות בתקשורת בין הכלבים. כל בעל חיים המתבונן ממרחק במפגש בין שני בעלי חיים אחרים, יוכל מיד לדעת מי מבין שניהם הוא השליט ומי הכנוע, פשוט על פי הצלליות שלהם, וגובה הזנב של כל אחד. מבט מהיר הוא כל מה שנדרש כדי לבדוק אם חל שינוי ביחסי המעמד, ואם בעל החיים החלש קרא תיגר על החזק יותר.