מידע

מאת: מיכל ליבסון, טכנאית בכירה, מרכז וטרינרי רמת השרון

 

כאשר אתם רואים את כלבכם מאונן לראשונה זה יכול להיות משעשע למדי. אך בסופו של דבר, האוננות של כלבכם יכולה להפוך למקור של בושה ותסכול. במידה מסוימת אוננות היא תהליך ביולוגי טבעי, אך אם כלבכם ממשיך לאונן לאחר שסורס או כלבה לאחר שעוקרה, זה יכול להיות עקב גורם אחר.

 

מדוע ישנם גורים מסוימים אשר מאוננים כאשר הם צעירים, ומצד שני אחרים מתחילים את ההתנהגות שלהם לאחר סירוס/עיקור, ויש גם כאלה שמגלים את האוננות בשנות הזהב שלהם? התשובה הברורה ביותר היא בשל גירוי מיני. כלבים זכרים לא מסורסים עשויים לאונן כתוצאה מדחפים הורמונליים או חיפוש אחר עונג. אך ברב הפעמים האוננות אינה קשורה בגירוי מיני.

 

למרות שבעיני רבים אוננות היא אקט מיני ברור, היא יכולה גם לשמש כדרך להראות כוח או מעמד. כלבים, בין אם בוגרים או גורים, פעמים רבות משתמשים באוננות כדרך להראות את סמכותם על כלבים אחרים, חיות אחרות, בני אדם או חפצים.

 

כאן תוכלו לקרוא על כמה סיבות עיקריות לאוננות אצל כלבים:

 

מתוך הרגל

 

מחקרים מראים שלמרות שכלב סורס או כלבה עוקרה, הזיכרון של אקטים מיניים בעבר עשוי להשאיר את חותמו. בגלל סיבה זו גם לאחר הסירוס, הכלב שלכם יכול עדיין להמשיך ולאונן עוד מספר חודשים לאחר הניתוח. למעשה, ישנם כלבים שעלולים לפתח הרגל זה ולהמשיך בזה במשך שנים. דבר זה עלול גם להפוך להיות כרוני וקשה לשליטה בכל שנה שעוברת.

 

שימוש בדומיננטיות

 

אוננות היא דרך לכלבים דומיננטיים וגם לכאלה שאינם דומיננטיים להראות שליטה על בעלי חיים אחרים. לא רק כלבים זכרים מאוננים כדי להראות שליטה, גם נקבות עשויות להשתמש בהרגל זה כדרך להיות אלפא. לנקבות לא מעוקרות יש רמה גבוהה יותר של טסטוסטרון במערכת הדם שלהן מאשר לנקבות מעוקרות, מה שגורם לכלבות אלה להתנהגויות מיניות.

 

רמות סרוטונין גבוהות

 

ה – "היי" הזה יכול להיות כתוצאה של רמות גבוהות של סרוטונין, כימיקל שבגדול אחראי לוויסות המזג, התנהגות, דחפים מיניים, והתנהגות חברתית במוחו של הכלב. אם הכלב שלכם מרגיש בלחץ מסוים הוא עלול להתחיל לאונן כדרך לאזן את עצמו. דבר זה יכול להיות נפוץ בכלבים שלא עושים מספיק פעילות גופנית או שיש להם אינטראקציה מוגבלת עם כלבים אחרים.

 

איך לעצור את כלבכם מאוננות?

 

ללא קשר למין או גיל הכלב שלכם, ישנם מספר שלבים שתוכלו לנקוט בהם כדי לעצור את הרגל האוננות שלו. הדרך הנפוצה ביותר לעצור אותו או אותה מלאונן היא עיקור או סירוס. בדרך כלל גורים יעברו סירוס או עיקור סביב גיל חצי שנה. למרות זאת, כפי שהזכרנו קודם, סירוס ועיקור לא תמיד פותרים את הבעיה. יכול לקחת זמן עד שהכלב יאבד עניין באוננות גם אחרי הניתוח.

 

אם כלבכם או כלבתכם סורס או עוקרה ועדיין ממשיכים לאונן באופן קבוע, מומלץ לפנות למאלף שיעזור לכם וייתן לכם כלים לפתור את הבעיה. האילוף בין היתר יכלול את ביסוס מעמדכם בבית כמנהיגי הלהקה. ישנן שיטות אילוף שונות ומגוונות. בחרו בשיטה שתהיה חיובית גם לכם וגם לכלבכם.

 

 

לשאלות נוספות ניתן לפנות אלינו, מרכז וטרינרי רמת השרון/הרצלייה 03-5403368