מידע

 
מאת: מיכל רייך רופאה וטרינרית

דלקת פה על רקע לא ידוע היא בעיה שכיחה בחתולים, מידת הדלקת משתנה ועשויה להיות חמורה. חתולים אלו מהווים אתגר איבחוני וטיפולי ולעתים קרובות מקור לתסכול רב עבור הבעלים והוטרינר. הדלקת יכולה לערב את החניכיים (גינגיביטיס) , רירית הלחי (סטומטיטיס), או רקמות הסמוכות ללוע ( סטומטיטיס אחורי).
כיום הידע לגבי הגורם למצב זה הוא מוגבל. מצב זה נקרא גם סטומטיטיס לימפוציטי-פלסמציטי, מאחר ואלו התאים העיקריים המצויים ברקמה הדלקתית כאשר לוקחים ביופסיה מהאיזור.

סימנים קלינים

חתולים עם דלקת פה כרונית לרוב יראו קושי באכילה,ירידה בתיאבון  וכאב בניסיונות אכילה. החתול עשוי להראות התעניינות באוכל אך לא מוכן לאכול או ינסה לאכול ואז יפיל את האוכל או יטפח על איזור הפה עם רגליו הקדמיות. לרוב יסרב למזון קשה אך יתכן שיסכים לאכול מזון רך. ככל שהדלקת מחמירה החתול יהפוך בררן יותר, יתכן שנראה דם ברוק לאחר האכילה. במקרים חמורים החתול יהיה בכאבים גדולים שיגרמו לו חוסר מוכנות לבלוע וריור רב. יתכן גם אובדן משקל. חתולים כאובים עשויים להראות גם ירידה בפעלתנות ותוקפנות כלפי חיות אחרות או אנשים. הפרווה תראה מרוטה בשל חוסר יכולתם ללקק ולנקות את עצמם. יתכן שהבעלים ישימו לב לכך שהחתול כבר לא מילל.(בשל הכאב)

בדיקה פיזיקלית

הבדיקה הראשונית תתבצע כאשר הפה סגור עם משיכה  עדינה של השפתיים כלפי מעלה, לעתים החתולים כל כך כאובים שלא תתאפשר בדיקה של איזור הפה ללא שימוש בהרגעה או הרדמה. כשניתן כבר לבדוק את חלל הפה נתרשם מהריריות החניכיים והשיניים, הרקמות המודלקות עשויות להיות מכויבות או מדממות בקלות.

מדוע החתולים מפתחים את המחלה?

למרבה הצער לא ברור מדוע חתולים מפתחים מחלה זו, נראה שהדלקת מתפתחת בעקבות תגובה חיסונית מוגזמת כנגד חיידקי הפלאק/אבנית שנוצרת ע"ג השן.
במקרים רבים נמצאה גם נגיעות בוירוסים מסוימים:  וירוס calici והוירוסים FIV/FeLV . אך לא בכל המקרים נמצא קשר כזה.

אבחון

כחלק מהאבחון מבוצעות בדיקות דם כלליות, כחלק מהערכה כללית וכדי לשלול מחלות פנימיות שיכולות להתבטא באופן דומה ובנוסף בדיקות דם ספציפיות לבירור הדבקה בוירוסים הנ"ל. בדיקה יסודית של חלל הפה והשיניים מבוצעת תחת הרדמה כללית במהלכה מומלץ לקחת ביופסיה מהרקמה הדלקתית לאישור האבחנה.

טיפול

מטרת הטיפול להפחית את חיידקי הפלאק שעל השיניים ולהפחית את התגובה החיסונית והדלקתית.
הפחתת חיידקי הפלאק מושגת במספר שיטות:טיפול ניקוי אבנית  ( scaling) , טיפול אנטימיקרוביאלי מקומי (אך דרסטי!!!) טיפול אנטיביוטי סיסטמי (בזריקות/ תרופה דרך הפה), והסרת שיניים.

הטיפול הטוב ביותר לחתולים הסובלים מדלקת פה וחניכיים כרונית הוא עקירת כל השיניים הטוחנות והמלתעות. כולל הוצאת כל שורש שן שנותר מאחור. עקירת השיניים מסירה את המשטחים עליהם נוצר הפלאק ועם הפחתתו מופחתת גם הדלקת.

כאשר לא רוצים או לא ניתן לבצע עקירת מלתעות וטוחנות הגישה הטיפולית היא הסרת אבנית בטיפול ניקוי שיניים בהרדמה, וטיפול תרופתי להפחתת התגובה הדלקתית. במהלך ניקוי השיניים יש להתרשם גם ממצב השיניים ולעקור כל שן שאינה בריאה.לאחר טיפול זה מומלץ להמשיך בטיפול אנטיביוטי ממושך.  במקרים קשים, כאשר החתול לא אוכל נדרש להפחית את הדלקת באופן מיידי כדי שיחזור לאכול.במקרים אלה נדרש לתת זריקת סטרואידים ארוכי טווח, מדי מספר שבועות. לחילופין ניתן לתת תרופות נוגדות דלקת אחרות. כאשר הדלקת פוחתת והחתול אוכל מומלץ להתחיל בשגרת צחצוח שיניים להפחתת הפלאק , גם שטיפה אנטיספטית לפה יכולה לעזור בכך.
טיפול רפואי בסטרואידים ואנטיביוטיקה לרוב מאבד מיעילותו לאורך זמן.

יש להבין שעקירות שיניים של הטוחנות והמלתעות יתנו את התוצאה הטובה ביותר בטווח הארוך.
אחרי העקירות מרבית החתולים ישתפרו – חלקם בצורה מלאה, ללא צורך בטיפול תרופתי וחלקם באופן חלקי כך שידרש להעזר בטיפול תרופתי אך בצורה פחות אינטנסיבית מאשר קודם. בסך הכל מדובר על כ85% מהחתולים שישתפרו משמעותית.

אחוז קטן של חתולים לא ישתפר לאחר העקירות וידרש המשך טיפול רפואי כמקודם.
חתולים עומדים יפה בעקירות, ולאחר מכן ממשיכים לאכול מזון לח ואף כופתיות קשות ללא בעיות .

לפרטים נוספים צרו קשר ד"ר מיכל רייך - מרכז וטרינרי הרצליה / רמת השרון 03-5403368