מידע

מאת ד"ר דורון נרי רופא ומנתח וטרינר, בוגר אוניברסיטת אדינברו, בריטניה.

 

ארגון בתי החולים הווטרינריים הפרטיים האמריקאי (AAHA), אשר בו חברים כ-5,500 מרפאות ו-16,000 רופאים, פרסם בחודש שעבר הצהרה מהפכנית – בעלי חיים הם יצורים בעלי תחושות, תודעה, ויכולת לחוות חוויות סובייקטיביות.

 

וטרינר הרצליה

וטרינר רמת השרון

 

במילים פשוטות - חיות, כמונו בני האדם, מסוגלות להרגיש כאב, פחד, שמחה, מסירות וכולי, יש להן שאיפות ורצונות, ואפילו זיכרונות מהתנסויות מעברן. המסקנה הנובעת מכך היא שמגיע לבעלי חיים טיפול נאות ומתוך התחשבות בצורכיהם הגופניים והנפשיים, וכי במהלך הטיפול בהם יש להימנע מגרימת כאב, חרדה או סבל. להלן ההצהרה המקורית באנגלית:

 

"The American Animal Hospital Association supports the concept of animals as sentient beings. Sentiency is the ability to feel, perceive or be conscious, or to have subjective experiences. Biological science, as well as common sense, supports the fact that the animals that share our lives are feeling, sensing beings that deserve thoughtful, high-quality care. The care that is offered should provide for the animal’s physical and behavioral welfare and strive to minimize pain, distress, and suffering for the animal."

 

זוהי הפעם הראשונה שמוסד ווטרינרי ייצוגי ברמה הזאת מאמץ גישה הרואה בבעלי-חיים יצורים המסוגלים להרגיש רגשות. למשל, ארגון הרופאים הווטרינרי האמריקאי (AVMA), המייצג מעל 80,000 וטרינרים, טרם הביע עמדה בסוגיה. עם זאת, הצהרות קודמות של ה-AVMA לגבי רווחת בעלי חיים והזכות לטיפול בכאבים, מתבססות, בעצם, על ההכרה שבעלי חיים הם יצורים חושבים ובעלי רגשות.

 

וטרינר הרצליה

וטרינר רמת השרון

 

רוב האנשים המגדלים חיות בוודאי ירימו גבה לנוכח הצהרה זאת. מה כל כך חדש ומהפכני כאן? ואיך זה שהצהרה כזו מתפרסמת רק כעת? הרי ברור לכל מי שמכיר חיות מקרוב שאין פה שום דבר חדש – מי יכול להתכחש לשמחה של כלב כשבעליו חוזר הביתה, או ליכולתו להרגיש כאב, או לקיומם של יחסי חברות עם כלבים מסוימים אבל לא עם אחרים, או לפחד בעת סופת רעמים, או להשתוקקות לצ'ופרים טעימים, ועוד ועוד. האם יש מי שבאמת חושב שכלב הוא רובוט או אוטומט ללא רגשות ורצונות משלו? (כמובן, שכל האמור לעיל נכון גם לחיות אחרות ולא רק לכלבים).

 

אם כך, מדוע ראה ארגון גדול וחשוב כמו AAHA צורך להצהיר את מה שכולנו ממילא כבר יודעים? הסיבה טמונה ככל הנראה בשורה של סוגיות ציבוריות שצפו בשנים האחרונות, ואשר נוגעות למעמד המשפטי של בעלי חיים בחברה המודרנית, לרווחתן של חיות מחמד וחיות משק, ולהשפעתם של בני האדם על הסביבה והטבע. למשל, בשנים האחרונות עלו בארה"ב מספר מקרים משפטיים, שחלקם הגיעו עד לבית המשפט העליון, בו דרשו בעלי חיות מחמד באופן תקדימי פיצוי על צער ועוגמת נפש שנגרמו להם בשל טיפול לא ראוי בחיות שבבעלותן. עמותות וארגונים התומכים בזכויות בעלי חיים נלחמים כנגד יצרני מזון מהחי בקשר לתנאי הגידול והשחיטה של בעלי חיים (דוגמה מקומית לכך ניתן לראות בכתבה שהתפרסמה לאחרונה בכלבוטק לגבי תהליך ייצור בשר "אדום אדום"). חזית נוספת שמנהלים ארגונים אלו עוסקת בשימוש בבעלי חיים למטרות מחקר וניסויים. קיים גם הדיון הציבורי הרחב הנוגע ליחסי הגומלין שבין בני האדם והסביבה, וההשפעה ההרסנית של הציוויליזציה על הטבע. ההשפעה המצטברת של דיונים ציבוריים אלו דומה להפניית זרקור אל נושא שהחברה האנושית הדחיקה במשך אלפי שנים – מה מקור הזכות שלנו להשתמש בבעלי חיים לצרכינו, והאם מוטלת עלינו חובה כלשהי כלפי החיות החולקות עימנו את העולם?

 

ההצהרה של ה-AVMA בהקשר זה היא אכן מהפכנית. זוהי הפעם הראשונה שבה גוף ייצוגי גדול בממסד הווטרינרי, בעל ידע והבנה מקצועית בנושא בעלי-חיים וללא אינטרס כלכלי ישיר, נוקט עמדה עקרונית מפורשת לגבי היחס הראוי לחיות. למרות שלהצהרה זו אין תוקף משפטי מחייב, היא עשויה לשמש כהנחיה ולהשפיע על הסוגיות שהוזכרו לעיל, ועוד רבות אחרות. קשה לחזות את ההשלכות המלאות של ההצהרה על מכלול מערכת היחסים שבין בני אדם לחיות, אולם יתכן שבעתיד הקרוב נראה שינויים מפליגים בדרך שאנו נדרשים להתייחס לחיות מחמד או משק בפרט, ולבעלי חיים בכלל.

 

וטרינר הרצליה

וטרינר רמת השרון