מידע

מאת "ד"ר איגור קלימוב

 

כלבת (Rabies) היא מחלה נגיפית קטלנית הפוגעת במערכת העצבים המרכזית של יונקים, לרבות חתולים. המחלה נגרמת על ידי נגיף הכלבת (Rabies virus), השייך למשפחת Rhabdoviridae, ומועברת לרוב באמצעות נשיכה או רוק של בעל חיים נגוע. אף שמרבית מקרי הכלבת בקרב בני אדם מקושרים לכלבים, חתולים נגועים מהווים סיכון לא מבוטל, בעיקר באזורים עם אוכלוסיית חתולי רחוב לא מחוסנת.

 

מהלך המחלה בחתולים
חתולים שנדבקו בנגיף הכלבת עלולים להציג שינויים קיצוניים בהתנהגות – מתוקפנות חריגה ועד שיתוק והיעדר תגובה. תסמינים נוספים כוללים ריור מוגבר, קושי בבליעה, התכווצויות שרירים, חוסר קואורדינציה ושיתוק. תקופת הדגירה נמשכת לרוב בין 2–4 שבועות, אך יכולה להשתנות. ברוב המקרים, לאחר הופעת הסימנים הקליניים, אין אפשרות טיפול, והמחלה מסתיימת במוות בתוך ימים ספורים.

 

חיסון ומניעה
הדרך היעילה ביותר להילחם בכלבת היא מניעה באמצעות חיסון. במדינות רבות, כולל ישראל, חיסון כלבים נגד כלבת הוא חובה לפי חוק. אך אין חובת חיסון חתולים!

 

מצב המחלה בעולם
על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי (WHO), כלבת גורמת למותם של כ-59,000 בני אדם מדי שנה, בעיקר באפריקה ובאסיה. ברוב המקרים, ההדבקה מתבצעת על ידי כלבים, אך במדינות מסוימות – בעיקר בצפון אמריקה – חתולים מהווים מקור עיקרי לחשיפה אנושית. בארה”ב, לדוגמה, מספר הדיווחים על חתולים נגועים בכלבת אף עלה על זה של כלבים בשנים מסוימות, בשל חוסר חיסון של חתולים משוטטים וקשר הדוק עם חיות בר נשאיות (כמו דביבונים ועטלפים).

 

אתגרים עולמיים
אחד האתגרים המרכזיים הוא טיפול באוכלוסיות של חתולים משוטטים. במדינות רבות, אין תשתית מספקת ללכידה, חיסון ושחרור של חתולים נגועים פוטנציאלית. בנוסף, קיימים פערים בתודעה הציבורית לגבי החשיבות של חיסון חתולים – הן לבטיחותם האישית והן למניעת סיכון לבריאות הציבור.

 

כלבת בחתולים היא איום בריאותי אמיתי, הן לחתולים עצמם והן לאנשים שבאים איתם במגע. למרות שמדובר במחלה שניתן למנוע לחלוטין באמצעות חיסון, היא ממשיכה להופיע בשל כשלים בטיפול באוכלוסיות משוטטות ובמודעות הציבורית. חינוך, חקיקה ופעילות וטרינרית אקטיבית – הם הכלים המרכזיים למניעת ההתפרצות הבאה