מידע

מאת: עופר שמיר,  אסיסטנטית במרכז הוטרינרי רמת השרון והרצליה

כלבים חכמים, נאמנים ואוהבים לוכדים את לבנו ותשומת לבנו ולכן לא מפתיע שחלקם נהיים מפורסמים לא פחות מבעליהם.

רבים מהם התפרסמו לאחר שבעליהם הפך לפוליטיקאי חשוב. חלקם כוכבי קולנוע וטלוויזיה,  אבל כמה מהם מפורסמים בזכות עצמם – בעקבות מעשי גבורה, נאמנות ומסירות.
זכרו, כל אלה הם כלבים אמיתיים, לא דמויות בדיוניות, מה שהופך אותם ליותר מדהימים.

 

בו אובמה
בו, כלב המים הפורטוגלי שבבעלות משפחת אובמה, הוא אולי המפורסם ביותר לאחר שהוזכר בנאומו של הנשיא ברק אובמה ב -2008.

"סשה ומליה ... אני אוהב את שניכם יותר ממה שאתם יכולים לדמיין", אומר אובמה. "ואיך ספק שהרווחתן  את הגור החדש שמגיע איתנו ... לבית הלבן".

משפחת אובמה לקחה בחשבון את האלרגיה של הבת מליה בעת בחירת כלב המים הפורטוגלי -  שנחשב לגזע היפואלרגני.

 

 לייקה

בין הכלבים המפורסמים ביותר בהיסטוריה אפשר למצוא את לייקה, כלבת החלל הסובייטית. אף על פי שהיא הייתה החיה הראשונה שהקיפה את כדור הארץ, מקורותיה היו הרבה פחות מפוארים.
לייקה הייתה כלבת רחוב, שגרה ברחובות מוסקווה. בשנת 1957 היא נלקחה יחד עם שני כלבי רחוב אחרים עבור תוכנית החלל הסובייטית.

לאחר האימון שלה היא נבחרה לכלבה שעתידה לעלות על ספוטניק 2 ולעוף לחלל.

הדברים הלכו בצורה חלקה בהתחלה, אבל כשהגיע זמנה לחזור לכדור הארץ, התגלה שהטכנולוגיה של השנים האלו לא כללה מנגנון חזרה.

פקידים סובייטים אמרו כי לייקה הורדמה לפני דילול החמצן שהתרחש ביום השישי של המסלול. אך רק בשנת 2002 התגלה כי הכלב הראשון בחלל מת רק שעות ספורות לאחר המראתו, בשל התחממות יתר.

כמחווה להישגיה, בשנת 2008 הועלתה אנדרטאה ללייקה ליד מתקן המחקר הצבאי שבו התאמנה.

 

שוקי טל

שוקי, כלבו של ארז טל שהיה משתתף קבוע בתוכנית ״רק בישראל״. חובב מיץ תפוזים מושבע. הצטרף לתוכנית לאחר שתפס את מקומה של סיגלית, כלבתה של אורנה בנאי.
נוכחותו של שוקי בתוכנית היתה משמעותית והעסיקה במיוחד את לימור, הדמות שגילמה בנאי בתוכנית. "שוקי היה אמנם כלב דיווה כיאה למעמדו אבל הוא גם היה בן אדם", מסר ארז טל.
 

הכלב של פאבלוב

הפיסיולוג הרוסי איוון פבלוב זכה בפרס נובל לרפואה בשנת 1904 על הניסויים הקלאסיים שלו על "התניה קלאסית" - במיוחד על בלוטות העיכול של כלבים.

תצלום זה הוא אחד הכלבים הרבים שפאבלוב השתמש בהם בניסויים שלו. הוא נשמר במוזיאון פבלוב בריאזן, רוסיה. המכשיר בצד של הראש של הכלב הוא מיכל צינורי לאגירת רוק , המושתל לכלב בניתוח. עבודתו של פבלוב זכתה לנובל, אל אף שהייתה שנויה במחלוקת, מכיוון שלא נאלץ להמית את הכלבים שהשתתפו בניסוי לאחר שהסתיים.

בשנת 2011, הפקה BBC בשם "המוח: היסטוריה סודית" טענה כי פבלוב ושותפיו גם ניהלו ניסויים דומים על ילדים

אפולו

אפולו ושותפו פיטר דיוויס היו חברים במשטרת ניו יורק האחראית להצלת חיים רבים ב-11 בספטמבר הנורא.
הרועה הגרמני היה רק אחד מ-350 כלבי החיפוש וההצלה באותו יום באתר מגדלי התאומים.
הם חיפשו ללא הרף ניצולים וגופות במשך יותר משבוע.
Animal planet  אמר אז: "הכלבים של SAR עבדו עם המפעילים שלהם עד 16 שעות מתישות ביום, והתברר כי הכלבים היו מוטרדים כמעט כמו המצילים האנושיים כאשר היו כל כך מעט ניצולים שנמצאו".
"עבור עובדי ההצלה האנושיים, היעדר הניצולים גרם להתקפות להרגיש איומות וטראגיות יותר ויותר, אבל עבור הכלבים, שהוכשרו למצוא ניצולים, זה הרגיש כמעט כמו כישלון אישי".
אף על פי כן, אפולו ועמיתיו הכלבים מצאו והצילו מספר גדול של אנשים בימי הטרגדיה, וכל הנוכחים באתר ""ground  zero באותו יום תמיד יזכרו אותם על מעשיהם.

 

פידו

השם פירושו "נאמן אחד" בלטינית, והדברים שעשה בהחלט מצדיקים את שמו.
הוא נמצא פצוע בנובמבר 1941 על ידי קרלו סוריאני, עובד בניין במחוז טוסקנה של פירנצה, איטליה.
הוא לקח את פידו הביתה וטיפל בו עד שהבריא.
על כך, פידו היה תמיד אסיר תודה, והראה זאת בכך שליווה את סוריאני לתחנת האוטובוסים שממנה יצא לעבודה, ותמיד חיכה שם כשהאוטובוס חזר להביא את בעליו מעבודתו.
שנתיים לאחר מכן נהרג סוריאני באחת מההפגזות הרבות של בעלות הברית על
המפעלים במחוז טוסקנה.
אף על פי כן, חזר פידו לתחנת האוטובוס, מחכה לאדוניו, ב-14 השנים הבאות.
זה נמשך עד ה9 ביוני 1958, כאשר הוא מת באותה תחנת אוטובוס, עדיין מחכה.

 

סיפור דומה ואף יותר מוכר הוא של האצ'יקו, (ביפנית הדוכס השמיני) אשר מוכר בכינויו "האצ'יקו הכלב הנאמן" שהיה מלווה את בעליו, פרופסור הידסבורו אואנו מרצה לחקלאות באוניברסיטת טוקיו, הלוך וחזור מעבודתו עד פטירתו של אואנו במאי, 1925.

האצ'יקו התייצב בתחנת הרכבת בכל יום בשעה בה נהג אואנו לשוב מעבודתו, כדי לקבל את פניו. הכלב משך את תשומת לבם של הנוסעים ועובדי התחנה אשר האכילו אותו, והגנן של אואנו, אשר התגורר בסמוך לתחנה, דאג לו למזון. אחד מתלמידיו של אואנו אשר עסק בחקר כלבי אקיטה, הבחין בהאצ'יקו בשנת 1928 ופרסם מספר מאמרים אודותיו. אחת הכתבות זכתה לפרסום רחב כאשר פורסמה בעיתון בשנת 1932 ובעקבותיה האצ'יקו הפך לסמל לנאמנות. גזע כלבי האקיטה, ממנו נותרו רק 30 פרטים לפי מחקרו של התלמיד, זכה גם הוא לפרסום ולעדנה מחודשת.
כיום ניתן לשמוע על סיפורו בסרט Hachiko: A Dog's Story"" אשר יצא בשנת 2009 בכיכובו של ריצ'רד גיר.