מידע

מאת: ד"ר דורון נרי רופא ומנתח וטרינר, בוגר אוניברסיטת אדינברו, בריטניה.

כיבים בקרנית הם בין מחלות העיניים הנפוצות ביותר בכלבים ובחתולים וכיון שאפילו כיב שטחי גורם לכאב משמעותי ואף עלול להסתבך עד כדי אובדן הראיה – חשוב להכיר את התופעה ולפנות מיידית לאבחון וטיפול וטרינרי בכל סימנים של דלקת עיניים.

 

הקרנית, שנמצאת בקדמת העין, היא רקמה שקופה בת ארבע שכבות המגנה על העין ולה תפקיד מכריע בראיה. עובייה של הקרנית בכלבים ובחתולים בין חצי מילימטר למילימטר אחד. בקרנית אין כלי דם והיא מוזנת בדיפוזיה באמצעות נוזל הדמעות מבחוץ ונוזל הלשכה הקדמית מבפנים. בשכבות החיצוניות קיימים רצפטורים לכאב.

 

וטרינר רמת השרון

וטרינר הרצליה

 

כיב בקרנית הינו דפקט בלפחות שתי השכבות החיצוניות של הקרנית הנגרם מפציעה או מדלקת (לא בהכרח זיהומית). כל כיב בקרנית גורם לכאב – אפילו שריטה שטחית -  וככל שהכיב עמוק יותר ופוגע ביותר שכבות כך הכאב עז יותר. בנוסף, כל כיב בקרנית עלול להזדהם על ידי חיידקים. זיהום כזה מעכב את ההחלמה באופן משמעותי ועלול לגרום להיווצרות רקמת צלקת במידה שמסכנת את הראיה.

 

סיבות

הסיבה השכיחה ביותר לכיב קרנית היא טראומה. לרוב מדובר בשריטה מחיה אחרת, אך אפשרויות נוספות הן שריטה מקוץ, לכלוך חד שחדר לעין וכוויות כימיות משמפו או חומרי ניקוי. אנטרופיון – נטייה פנימה של העפעף – יכול לגרום לכיב כיון שהריסים משפשפים את הקרנית באופן תדיר. גם זיהום נגיפי, זיהום חיידקי, מחלות של העפעף וחוסר בדמעות עלולים לגרום לכיב בקרנית.

 

בחתולים אחת הסיבות השכיחות לכיב הינו זיהום בנגיף הרפס Feline Herpesvirus.

כיבים שטחיים הנוטים לחזור או מסרבים להחלים נקראים גם "כיבי בוקסר". כיבים כאלו נגרמים כנראה בשל פגם גנטי ברקמות הקרנית. התופעה קיימת יותר בכלבים מגיל 6-7 ומעלה. כיבים כאלו עלולים לא להחלים זמן ממושך.

 

סימנים קליניים

הסימנים הראשונים בהם מבחינים הבעלים הם עדות לאי הנוחות ולכאב שהחיה חשה: מצמוץ תכוף, העין עצומה חלקית, החיה משפשפת את העין באמצעות כפות הרגליים הקדמיות, דימוע מוגבר, לעיתים הפרשות, לעיתים ירידה במצב הרוח והתחבאות במקום חשוך (photophobia - האור גורם לכאב) ולפגיעה בראייה.

 

וטרינר רמת השרון

וטרינר הרצליה

 

אבחון

בכל מקרה של דלקת עיניים, בנוסף על בדיקה כללית של החיה ובדיקת העיניים, אנו בודקים את הקרנית באמצעות צביעה בצבע זרחני. מטפטפים מספר טיפות לעין הפגועה ושוטפים בעדינות בסליין סטרילי. בעין בריאה הצבע נשטף לגמרי. במקרה שיש כיב - הצבע הזרחני נספג ע"י השכבות העמוקות של הקרנית שנחשפו עם אובדן השכבות החיצוניות והן נצבעות בירוק.

 

טיפול

בכיבים שטחיים מטפלים בתרופות בצורה אינטנסיבית. לטיפול שלוש מטרות עיקריות:

□        למנוע או לרפא זיהום חיידקי ע"י טיפות אנטיביוטיות.

□        להפחית את הדלקת ואת הכאב בעזרת טיפות נגד כאבים.

□        להקל על ההתכווצויות הספסטיות בעין ולמנוע הידבקות בין הקרנית והאיריס בעזרת טיפות אטרופין המרחיבות את האישון.

 

כיון שכלבים וחתולים נוטים לשפשף את העין הכואבת עליהן לחבוש "קולר אליזבטני".

חשוב מאוד להגיע לביקורות תכופות אצל הוטרינר למעקב אחר התגובה לטיפול עד שהקרנית אינה נצבעת עוד בירוק.  ב"כיבי בוקסר" המסרבים להחלים דרושה בדרך כלל התערבות כירורגית בנוסף לתרופות. כיבים עמוקים מחייבים ניתוח בו יוצרים חיבור בין הכיב בקרנית לבין הלחמית בכדי להזין את הקרנית שכאמור לא מקבלת אספקת דם ישירה.

 

פרוגנוזה

כיבים שטחיים המטופלים מייד צפויים להגיע להחלמה מלאה תוך מספר ימים עד מספר שבועות. חתולים נוטים להחלים מהר יותר ופחות יוצרים רקמת צלקת מכלבים, מלבד במקרי זיהום בהרפס וירוס שם התגובה לטיפול לא אחידה ולא ניתנת לחיזוי. ל"כיבי בוקסר" פרוגנוזה פחות טובה. כיבים אלו נוטים כאמור לחזור וגם אחוז הסיבוכים בהם גבוה יותר.

בכל המקרים הכרחי לטפל לפי הוראות הוטרינר. לטיפול בבית השפעה מכרעת על התוצאות.

 

וטרינר רמת השרון

וטרינר הרצליה