כוויות בחיות מחמד
מאת: ד"ר דורון נרי רופא ומנתח וטרינר, בוגר אוניברסיטת אדינברו, בריטניה.
למרות כל אמצעי הזהירות, תאונות עלולות לקרות וגם חיות מחמד נפגעות לעיתים במרחב הביתי. בחורף, על שלל אמצעי החימום וההסקה שבו, הסכנה שבכוויות עולה והופכת, לצערנו, לגורם שכיח לפניות לטיפול חירום וטרינרי. סיבות נפוצות לכוויות כוללות מגע או קרבה יתרה לתנור הסקה, דחיפת החוטם לכיוון כיריים או תנור בישול, ושפיכת נוזלים חמים (למשל, תה רותח).
העור נחשב לאיבר הגדול ביותר בגוף ולכן פגיעה בו עלולה לגרום למחלה סיסטמית (כללית) חמורה, המשפיעה על תפקוד איברים רבים אחרים בגוף. רוב המידע לגבי טיפול בכוויות מגיע מתחום הרפואה ההומאנית, וההתקדמות שנעשתה בתחום זה בשנים האחרונות זולגת גם לתחום הווטרינרי. מאמר זה עוסק בכוויות כתוצאה ממגע עם חומר חם, ולא בכוויות קור או כוויות כימיות.
גורמים נפוצים לכוויות
- אש/להבה פתוחה (למשל, קמין ביתי)
- נוזל או משקה רותח
- מתכת חמה (למשל דופן של רדיאטור או תנור חימום)
- שמיכות חשמליות
- נורות חימום, תנורים וגופי חימום אחרים
- מייבשי שיער
- הליכה על משטח כיריים חם (חתולים)
- תספורת (הלהב של מכשיר הגילוח נוטה להתחמם ועלול לגרום לכוויות בעור).
סוגי כוויות
בווטרינריה מקובל לסווג את הכוויות לפי עומק הפגיעה והיקפה.
- שטחית (דומה לכוויות דרגה 1 בבני אדם) – אדמומיות של העור, כאב ונפיחות.
- חלקית (דומה לכוויות דרגה 2 בבני אדם) – תסמינים כוללים שלפוחיות, אדמומיות, כאב ונפיחות.
- עמוקה (דומה לכוויות דרגה 3 בבני אדם) – נפיחות תת-עורית, אובדן עור או עור מיובש וקשה, ופצעים עמוקים. פעמים רבות הפציעה אינה מלווה בכאב עקב הרס רקמת העצבים המקומית. לעיתים העור הקשה מסתיר פצע מוגלתי עמוק מתחתיו ולכן
חשוב לזכור כי התסמינים לא מופיעים תמיד מיד לאחר המגע עם החומר החם, ולעיתים חומרת והיקף הנזק המלא מתגלים רק כמה ימים לאחר האירוע כשהעור מתחיל להתקלף והפצעים מתחילים להזדהם. כלומר, פעמים רבות הפציעה היא חמורה יותר ממש שנדמה בתחילה.
סימני כוויה
יש לשים לב להופעת התסמינים הבאים:
- אזור של אובדן שיער או התקרחות
- אדמומיות של העור
- שלפוחיות
- עור חשוף או חרוך
- שערות שפם חרוכות ודלקות עיניים יכולים להעיד על שאיפת עשן.
כל כוויה היא רצינית ונחשבת לחירום רפואי. טיפול וטרינרי מיידי הינו הכרחי להבטחת תוצאה טובה ולמניעת סיבוכים – זיהומים, התייבשות, כאבים וכניסה לשוק.
אבחון
אבחון כוויות מבוסס בעיקר על היסטוריה של חשיפה לגוף חם או לאש. גם אין אם ידיעה על החשיפה ממש, הנזק בעור הוא אופייני וניתן לזיהוי בקלות ע"י וטרינר מנוסה. חשוב לספר לווטרינר על כל אפשרות של מגע או חשיפה לאש או מקור חום, מועד מדויק של האירוע, והאם ניסיתם לטפל בעצמכם בבית (למשל, משחה מקומית).
מטרה חשובה של תהליך האבחון היא קביעת היקף הכוויה (אחוז משטח הגוף) ועומקה (דרגת הכוויה), שתשמש להכוונת צורת הטיפול המתאימה ביותר. באופן כללי, כוויה המקיפה לפחות 40% משטח הגוף נושאת סיכוי נמוך להחלמה, עקב ההסתברות הגבוהה להתפתחות סיבוכים. בכוויה המקיפה למעלה מ-80% משטח הגוף הסיכויים להציל את הפציינט הופכים קלושים.
טיפול
ראשית, קירור מקום הכוויה הוא הכרחי אולם יש לעשותו בצורה נכונה – יש לשפוך מים קרים על אזור הכוויה באופן מיידי על-מנת להגביל את החמרת הפציעה והנזק. לא מומלץ להשתמש בקרח או רטיות קפואות (ice packs), שכן הם עלולים לקרר את מקום הפציעה יותר מהדרוש ולהחמיר את הנזק.
כוויה שטחית
כוויות אלו לרוב יחלימו בצורה טובה עם טיפול מהיר ונכון.
- גילוח השיער מאזור הפציעה.
- שטיפה יסודית בנוזל פיזיולוגי איזוטוני.
- מריחת משחה אנטיביוטית – סילברול.
- כיסוי הפצע בתחבושת אטומה, סטרילית, לא נדבקת.
- ביקורות תכופות אצל הווטרינר עד להחלמה מלאה.
כוויה חלקית/עמוקה
כוויות בדרגה גבוהה דורשות אשפוז ממושך וטיפול אינטנסיבי ויקר, ועובדה זו צריכה להיות ידועה לבעלים מראש.
- טיפול תומך לפי הצורך, כולל חמצן ועירוי נוזלים.
- טשטוש או הרדמה לרוב דרושים לטיפול יסודי בפצע.
- שטיפה יסודית כאמור לעיל והסרה כירורגית של כל רקמה מתה.
- משחת סילברול וחבישה כאמור לעיל.
- החלפת חבישה יומיומית, ניקוי הפצע והסרת רקמה מתה. חשוב מאוד לשמור על סטריליות עקב הסיכון הגבוה להתפתחות זיהומים.
- לעיתים נדרש קיבוע לגפיים הפגועות כדי למנוע תזוזה מיותרת של אזור הפציעה.
- ברוב המקרים יהיה צורך בשלב כלשהו לבצע סגירה כירורגית של הפצע או השתלת עור אם שטח הפציעה נרחב מיד.
- לאחר ההחלמה, העור הטרי צריך להיות מוגן משמש עד שהוא מתעבה ומתחזק.
הנחיות לבעלים – עזרה ראשונה ומניעה
בכוויות קטנות ושטחיות יש לשטוף היטב במים קרים ולמרוח משחה אנטיביוטית. בכל מקרה אחר, יש לקרר את מקום הכוויה באמצעות מים קרים ולפנות מייד לווטרינר.
אין להשתמש בקרח!
לא לכסות את מקום הכוויה בבד או בכל חומר אחר – הוא ידבק לפצע ויזהם אותו.
כדי למנוע את הכוויה מלכתחילה יש להשגיח על הכלב ולמנוע גישה למקורות חום כגון תנורים, גריל, מדורות וכולי.
בכל שאלה או הבהרה אנא פנו למרכז הווטרינרי רמת-השרון.
כתבה בנושא בטיחות חיות מחמד בבית
כתבה בנושא טיפול חירום ראשוני בחתולים
וטרינר רמת השרון
וטרינר הרצליה
שלח באימייל
