לקוחות

בשנת 1997, בעודה בת שלושה חודשים, הכנסנו את בובי, חתולה ג'ינג'ית מדהימה, אלינו הביתה.

בובי מאז ומתמיד היתה חתולה של עקרונות. לצד התרפסות ונהייה לפינוקים, בובי מעולם לא הסכימה לעזוב את הבית לוטרינר בלי להלחם על כך. בניתוח העיקור שלה, בובי הצליחה להתנער מכל תחבושת או כובע ולבסוף צלחה את הוצאת התפרים בעצמה.
הגישה הלוחמנית של בובי הקשתה עלינו מאוד את מלאכת הבאתה ל וטרינר.כך יצא, שבשנתיים האחרונות לא הובלנו אותה לוטרינר לבדיקה תקופתית, דבר שיתברר מאוחר יותר כטעות מצערת שעלולה לעלות לבובי בחייה.

לפני כחודש, נדהמנו לגלות שהבית מלא בקיא. על המיטות, על הרצפה, על השטיחים. בובי נוהגת להקיא פה ושם, אך כמות כה גדולה עוררה את חשדינו.

מאוחר יותר, הבחנו בקשקשים על פרוותה של בובי, בכך שהיא כמעט אינה אוכלת ושותה וכפועל יוצא יורדת במשקל ובכך שהיא נוהגת ללקק אבני נוי בבית. תחילה, חשבנו שייתכן וחסר לה סידן, אך מיד הבנו שמדובר במקרה דחוף.

כנגד כל הסיכויים ולאחר מאמצים רבים (וזה באמת היה לא קל) הצלחנו להביא את בובי למרכז הוטרינרי, היישר אל ידיו המסורות של הוטרינר ד"ר זאב גאנז. כבר בבדיקה הראשונית עלה ד"ר גאנז על בעיה במישוש הבטן של בובי.

לא עברו 10 דקות והתבשרנו שבחלל הבטן של בובי מצוי גוש גדול מאוד שדוחק את המעיים של בובי ולא מאפשר לה לאכול.

יום למחרת וטרינר ד"ר גאנז אישר כי מדובר בגידול הקשור למעיים ונדרש ניתוח כדי להציל את בובי. אלא, שנאמר לנו שמצבה של בובי לא קל בלשון המעטה, וייתכן שלא ניתן להסיר את הגידול מפאת גודלו ומצבו המתקדם. לאחר התייעצות קשה מאוד בינינו, החלטנו שבמידה והניתוח לא יצליח, נאפשר לבובי, בצער רב, לעבור אל העולם הבא.

עצובים וחוששים עזבנו את המרפאה לאחר ברכת הצלחה לבובי ולצוות והשלמנו, בלית ברירה, עם כך שייתכן שלא נראה אותה יותר.
אך הוטרינר ד"ר גאנז הכל-יכול שינה תוך שעה את תחושות העצב שלנו בתחושות שמחה ותקווה, כשבישר לנו שהניתוח הצליח והגוש הוסר מבטנה של בובי.לא עבר יום ובובי היתה כבר אצלנו בבית, עטורה בקולר ובתחבושות מיוחדות שהרכיב ד"ר דורון נרי וטרינר, מנהל המרפאה ורופא מעולה בפני עצמו, בכדי שבובי לא תוכל להוריד את הכובע ולהסיר את התפרים.

בובי החלימה מהניתוח בצורה מלאה. לצערנו, תוצאות הביופסיה הראו כי הגידול היה סרטני ושלח גרורות לתאי הדם של בובי. כרגע, בהמלצתו של וטרינר ד"ר גאנז, אנו מטפלים בבובי בתרופות כימותרפיה ומלאי תקווה שאלו יגרמו לסרטן לסגת מגופה.

אנו מודעים לכך שהסיכוי לכך אינו גבוה במיוחד, אך מתנחמים בזרועותיהם של זאב גאנז, שמעבר להיותו דוקטור הוא אדם תומך, רגיש ואוהב ובצוות האסיסטנטיות הנהדרות והחייכניות שנותנים לנו את ההרגשה שאנו עושים הכל כדי שבובי תצא מהמצב הקשה הזה. לצערנו, רק לאחר 10 שנים, נהיינו מנוסים בהבאתה של בובי למרפאה. על אף שמדובר בעניין לא קל בכלל, וזוהי עצה לכל מחזיקי החיות באשר הן- אל תוותרו על טיפול תקופתי במרפאה. לפעמים זה מציל חיים ומונע צער רב.

ומשפט אחרון לצוות המרפאה- תודה שאתם אוהבים את בובי, תודה שאתם אוהבים אותנו.