מידע

 

ד"ר מיכל רייך, וטרינרית
מרכז וטרינרי רמת השרון

ישנם גזעי כלבים מיניאטורים רבים כמו ציאוואווה, יורקשייר טרייר,  מלטז, פודל ננסי, פומרניאן ועוד.
גורי כלבים אלו קטנטנים ורגישים באופן מיוחד, הם מתקשים לשמור על חום גוף ,סובלים מקור בהעדר סביבה מווסתת ומפתחים חוסר עירנות ואדישות, הם מאחרים בבקיעת שיני החלב ומתקשים בלעיסת כופתיות מזון.מסיבות אלו הם נוטים לצרוך פחות מזון מהנדרש וזה בנוסף לחוסר במאגרים ליצור גלוקוז (כמו גליקוגן בשריר ובכבד  ורקמת שומן לא מפותחת) מקשה על שמירת רמת סוכר תקינה בדם .
רמת סוכר נמוכה בדם גורמת לירידה נוספת בעירנות, חוסר קורדינציה, ואף לעוויתות.

לפני שמאמצים

לפני שאתם מאמצים גור מגזע מיניאטורי זכרו שגידול גור כזה הוא לעתים פרוייקט תובעני לפחות עד שהגור גדל קצת. יתכן ויהיה צורך להאכיל אותו 4-8 ארוחות ביום. הרבה פעמים נדרש להשתמש במזון גורים רך מפחיות שימורים משום שיתכן שהגור לא יוכל ללעוס כופתיות קשות. נדרשת תשומת לב לחימום הסביבה ושמירת חום גופו של הגור.
חשוב לקבוע בהקדם פגישה עם הרופא הוטרינר לצורך בדיקה פיזיקלית מקיפה על מנת לוודא שהגור שלקחתם בריא.
חשוב לטפל כנגד פרעושים וטפילים חיצוניים, גורים אלו פשוט קטנים מכדי לתת דם מיותר לטפילים חיצוניים הניזונים מדמם. הם נדרשים לתילוע מקיף ולבירור שאינם סובלים ממחלה זיהומית כלשהי.
שלשולים זו בעיה נפוצה בגורים אך גור קטנטן כזה לא עומד היטב בהתייבשות שנגרמת בעקבות השלשול.
מחלות הפרוו והכלבלבת בגורים אלו הן לעתים קרובות הרות אסון.
גור מיניאטורי שכזה דורש טיפול יותר מגורים אחרים, אם אינכם ערוכים לכך אולי עדיף לאמץ כלב בוגר מגזע מיניאטורי או גור בוגר יותר או כלב מגזע אחר.

מניעת בעיות

אם כבר אמצתם גור מיניאטורי, זכרו עד כמה הוא רגיש ואם הוא מראה סימני מחלה, שיעול, שלשול, הקאות,תיאבון ירוד, או חוסר ערנות קחו אותו בהקדם לוטרינר.
וודאו שהגור אוכל היטב, אתם יכולים גם לפתוח את פיו ולהתרשם מהשיניים , בעיקר חפשו את השיניים הטוחנות הנמצאות בצידי הפה, אלו השיניים הנדרשות ללעיסה ועשויות לבקוע מאוחר. וודאו שאתם משתמשים במזון רך מספיק שהגור שלכם יאכל בקלות.
ניתן להחזיק בבית תוסף מזון עתיר קלוריות כגון" נוטריקל" – תוסף במרקם משחה דביקה אותו ניתן לרכוש במרפאות וטרינריות, תוסף זה עשיר בסוכר וויטמינים, יש גורים שילקקו אותו בשמחה ויש כאלו שיאכלו אותו רק אם תמרחו אותו על החניכיים שלהם.
אם הגור נראה אדיש ופחות ערני נסו קודם כל להאכיל אותו, אם לא ירצה לאכול , מריחת כמות קטנה של נוטריקל יכולה לעשות את ההבדל.

מה לעשות אם אתם חושבים שהגור שלכם בהיפוגליצמיה?
היפוגליצמיה, סוכר נמוך בדם הוא מצב חירום רפואי, הגור יהיה חסר ערנות אולי אף חסר קורדינציה, במצב מתקדם יותר, הגור יהיה קר, עשוי לאבד הכרה  או להתעוות.
כעזרה ראשונה יש לתת תמיסת סוכר מרוכזת לפה, ניתן לשפשף על החניכיים, מלבד זאת יש לקחת אותו בדחיפות למרכז וטרינרי להמשך טיפול.
במרכז הוטרינרי יחממו אותו ויבדקו רמת סוכר, אם ניתן יהיה להכניס קטטר וריד , דקסטרוז ינתן ישירות למחזור הדם. התגובה היא לרוב מהירה ועירוי מכיל סוכר יינתן עוד במשך שעות לפי הצורך. לרוב יידרש אשפוז של יום אחד לפחות והמשך טיפול בבית של מספר ימים.

גורמי רקע וסיבוכים:

לעתים ההיפוגליצמיה איננה כל הסיפור וישנה מחלת רקע התורמת לרמת הסוכר הנמוכה ולמצב החמור:
• זיהומים חיידקיים – חיידקים יכולים להיות צרכנים גדולים של גלוקוז (הסוכר בדם), באם מצב ההיפוגליצמיה מלווה בסימנים של זיהום הכלב יקבל גם טיפול אנטיביוטי.
• Porto systemic shunt – שאנט כבדי- מחלה מולדת תורשתית בגזעים מיניאטורים במיוחד ביורקשייר טרייר. חיבור ורידי לא תקין העוקף את הכבד. הכבד אז לא מתפתח כראוי ומתפקד בצורה לא תקינה. אחד מתפקודי הכבד הוא שמירת רמת הסוכר בדם, כבד לא מפותח כראוי מוביל לרמת סוכר נמוכה.
ניתן לאבחן מצב זה בעזרת בדיקה דם מיוחדת ובדיקת US בטן. לרוב ניתן לתקן מצב זה בעזרת ניתוח.
• טפילים/שלשולים/סטרס
סטרס מכל סיבה יגביר את דרישת הסוכר של הגוף.לכן חשוב לשמר את הבריאות התקינה של גור מיניאטורי.

כאשר הגור חוזר הביתה לאחר אירוע של היפוגליצמיה חשוב לעקוב מקרוב אחר צריכת המזון שלו ולהיות ערניים לכל שינוי בחיוניות שלו. ככל שהגור גדל הסיכון פוחת, השיניים מתחזקות, מאגרי השומן בגוף מתפתחים ומערכת החיסון מבשילה.
לבסוף הסכנה להיפוגליקמיה הופכת מזערית והגור יכול לתפקד ולחיות כמו כל גור אחר.