אבל וצער הן תגובות טבעיות ונורמליות לאבדן של מישהו קרוב. אנחנו יודעים בוודאות שזה נכון לגבינו, אבל האם זה תקף גם כלפי חיות המחמד שלנו? נראה שכן. בדיוק כמונו, כל חיה יכולה להגיב שונה למקרה של אבדן של חבר בבית. אין לנו דרך להסביר להם מה קורה, או לדעת באמת מה הם מרגישים, אך יש לנו את האפשרות לעזור בכל מיני דרכים.
מאת: נועה לייבמן, אסיסטנטית במרכז הווטרינרי רמת השרון
תגובותיהם של בעלי החיים לאבדן של קרוב משפחה או חבר אהוב (אנושי או או חיה) הן, כאמור, רבות ומגוונות. יש אלו המחפשים את מי שאיבדו במקומות שבדרך כלל ניתן למצוא אותם ומתאכזבים כל פעם מחדש, חלקם מפתחים אפאטיות ומאבדים תיאבון, חלקם עלולים אף להפוך אגרסיביים, ולעתים גם מפתחים תלות בבעליהם ומשמיעים קולות בכי.
כדי לסייע להם ככל היותר, יש מספר דברים שניתן לעשות:
1. ראשית, יש לזהות אם החיה אכן מראה סימנים של אבל, או פשוט התנהגות שונה מהרגיל. מחקר שנערך בניו זילנד ובאוסטרליה ביקש מבעלי כלבים וחתולים שחוו אבדן לתעד את השינויים בהתנהגות שלהם, ומצא שיש שוני ענק בין חיה לחיה, כך שאין סימנים ברורים שאפשר לזהות אותם ולהגיד בביטחון שאכן זהו המקרה. עלינו פשוט להיות קשובים לבעל החיים ולעקוב אחרי שינויים בהתנהגות שלו.
2. נסו לתת להם את מה שהם צריכים. בהתמודדות עם אבדן, יש להבין שבעל החיים שלנו מנסה לתקשר איתנו. אם הם מחפשים יותר תשומת לב, אז תנו להם כי כנראה שהם צריכים אותה. מצד שני, אין זה מומלץ לכפות עליהם את עצמנו כאשר הם צריכים מרחב. בנוסף, לנסות ולהסיח את דעתם בעזרת פעילויות שהם אוהבים יכול לעזור; קחו אותם לים או לפארק, שחקו איתם, או תנו להם לבלות זמן עם מישהו שאוהבים במיוחד- בן משפחה או חבר. בקיצור, נסו לעשות את מה שיחזיר להם את שמחת החיים.
3. תזמנו את תשומת הלב שלהם בהתאם. עם זאת שאנחנו רוצים לתת לחיה את מה שהיא צריכה, יש גם לשים לב שאנו לא מתגמלים התנהגות בעייתית. אם החיה מתבטאת בצורה שאנחנו לא רוצים לחזק, כמו יללות או נביחות מוגזמות, אגרסיביות וכו', יש לנסות לעצור אותן לפני שהן הופכות להרגל קבוע. מכיוון שהחיה מתמודדת עם דבר שמקשה עליה נפשית, לא כדאי לכעוס - אלא להשתמש בגישת החינוך החיובית, ולתגמל רק כאשר ההתנהגות נפסקת לחלוטין. כלומר, יש לתת לכלב חטיף ומילה טובה כשהוא נרגע לבד, ולא לצעוק עליו כשהוא מתנהג באופן בעייתי. למרות שלרוב האנשים יהיה קשה להתעלם מהחיה שלהם כשהיא מראה סימנים של סבל, יש לזכור שזוהי התנהגות שכאשר מטופלת נכון- תעבור לבד עם הזמן.
4. אל תזרזו את התהליך. חלק מחיות המחמד יעברו את שלב האבל די בקלות ובמהירות, וחלק מהן לא. במחקר שצוין בתחילת הכתבה, היה כלב שהראה סימנים של אבל במשך שישה חודשים, אבל זהו מקרה קיצוני. ברוב המקרים החתול שלא ירצה לשחק בכלל יחזור לחכה והעכבר כעבור שבוע, והכלב שמסרב לאוכל יחזור לבלוס לאחר כמה ימים.
5. היו ערניים לצורך בייעוץ וטרינרי. כאשר החיה נכנסת לרגרסיה התנהגותית, או מפתחת סימנים חדשים כמו חוסר תיאבון, הקאות, שלשולים (אשר בדרך כלל מקושרים עם בעיה פיזיולוגית) יש לגשת לווטרינר. לפעמים סטרס הנובע מאבדן יכול להציף בעיות שדורשות טיפול. במקרה והחיה בריאה מבחינה פזיולוגית, הווטרינר יכול לשקול להשתמש בתרופות שעוזרות עם חרדה, שישפרו את איכות החיים של החיה.
6. נסו לשמור על השגרה. למרות שהמצב עלול להיות קשה גם לנו, חשוב לתת לדברים להמשיך במסלולם. חיות בית רגישות מאוד לשינויים, ומרגישות כאשר אנחנו מוטרדים. שימרו על זמני הטיולים, על נתינת צ'ופרים וכדומה. אבדן של חבר הוא שנוי מאוד גדול בחייהם, ויעזור להם אם כל השאר יישאר אותו הדבר.
7. אל תשליכו את הבעיות שלכם על החיה. יש לנו נטייה להאניש את חיות המחמד עד כדי הגזמה, ולכן חשוב להיות אובייקטיבים ככל שניתן כשמפרשים את הסימנים שהחיה מסמנת לנו. ניתן להניח שהאבדן קשה גם לנו, ויש לעשות הפרדה בין מה שאנחנו מרגישים לבין מה שהחיה מרגישה. בפועל, רוב הסיכויים הם שהחיה תתגבר על אבלה הרבה יותר מהר מאיתנו.
8. צפו מראש שינויים בדינמיקה הביתית. אם יש לכם יותר מכמה חיות, סביר מאוד להניח שמוות של אחת מהן ישנה את כל המרקם החברתי שנוצר עם השנים. יכולים להיווצר יותר ריבים, או שחלקם אפילו ייקחו צעד אחורה ויהפכו יותר מופנמים.
9. שימו דגש על החיות שנותרו ולא על אלה שכבר לא איתנו. בעוד אנחנו שקועים במותה של חיה אהובה, קל לשכוח שאל שנשארו זקוקים לנו יותר מתמיד. ישנו כמובן מקום לצער והתמודדות, אבל בסופו של דבר החיה שנפטרה כבר לא תשוב, ולמען אלה שעוד איתנו צריך להשלים עם המצב ולחזור לעניינים. אנחנו הדבר היציב ביותר בחייהן של חיות המחמד שלנו, ואסור לערער על כך.
10. החלו לחשוב על צירוף חבר חדש אל הבית. כלומר, לא צריך לרוץ לעמותות ברגע שאחד מבני הבית נפטר, אבל עם תהליך האבל יש לשים לב לזמן המתאים שבו החיה שנותרה תהיה פתוחה למערכת יחסים חדשה. חשבו על זה במושגים שלנו, אם חבר טוב שלכם היה נפטר, אחרי שעבר זמן מה והצלחתם להתמודד עם האבדן, הייתם מרגישים שחסרה לכם הקרבה. בדיוק כך, כאשר כלבים שרגילים לחברה חוזרים לשגרה, הם עלולים להרגיש בדידות. אז קחו את הזמן, ונסו להרגיש מתי זהו הצעד הנכון.
בדיוק כמו אצל בני האדם, התמודדות עם אבדן היא דבר אינדווידואלי. מכיוון שחיות אינן יכולות לדבר איתנו ולהסביר כיצד הן מרגישות, עלינו להיות קשובים ולשים לב לשינוים התנהגותיים. האמת הפשוטה היא, שאין לנו באמת דרך לדעת מה החיות מרגישות, אבל המירב שאנחנו יכולים לעשות זה להרגיש כלפיהם אמפתיה ולנסות לעזור להם, גם אם אנחנו לא בטוחים אם הם באמת חשים אבל. בנוסף, חשוב להדגיש שיש לפנות לייעוץ וטרינרי במקרה שהתסמינים מחמירים.
זכרו - עם הזמן הכל עובר. היו חזקים!
מוזמנים לפנות אלינו בכל שאלה למרכז הווטרינרי רמת-השרון והרצליה
03-5403368
ראשון - חמישי בוקר 11:00 - 9:00
ראשון - חמישי אחה"צ 20:00 - 16:00
שישי וערבי חג 13:00 - 9:00
רח' יעקב כהן 21
רמת השרון