מידע

מאת: עמר בוכסוילר אסיסטנטית – מרכז וטרינרי רמת השרון  www.vets.co.il

 

דומינו, הכלב של ננסי, כלב מתוק ונעים הליכות בן 5, מסוג ספנייל מעורב, נראה מרומם מהגעתו הביתה של גור בוקסר חדש ששמו אדי. באותו הערב, אדי, שגילו רק 10 שבועות, עשה טעות כשדחף את אפו לקערת האוכל של דומינו. באותו הרגע, דומינו הספנייל המתוק ונעים המזג, הפך לתוקפן. וכך, אדי המסכן למד בדרך הקשה מהי קדושתה של קערת אוכל של כלב, גם של הכלב הנחמד ביותר.

 

כוחו של המזון

כלבים מעריצים, מכבדים ומוקירים אוכל. הם חושבים עליו, מצפים לו, חוגגים אותו ומחפשים אותו בכל רגע נתון. אפילו האנטומיה שלהם בנויה לתפיסת והריגת טרף וזועקת "תנו לי אוכל!". כאשר יש לכלבים חלומות בהם הם רצים, הם בעצם רודפים בחלום אחר משהו אותו הם רוצים לאכול.

 

בניגוד לבני האדם, אשר בדרך כלל מגיעים למצב של שובע, מרבית הכלבים יאכלו עד שיגיעו לנקודת "פיצוץ", ואז יאכלו עוד קצת. זהו אינסטינקט שהועבר אליהם מזאבים, שאם התמזל מזלם והצליחו להרוג איל, מאביסים את עצמם בידיעה שארוחתם הבאה עשויה להתקיים מספר ימים לאחר מכן. כך שבהינתן ההזדמנות, רוב הכלבים יאכלו בכל מצב בו יקלע לדרכם מזון.

 

"זה שייך לי!"

האובססיה של כלבים לכל דבר הקשור במזון עלולה לעתים להוביל לבעיות התנהגותיות, גם בקרב הכלבים המקסימים ביותר. לדוגמה, האכלת כלב צעיר שאינו יודע שובע בקרבה לכלב מבוגר יותר, עשויה לגרום לתחילת ריב מצידו של בעל החיים שאוכל לאט יותר. הדבר עשוי להתרחש כאשר הכלב הצעיר והשתלטן ניגש לקערת האוכל של הכלב המבוגר בשביל "מנה שנייה". סצנריו נוסף שעשוי להתרחש הוא שהכלב המבוגר לא מתנגד לכך שהכלב הצעיר יאכל לו את האוכל. במצב כזה, הכלב הצעיר יזלול גם את האוכל של עצמו וגם את של הכלב המבוגר והתוצאה תהיה השמנת יתר אצל אחד הכלבים ותת- תזונה ומתח אצל האחר.דבר מעניין הוא שרוב האנשים להם כלב אחד שמן ואחד רזה, לא מבחינים כלל במתרחש.

 

ישנם כלבים "חולי אוכל" שיגנו על קערת האוכל שלהם אפילו במחיר של נשיכת היד שמאכילה אותם, אם זאת מגיעה קרוב מדי לארוחתם בזמן שהם אוכלים אותה. רוב בעלי הכלבים לא ישימו לב לתופעה עד שיאלצו להושיט ידם לקערת האוכל או להזיז אותה מסיבה זו או אחרת בזמן שהכלב אוכל ממנה. כאשר קורה הדבר והכלב נוהם על בעליו או נושך אותו קלות, הבעלים המופתע נוטה לא לעשות כלום בנידון או להגיב בצורה פיזית או רגשית מוגזמת ובכך להעצים את הבעיה.

 

מחיר "האכלת חינם"

רוב הכלבים יעשו הכל בשביל ארוחה, אך למרות זאת, אם אוכל נהיה זמין להם כל העת, החשק שלהם לאוכל יקטן, לעתים קרובות לנקודה בה קשה להשתמש באוכל כתמריץ לאילוף הכלב. בנוסף, מצב זה של "האכלת חינם" גורם לעתים קרובות לאכילה בררנית אצל הכלב, אותו מנסים הבעלים לפתור על ידי האכלת הכלב במעדנים ומזון של בני אדם בכדי להגביר את תיאבונו. תוצאות התנהגות זו הן כלב שתלטן ומפונק ומערכת יחסים לא תקינה בינו לבין בעליו. תופעת לוואי קצת אירונית הנובעת מ- "האכלת חינם" היא שבמקום שהכלב יאכל את מזונו בהתלהבות רבה בשעות הקבועות לו מראש, הוא מתעסק באוכל שבקערתו כל היום, אותה ממשיכים הבעלים למלא עוד ועוד. במצבים כאלו, הכלב אוכל כמות כפולה מזו הנחוצה לו וסובל מהשמנת יתר.

 

תזמון ותדירות הארוחות

התזמונים בהם אוכל הכלב עשויים אף להיות חשובים יותר מסוג המזון אותו הוא אוכל. האכלת הכלב בשעה מאוחרת מדי בערב, מעלה את הסיכוי ל"תקלה" בה הכלב יעשה את צרכיו בבית במהלך הלילה. האכלת הכלב בשעות אקראיות, אינה מאפשרת למערכת העיכול של הכלב לפתח "קצב" משלה, גם כאן הדבר עלול לגרום לעשיית צרכיו של הכלב בצורה לא מבוקרת. האכלת הכלב בשעה מוקדמת מדי בבוקר, תעודד אותו להשתוקק לאוכל בצורה מוגזמת מאוחר יותר בערב.

 

מספר הפעמים בהן מאכילים את הכלב ביום עשוי אף הוא להשפיע על התנהגות הכלב. האכלת כלב בעל תיאבון בריא פעם אחת ביום עשויה להסתכם בכלב לחוץ המחפש אוכל בכל רגע נתון או שמנסה לפתוח קרטונים ופחי זבל. האכלת כלב בררן פעמיים או שלוש ביום עשויה להפחית את תאוותו לאוכל עוד יותר ואף להעצים את חוסר העניין שלו באוכל. האכלת כלב בוגר במינונים של כלב צעיר (3 פעמים ביום), תגרור לרוב השמנת יתר ועשיית צרכיו של הכלב באופן לא מבוקר.

 

היכן לתת לכלבך את ארוחת הערב?

מיקום קערת האוכל של הכלב עשוי להשפיע על התנהגותו היומיומית, לטוב ולרע. לדוגמה, האכלת הכלב במטבח מלמד אותו שמקום זה הוא מקום בו מותר לו לשוטט. בגלל שהמטבח הוא המקום בו בני האדם מכינים את האוכל שלהם, הדבר עלול להוביל להתנהגות מציקה ומתחננת מצד הכלב, קריעה של קרטונים ושקיות זבל במטרה למצוא מזון או ליקוק הרצפה בבית.

כפי שצויין בתחילת הכתבה, האכלת שני כלבים או יותר באותו החדר עלולה לגרום לתוקפנות, השמנת יתר, תת תזונה ורמות לחץ המיותרות לחלוטין לחלק חשוב זה ביומו של הכלב. במקום שהאכלת הכלב תהיה החלק האהוב עליו ביותר ביום, הדבר עשוי להפוך לתחרות מטרידה ומדאיגה. תחרות זו עלולה לבוא לידי ביטוי אצל הכלב בהתנהגות לא רצויה כגון: הרס, נביחות, ריבים, סימון טריטוריה ואפילו עשיית צרכים בבית.

 

ההנאה שמסב האוכל לכלבך

שעת האכלת הכלב אינה אמורה להיות זמן המהווה בעיות, לחץ, עימותים או סיבה להתנהגות לא רצויה של הכלב. במקום, זה אמור להיות מאורע שמח ומרגש בשביל הכלב והצהרה של אהבה וסמכות של הבעלים עליו. הנה כמה כללים פשוטים שאם עוקבים אחריהם, ניתן למזער בעיות התנהגות הקשורות באוכל, ולהחזיר את השמחה לזמן ארוחת הערב.

 

1.      כבד את "קדושת" זמן הארוחה. על הבעלים להאכיל את כלבו באיזורים שקטים יחסית, מרוחקים מבעלי חיים אחרים, ילדים או פעילויות העלולות להסיח את דעתו של הכלב. אם לבעלים מספר כלבים, חשוב להפריד בניהם בזמן האוכל בכדי למנוע גניבת אוכל וריבים בניהם. אם יש צורך, רצוי להאכיל את הכלבים השונים בקערות שונות או בחדרים שונים. יש לשמור את קערות האוכל מחוץ למטבח בכדי למנוע התחננות לאוכל ובלבול עם אוכל של בני אדם בעת שמכינים אותו.

 

2.      הקפד על לוח זמנים קבוע להאכלת כלבך. בכך ניתן לייצב את הרגלי הכלב לעשיית צרכים וליצור תיאבון בריא, הנחוץ בשביל אילוף הכלב שבסופו של דבר מתבסס על פרסים מאוכל. למרות שרוב הכלבים מסתדרים עם ארוחה אחת ביום, כלבים עם תיאבון מאוד בריא זקוקים לשתי ארוחות ביום בכדי לדכא התנהגויות לא רצויות הקשורות לתיאבונם הלא מסופק והזללני. למרות שגורים צריכים לאכול יותר פעמים ביום מאשר כלבים בוגרים, על הבעלים להפחית את מספר הארוחות משלוש לשתיים ביום, זאת כאשר הכלב מגיע לגיל 6 חודשים, או אפילו מוקדם יותר אצל כלבים מזנים גדולים שאת גדילתם המהירה צריכים למנוע. האכלת יתר של גור מזן גדול עשויה לגרום להחלשת מפרקיו ובעקבות כך לקצר את חייו. נסו לא להאכיל את כלבכם מוקדם מדי או מאוחר מדי, שני המקרים עלולים להביא להתנהגות לא רצויה של עשיית צרכיו של הכלב בבית.

 

3.      אל תאכיל את כלבך "חינם". הדבר מעודד אכילה בררנית אצל הכלב, מוריד את תיאבון הכלב (משפיע על יעילות האילוף), ועשוי להוביל להשמנת יתר. כמו זאבים, כלבים ביתיים נועדו לאכול ארוחה מלאה ובריאה, ולא "לנשנש" כל היום כמו מעלי גרה.

 

4.      שים לב למשקלו ותיאבונו של כלבך. עלייה במשקל עשויה להתרחש באיטיות כה רבה עד שהבעלים של הכלב כלל לא ישים לב לתופעה. בשל כך, על הבעלים לשקול את כלבו לפחות פעם בחודש. עלייה קבועה במשקל הכלב עשויה להעיד על גניבת אוכל מבעל חיים אחר, האכלת הכלב בכמויות מופרזות, או אפילו נתינה של יותר מידי פינוקים לכלב בין הארוחות. חשוב לזכור כי שמירה על תיאבונו התקין של הכלב הוא גורם מכריע בהתאמת התנהגותו של הכלב לצרכיו ורצונותיו של הבעלים, שהם אלו שמספקים את המזון לכלב.

 

5.אמן את כלבך לאפשר לאנשים לגעת בקערת האוכל שלו. למרות שארוחת הערב צריכה להיות נטולת הפרעות לכלבך, חיוני שאתה או אנשים אחרים יהיו מסוגלים לגעת בקערת האוכל שלו בעת הצורך ללא חשש מתקיפה מצד הכלב. בכדי לעשות זאת, על הבעלים להתרגל להרים את קערת האוכל הריקה של הכלב, ממש מול עיניו, ולהניח בה ממתק טעים. על הבעלים להניח את הקערה על הרצפה, לחכות שהממתק ייאכל ואז לחזור על הפעולה מספר פעמים. לאחר מכן, על הבעלים לחזור על אותה הפעולה בזמן ארוחת הערב: לגשת עם פרוסת פסטרמה ביד, לתת לכלב לראותה, להרים את קערת האוכל של הכלב ולהניח את הפסטרמה בתוכה. על הבעלים להניח את הקערה על הרצפה, לתת לכלב לאכול את הפסטרמה שבתוכה ואז לחזור על הפעולה מספר פעמים במהלך הארוחה. תוך זמן קצר, כלבך יקבל בברכה את העובדה שבעליו נוגע בקערת האוכל שלו.

 

הבנת חשיבות האוכל לכלב ע"י הבעלים היא הכרחית לשמירה על התנהגות רצויה וצפויה של הכלב, ומצב רוח רגוע ושליו מצד הכלב. ע"י הסדרת ותיאום צורת וזמן הארוחות של כלבך, אתה עושה צעד גדול לעבר מזעור התנהגות רעה והפיכת החיים שמחים ובריאים יותר לכולם.