מידע

מאת: ד"ר דורון נרי

אם יש לכם כלבה מקסימה ואתם רוצים לזווג אותה, כדאי שתחשבו על כמה דברים. כל המלטה והולדת גורים "גוזלת" משאבים מכלבתכם וקשה מאוד פיזית. הרבה פעמים יש קושי רב במציאת בתים לגורים החדשים, גם אם הם גזעיים, ועל אחת כמה וכמה אלה שלא.

 

וטרינר רמת השרון

וטרינר הרצליה

 

וטרינרים בכל העולם ממליצים על עיקור בגיל צעיר, גם בכלבות גזעיות.עיקור בגיל צעיר מומלץ בגלל שלל סיבות:

· בעיות בריאותיות – עיקור לפני ייחום ראשון מונע לחלוטין גידולי עטין בהמשך החיים. גידולי עטין הינם גידולים הנפוצים ביותר אצל כלבות וכ 50% מתוכם ממאירים. כמו כן מונע בעיות רחם נפוצות כמו דלקת רחם ובעיות פחות נפוצות כגון גידולי רחם ושחלות, ציסטות ועוד פתולוגיות שונות.

 

· בנוסף, ישנן בעיות פוטנציאליות בזמן ההריון עצמו, קשיים בהמלטה וקושי שבטיפול בגורים לאחר ההמלטה (לא מומלץ למסור אותן לפני גיל 6-8 שבועות) כמו שהוזכר, נמנע מצב של גורים לא רצויים שמוצאים את עצמם ברחוב בסופו של דבר.

 

· דבר נוסף שנמנע ע"י עיקור הוא הייחום עצמו – הפרשות בתוך הבית ובריחה מהבית על מנת להזדווג, וסיכוי גבוהה יותר לתאונות שונות כגון תאונות דרכים, פצעי נשיכה ועוד.

 

ואם בכל זאת החלטת לזווג את כלבתך:

זיווג מוצלח תלוי במצב הבריאותי הכללי ומצב מערכת המין של הזכר והנקבה, כמו כן חשיבות רבה גם לתזמון הזיווג, לכן גם החשיבות הגבוהה של הכרת המחזור המיני הנורמלי בכלבתכם. ייחום ראשון בכלבות מתרחש בין גיל חצי שנה לשנה וחצי, תלוי בגזע ובגודל הכלבה (כלבות מגזעים גדולים מתייחמות מאוחר יותר מהקטנות). הייחומים בכלבות לא קשורים לעונות השנה וההפרש בין ייחום לייחום הוא בין חצי שנה לשנה, גם כן תלוי בגזע ובגודל הכלבה.

 

וטרינר רמת השרון

וטרינר הרצליה

 

במידה ותרצו לזווג את כלבתכם, תוכלו לעשות זאת רק בזמן הייחום. את הייחום ניתן לזהות על ידי סימנים חיצוניים שיפורטו בהמשך ועל ידי העובדה שהכלבה מתחילה למשוך כלבים אחרים ומאוחר יותר אף מוכנה לקבל את הזכרים להזדווגות. אורך המחזור והתנהגות הכלבה בייחום הוא שונה מכלבה לכלבה ועליכם ללמוד לזהות את השלבים במחזור על מנת לזווג את כלבתכם בהצלחה.

 

השלב הראשון במחזור קרוי "פרואסטרוס"- הורמון האסטרוגן עולה בדם הכלבה, מופיעה נפיחות באזור הבושת והפרשות דמיות. בשלב זה הכלבה מתחילה למשוך זכרים אך עדיין לא בייצה ולא תהיה מוכנה לקבל את הזכר ("לא נותנת"). לרוב השלב הנ"ל לוקח בין 10-11 ימים.

 

השלב הבא במחזור קרוי "אסטרוס". בשלב זה האסטרוגן מתחיל לרדת והורמון הפרוגסטרון (הורמון ההריון), מתחיל לעלות. ההפרשות הדמיות מתחלפות להפרשות שקופות צהבהבות והנפיחות בבושת מעט יורדת. בשלב זה הכלבה מבייצת ותהיה מוכנה לקבל זכרים ואולי אף תנסה לעלות על כלבים אחרים בעצמה ("נותנת"). לרוב השלב הזה לוקח כ- 10 ימים.

 

הבעלים יכולים לוודא מוכנות של הכלבה להזדווגות על ידי גירוי החלק האחורי של הכלבה (ליד הזנב), בד"כ הכלבה תסיט את זנבה הצידה ותסמן מוכנות להזדווגות.

 

וטרינר רמת השרון

וטרינר הרצליה

 

השלב הבא הוא שלב ה"דיאסטרוס" , תקופה שלאחר האסטרוס, נמשכת כ 56-58 ימים בכלבה בהריון. שלב זה מאופיין ברמות גבוהות של פרוגסטרון. הכלבה מפסיקה למשוך זכרים ולא מוכנה להזדווגות. לאחר שלב זה בא שלב שבו ההורמונים ברמה נמוכה (הזמן בין הייחומים).

 

אורך כל שלב במחזור מאוד משתנה מכלבה לכלבה, אבל בד"כ באותה הכלבה אורך השלבים בד"כ נשמר, מה שמקל עלינו לדעת את הזמן הנכון לזיווג. יש גם שוני בהתנהגות הייחום בין כלבות ויש כלבות שבהן לא תראינה הפרשות כלל כיוון שהן מתנקות, בכלבות אלו ניתן לזהות את הייחום לפי שאר הסימנים- נפיחות בושת, משיכת זכרים, מוכנות להזדווג. במידה ויש קושי בזיהוי שלבי המזור ניתן להיעזר בוטרינר שלכם שיעשה משטח וגינלי או בדיקת דם כדי לבדוק את זמן הביוץ של כלבתכם. על מנת להגדיל את סיכויי ההצלחה של הזיווג כדאי להיעזר בוטרינר שמתזמן את זמן הביוץ עפ"י בדיקה מיקרוסקופית של תאי הנרתיק ובמידת הצורך גם בדיקות דם (של רמת פרוגסטרון).

 

לא מומלץ להרביע כלבות בייחום הראשון ולעיתים גם לא בשני. בייחום השלישי הכלבה כבר סיימה את הגדילה שלה, אנחנו מכירים את מחזורי הייחום שלה ובגיל זה בד"כ כלל במידה ויש סיבות שלא הרביע אותה (כמו בעיות גנטיות, למשל בעיות אגן), נדע אותן.

 

הזמן המתאים לזיווג הוא בד"כ בין 9-11 ימים (אך יכול לנוע מיום 3 ועד יום 21) מתחילת ההפרשות הדמיות (בעצם לקראת סוף התקופה של ההפרשות הדמיות ותחילת ההפרשות השקופות). בעצם זמן הזיווג המתאים הוא הזמן שבו הכלבה – "מרשה" לזכר לעלות עליה (הכלבה מושכת זכרים כבר בתחילת ההפרשות הדמיות כאמור אבל בשלב זה של המחזור היא עדיין לא מוכנה להפריה והיא בדרך כלל גם לא תרשה לזכר לעלות עליה).

 

את הזיווגים יש לבצע יום כן יום לא עד אשר הזכר והנקבה כבר לא מראים עניין אחד בשני. (בדרך כלל 2-3 זיווגים). חשוב כי בזמן הזיווג תהיה סביבה שקטה ורגועה. כמו כן חשוב להפגיש את הכלבים לאט ולתת להם להתרגל אחד לשני.

 

וטרינר רמת השרון

וטרינר הרצליה

 

במידה והזכר לא מראה עניין, ניתן לקרבו לכלבה ולתת לו לרחרח את איבר מינה, אם עדיין הזכר לא רוצה לעלות או שהכלבה מסרבת, ניתן לפנות לוטרינר שיבדוק אתכם שוב את זמני הביוץ, ובמידה והבעיה היא טכנית בלבד, ניתן לבצע הזרעה מלאכותית. ההזרעה, הנה פרוצדורה שאורכת כשעה, וגם כאן, מבצעים 2-3 הזרעות בהפרש יום.

 

על מנת לבדוק אם כלבתכם אכן בהריון, יש לפנות לוטרינר כ 20-25 ימים לאחר ההרבעה האחרונה, כדאי לבצע בדיקת אולטרא סאונד. אם אין ברשותו מכשיר אולטרא סאונד, ניתן גם לעשות צילומי רנטגן מיום 42 להריון. יבצע הוטרינר בדיקה ע"י מישוש בטן הכלבה. הבדיקה תעשה בשליש האחרון של ההריון.

 

אורך הריון נורמלי בכלבה נמשך כ 65 ימים מהזיווג. בשבועיים שלושה לפני ההמלטה כדאי להתחיל לתת לכלבה מזון עשיר יותר (כגון מזון גורים) כיוון שבזמן זה הגורים גדלים מאוד והדרישות האנרגטיות של הכלבה גבוהות יותר.

 

את המזון העשיר יש להמשיך לתת גם כל זמן ההנקה, כיוון שגם אז, עקב יצור החלב הדרישות האנרגטיות גבוהות יותר ממה שהמזון הרגיל יכול לספק. דבר נוסף שכדאי לדאוג לו הוא תילוע לאם שלושה שבועות לפני ההמלטה ו- 3 שבועות לאחר ההמלטה.

 

את ההכנות להמלטת הגורים יש לערוך שבוע לפני המועד הצפוי . יש לסדר קופסא לצורך ההמלטה, שבה הכלבה יכולה להתרגל לישון. כדי להבטיח שההמלטה תתרחש במקום שבחרת לכך, על הקופסא להיות קטנה יחסית (אך מספיק גדולה לאם ולגוריה), עם דפנות 15-20 ס"מ כדי למנוע מהגורים לזחול החוצה.

 

יש לשים את הקופסא במקום בבית שהוא מוכר לכלבה והוא שקט ומבודד. אפשר לשים את המזון והמים של הכלבה קרוב לקופסא.

נייר עיתון הוא ריפוד מצוין לקופסא כיוון שהוא ניתן להחלפה בקלות, הוא סופג והכלבה יכולה לקרוע אותו בזמן שהיא מכינה לעצמה את ה"קן". אם משתמשים בשמיכות ישנות, שטיחים או מגבות, יש לכבס או לנקות אותם לעיתים קרובות.

 

אם ברצונך לדעת יותר בדיוק מתי תתרחש ההמלטה, אפשר למדוד את חומה של הכלבה על ידי החדרת מד-חום לפי הטבעת פעמיים ביום, החל מהיום ה- 58 להריון ועד לתחילת ההמלטה. הטמפרטורה הנורמלית בפי הטבעת היא בין oC38 ל- oC39. בתוך 24 שעות לפני תחילת הצירים, הטמפרטורה בפי הטבעת יורדת בכמעט מעלה אחת.

 

בזמן ההמלטה:

את ההמלטה אפשר לחלק לשלושה שלבים, השלב השני והשלישי חוזרים על עצמם עם המלטת כל גור.

שלב ראשון: בשלב זה האם נראית חסרת מנוחה, עצבנית מאוד ולעיתים קרובות רוצה להתבודד. היא עשויה לסרב למזון, אפילו אם הוא מהסוג החביב עליה ביותר. שלב זה עשוי להמשך בין 6 ל- 24 שעות. זהו הזמן המתאים ביותר להוציא את הכלבה לטיול כדי לאפשר לה לעשות את צרכיה.

 

שלב שני: בשלב זה מתחילים הצירים והוצאת הגורים אל מחוץ לרחם. בדרך כלל מבצבץ מן הנרתיק שק ירקרק קטן המכיל נוזל. אחריו בא הגור והשלייה המחוברת אליו. התנוחה הרגילה של הגור בזמן יציאתו היא האף לפנים והבטן למטה. אולם, בערך שליש מן הגורים נולדים שכחלקם האחורי יוצא ראשון החוצה. תנוחה זו היא נורמלית אצל כלבים.לאחר יציאת הגור, הכלבה פותחת את השק בשיניה, מנקה את הגור ומנתקת את חבל הטבור. ייתכן שיהיה עליך לבצע פעולות אלה במקום האם (ראה סעיף "עזרה בהמלטה" בעמוד הבא). יש לדאוג להרחיק מיד את השק מן הגור במקרה והכלבה לא פתחה אותו במהלך ההמלטה.

 

שלב שלישי: זהו שלב המנוחה הבא לאחר המלטת כל גור. בשלב זה מתרחשות התכווצויות קטנות של הרחם ויציאת שיירי השלייה מן הרחם. שלב זה נמשך בדרך כלל 10 – 30 דקות.

 

עזרה בהמלטה

לאחר המלטת כל גור, אם האם לא עושה זאת לבד (ולרוב היא כן), יש להרחיק את כל הקרומים המכסים אותו ולנקות את הפנים מהריר המכסה אותם, ובפרט את האף והפה. יש לנגב את הגור עם מגבת נקיה כדי לייבש אותו וכדי להמריץ את הנשימה ואת מחזור הדם.

 

וטרינר רמת השרון

וטרינר הרצליה

 

לאחר מספר דקות של ניגוב, הגור אמור להתחיל לזוז ולבכות בקול. לרוב הכלבה נושכת את חבל הטבור ולא תצטרכו לעשות דבר, אך לעיתים הכלבה לא מטפלת מיידית בחבל הטבור ובגורים ואז יש לקשור את חבל הטבור במרחק של 5.0 ס"מ בערך מגוף הגור בעזרת חוט דק, ולאחר מכן יש לחתוך אותו בצד של הקשר הרחוק מהגור. יש לטפטף טיפת יוד על החבל לאחר החיתוך. אם נראה שיש גור תקוע בתוך הנרתיק והכלבה אינה יכולה להוציאו החוצה, יש צורך להתייעץ עם הוטרינר שלכם.

 

ברוב הכלבות ההמלטה עוברת בשלום וללא בעיות, אולם יש גזעים מסוימים כגון גזעים פחוסי אף וכלבות לאחר תאונות דרכים עם פגיעה באגן, כלבות עם גור אחד גדול. במקרים אלו כדאי להתייעץ עם וטרינר לפני המלטה ולהיות ערניים להופעת אחד הסמנים הללו:

•     התכווצויות חזקות ורציפות מעל 30 ללא יציאת גור.
•     הבדל של מעל 2-4 שעות בין יציאת גור אחד לשני.
•     סימני כאב חזקים והתעסקות בלתי פוסקת עם איבר המין.
•     הריון מעל 65 ימים.
•     הפרשות מרובות שחורות שאין לאחריהן התחלת צירים.
•     גור תקוע בנרתיק שלא יוצא.

 

במידה ואתם נתקלים באחד המצבים הללו לא כדאי לנסות למשוך את הגורים כיוון שהם מאוד עדינים ועלולים ממש להיקרע מהלחץ. יש לפנות לוטרינר מיידית בזמן ההמלטה. במשך תקופת ההנקה הכלבה עלולה להיות עצבנית ואף תוקפנית, כדאי לשמור על סביבה רגועה ובימים הראשונים להימנע כמה שיותר מהפרעה לאם ולגורים. עם הזמן בדרך כלל ההתנהגות הנ"ל עוברת והאם פחות דאגנית.

 

לסיום, שוב, רופאים וטרינריים ממליצים על עיקורים מסיבות שכבר הוזכרו. אם לא השתכנעתם, לפחות כדאי לדאוג לכך שיהיו מאמצים פוטנציאליים לגורים עוד לפני הזיווג.

 

וטרינר רמת השרון

וטרינר הרצליה