מידע

מאת: דר. דורון נרי, וטרינר מומחה, ודר. אילן סקורניסקי - מרצה לתזונת חיות מחמד באוניברסיטה העברית

משפחת החתולים ( FELINE SPECIES) גדולה, מגוונת ועתיקת ימים; הערכות מדעיות לגיל "החתול הראשון" נעות סביב 11 מליון שנה ואילו גילם של צאצאי חתול הבית עומד על 6 מליון שנים. צרכיו התזונתיים הבסיסיים של החתול לא השתנו מאז ועד היום: החתול מוגדר כטורף אובליגטורי (OBLIGATE CARNIVORE), וככזה הוא ניזון מבשר ושומן מן החי (ולא מן הצומח). זוהי הנחת היסוד של כל יצרני המזון המסחרי לחתולים.

 

בבית הספר לווטרינריה שיננו באוזנינו כמעט בכל הזדמנות את המובן מאליו: "חתול איננו כלב קטן" וצרכיו המטבוליים משמשים דוגמה מצוינת לאמיתותה של הצהרה טריויאלית זו. בעוד שכלבים מסוגלים לחיות כצמחוניים (למרות שעדיף לשלב בתזונתם חלבונים ושומנים מהחי), חתולים לא ישרדו ללא בשר ושומן מן החי.

 

וטרינר רמת השרון

וטרינר הרצליה

 

עד לשנות ה- 80 של המאה הקודמת (לא כל כך מזמן) רב החתולים "חיו על" מזון ביתי ושאריות שנועדו להשקיט את רעבם. במזון הביתי, ולו האיכותי ביותר קשה לאזן את צרכיו הביולוגיים של החתול המשתנים, למשל עם הגיל. התוצאה היתה נסיונות ותהיות שגרמו לבעיות רבות במערכת העיכול (שלשולים, הקאות ועצירויות), להצטברות קריסטלים ואבנים בדרכי השתן ולבעיות מטבוליות נוספות. נכון שחתולים שרדו גם אז, אבל תוחלת חייהם היתה קצרה יותר ובהרבה.

 

אחרי שנות ה- 80 נעשו יותר ויותר מחקרים הזנתיים בחתולים (במימון חברות המזון הגדולות המובילות בתחום) ותובנות חדשות התגלו לצרכים המיוחדים של החתול. כך לדוגמה לראשונה היתה התייחסות לשלבים התפתחותיים שונים ופותחו מזונות לגורי חתולים וחתולים קשישים שניבדלו מהותית ממזון החתול הבוגר. בהמשך, פותחו מזונות שהתייחסו לרמת הפעילות של החתול, לנטייתו לעלות במשקל או לצבור כדורי שיער בקיבתו ושיא ההתפתחות בא בדמות מזונות רפואיים לחתולים הסובלים מאלרגיות, מחלות מערכת עיכול, דלקות בדרכי השתן, סכרת, עודף משקל, בעיות לב וכשל כלייתי. מזון לחתולים הפך למאוזן יותר, איכותי ומתוחכם. מיותר לציין כי לרב האנשים הנהנים מחברתם של חתולי הבית וללא ידע מעמיק בתזונה יהיה קשה, מסורבל ויקר לאזן את צרכיו של חתולם בהתאם למשתנים המורכבים שעליהם לחשב.

 

בתזונה האיכותית של שנות האלפיים מתבטא המעבר מהזנה שתכליתה שובע, דרך התייחסות לגיל, רמת פעילות וצרכים מיוחדים ועד לתזונה מונעת. במזונות האיכותיים ("שאל את הווטרינר שלך") תזונת החתול מחזקת את המערכת החיסונית, מקטינה הצטברות אבן שן (מהבעיות היותר נפוצות בקרב חתול הבית), מונעת בעיות בדרכי השתן ומשלימה טיפולים רפואיים במגוון מחלות כמו סכרת וכשל כלייתי.

 

גורי חתולים זקוקים לחלב אימם בשבועות הראשונים לחייהם. שיעור גדילתם מגיע ל-100 גרם בשבוע ומערכות הגוף מתפתחות מהר. כאשר נעלמת החתולה המיניקה או "מתייבשת" מחלב (כתוצאה ממחלה או תזונה ירודה), הפתרון הטוב ביותר (בהיעדר "אם מאמצת") הוא אבקת חלב עתירת אנרגיה לגורי חתולים. נוסחתן מבוססת על הצרכים הביולוגיים הייחודיים של הגורים ומתחשבת בקיבתם הזעירה (בגודל אגוז קטן). אבקות חלב לתינוקות וחלב פרה משמשות חלופות ירודות יחסית.

 

בקצה השני של הסקלה, החתולים הקשישים סובלים מירידה בתיפקוד מערכת החיסון וכתוצאה מכך, מועדים למחלות זיהומיות (פנימיות וחיצוניות) וסיכונים נוספים. כיום, בעזרת מזון מסחרי משובח ניתן לשפר את תיפקוד המערכת החיסונית. העשרת המזון בוויטמינים E ו- C המתפקדים כנוגדי חימצון מעודדת את פעילות המערכת.

 

וטרינר רמת השרון

וטרינר הרצליה

תוספת סיבים תוססים מסוג  FOS מעודדת את פעילותם של "החיידקים הטובים" במעי ואילו סיבי MOS מדכאים את פעילותם של "החיידקים הרעים". למזונות לחתולים קשישים (העלולים לסבול מדלקות פרקים) מוסיפים מרכיבים תזונתיים בוני סחוס (גלוקוזמין) התומכים בתנועתיות המפרקים. אחת התגליות החשובות בתחום הזנת החתול היא חשיבותה של חומצת האמינו (אחת מאבני הבנין של החלבונים) מסוג טאורין החיונית לתיפקוד שריר הלב ולראייה. בעוד כלבים ובני אדם מסוגלים לייצרה בכבד, חתולים זקוקים לטאורין במזונם ומקורו בדגים ובבשר.

 

וטרינר רמת השרון

וטרינר הרצליה

 

מזון ביתי שאיננו מאוזן עלול להחסיר חומצה חיונית זו ולפגוע קשות בחתול. חומצה אמינו נוספת שמקורה בחלבון מהחי נקראית ארגינין והכמויות הזעירות שהחתול מייצר אינן מספקות, סיבה נוספת לחיוניותו של חלבון בשרי. מחסור בארגינין יגרום לסימנים ניאורולוגים קשים. לא רק חוסרים יכולים להזיק לחתול, גם עודפים. כך למשל תזונה ביתית עשירה בכבד מכילה כמויות נכבדות של ויטמין A הנאגר בגוף ומתפרק באופן איטי. רעלת כתוצאה מהצטברות זו HYPERVITAMINOSIS A)) פוגעת באופן בלתי הפיך בשלד ובמפרקים.

 

אחת התופעות הבולטות (תרתי משמע) בחברת האדם בעידן הנוכחי היא עודף משקל. תופעה זו לא פוסחת על מחמדינו. בין רבע לשליש מחתולי הבית סובלים מעודף משקל. עיקורים, סירוסים והיעדר פעילות "צייד" תורמים את חלקם לתופעה אך הסיבה הדומיננטית היא צריכת עודף אנרגיה או עודף קלוריות המכונות גם "אכילת יתר".

 

לאחרונה פותחו מזונות רפואיים דלי שומן (ניתן להשיג במרפאתנו) העוזרים במניעה ובפתרון הבעייה. תוספת קרניטין (מרכיב דמוי ויטמין) עושה את ההבדל. חומר זה "שורף" שומנים ומקטין את נפח תאי השומן ובכך תורם לירידה משמעותית במשקל. בדומה לחשיבות חומצות אמינו מסוימות מהחי לבניית חלבון כך גם חומצות שומן מסוימות מהחי חיוניות לתיפקוד הפיזיולוגי של החתול.

 

חומצה ארקדונית לדוגמה חיונית למערכות הרבייה והעור ולגדילה ומכיוון שאין החתול מסוגל לייצרה, חיוני לספק לו במזון חומצה זו ברמה אופטימלית. גם בתחום הרגלי האכילה החתול אינו כלב קטן. חתול הבית יאכל 10-20 מנות קטנות במשך היממה (אם יתאפשר לו כמובן). חתולים רגישים במיוחד לצורת הכופתית, ריחה וטעמה. כאשר מתרגל החתול למזון מסוים (לח, יבש) יתכן ויסרב לסוג אחר (כולל בשר "אמיתי").

 

וטרינר רמת השרון

וטרינר הרצליה

 

חתולים מאוד מגוונים בתגובתם למזון חדש, יש שייסרבו ויש שיעדיפו. המזון בטמפרטורת הגוף (כ- 38 מעלות) יועדף על רב החתולים. חברות מזון משקיעות זמן ואמצעים רבים בתיכנון הכופתית: גודל, צורה, עובי, מידת גמישות וכושר חדירת שיניים ופירוקה. כל אלה עשויים להשפיע על חיכו וטעמו של החתול.

 

לחתול כושר התאמה פנטסטי לתנאים המשתנים של סביבתו. הוא ישרוד במקומות הקרים במיוחד ובמדבריות הלוהטות, ברחוב הקשוח ובבית המפנק, לבד ובחברת חתולים (וכלבים) רבים. זו אולי הסיבה העיקרית להיותו חיית מחמד כל כך פופולרית בעולם. אפילו באנגליה השמרנית, ביותר בתי אב חיים חתולים בהשוואה לכלבים. ולמרות כל זאת שומר חתול הבית על ייחודו הפיזיולוגי כטורף הניזון מבשר (גם כשהוא אצור בקופסאות שימורים או שקי מזון יבש).

 

השיפור המתמיד בתזונת החתול והתאמתה לצרכיו הייחודיים תורמת, בלא ספק, לשיפור באיכות ובתוחלת חייו.  

 

וטרינר רמת השרון

וטרינר הרצליה