הרניה סרעפתית בחתולה
03-5403368

מידע

כתבות

הרניה סרעפתית בחתולה

מאת: ד"ר דורון נרי וד"ר דליה רוזנבאום, מרכז וטרינרי רמת השרון

לבלובית הגיעה למרפאה חבולה ומתנשמת. רגע אחד היתה בחצר מתנמנמת בקרני השמש המלטפות ורגע אחר בפיו של כלב אימתני של השכנים. חתולת חצר מפונקת בת ארבע, רגילה היתה להסתובב בין הבתים ולהנות ממספר ארוחות דשנות ביום.

 

וטרינר רמת השרון

וטרינר הרצליה

 

עם הגעתה ערכנו ללבלובית בדיקה רפואית שהראתה סימני חבלה קשים באזור בית החזה וקשיי נשימה בינוניים. בצילום לבית החזה נראתה הרניה (יציאה של אברי בטן) סרעפתית (מחיצה המפרידה בין חלל הבטן לחלל בית החזה) קטנה. לבלובית חוברה לעירוי נוזלים וקיבלה שיכוך כאבים ואנטיביוטיקה.

 

בשלב זה לא היינו בטוחים כי ההרניה הסרעפתית היתה כתוצאה מתקיפת הכלב או שמע פציעה ישנה יותר. במהלך היום לבלובית השתפרה מעט וכולנו היינו מעט יותר אופטימיים בנוגע לעתידה. ידענו שמדובר בחתולת רחוב אחרי הכל ולא ניתן היה למצוא מימון עבור ניתוח אם יידרש.
במהלך הלילה מצבה הורע ונשימותיה נעשו קשות יותר. בדקתי את לבלובית ומיד ראיתי שחלה התדרדרות משמעותית במצבה. לבלובית עמדה ונשמה בפה פתוח כמו מתאמצת להכניס אוויר. צילום רנטגן של בית החזה הדגים החמרה משמעותית ברמת ההרניה הסרעפתית. כעת חלק מן הקיבה והמעיים היו בבית החזה, לוחצים על הריאות ולא מאפשרים ניפוח תקין של הריאות ונשימה.

 

בכל זמן אשפוזה לבלובית הראתה לנו שהיא חתולה מיוחדת במינה. היא היתה משירה מבט מרימה ראש ומצפה ודורשת ליטופים ופינוק. היא שבתה את לב כל הצוות. יחד עם זאת מצבה המתדרדר חייב ניתוח מיידי. ידענו שהסיכוי שלה לעבור את הניתוח הוא כחמישים אחוז וזאת עקב הסכנות תוך כדי ההרדמה וההתאוששות. טלפנו אל בעליה שהם מספר שכנים שמאכילים אותה יחדיו והסברנו להם את המצב. ההחלטה על המתת חסד ניתנה בלב כבד מאוד מצידם. מדובר בניתוח יקר מאוד עם סיכויים לא גדולים להתאוששות.


כל אותה עת לא נחה דעתי. גם האסיסטניות הגניבו לי מבטים של: "לא יכול להיות! היא כזו מקסימה". לבסוף גמלה בליבי החלטה שננסה לעשות זאת למרות הכל, פשוט בהתנדבות. דקלה ועינת הסכימו מייד להישאר כמה זמן שצריך בכדי לעזור בניתוח. הוטרינר הראשי ד"ר נרי נידב את המרפאה והחומרים. צלצלנו לבעלים וסיפרנו להם שאנחנו מנסים והם מצידם צריכים רק להבטיח שהם יטפלו בלבלובית אם היא תחזיק מעמד בביתם עד לסוף ההתאוששות.

 

וטרינר רמת השרון

וטרינר הרצליה

 

הכנו את חדר הניתוח ואמרנו ללבלובית שלום בתקווה כי נראה אותה מתאוששת. לאחר ההרדמה עינת התייצבה בצד מכונת ההרדמה להנשים את לבלובית באופן מלאכותי כיוון שברגע שפתחתי את חלל הבטן למעשה ביטלתי את הלחץ השלילי בבית החזה ואת היכולת לשאוף אויר לבד. לאחר פתיחת הבטן גיליתי את הפתח הגדול בסרעפת, החזרתי את הקיבה והמעיים למקומם התקין בחלל הבטן והתחלתי לתפור את הסרעפת. לבלובית שהיתה מחוברת למכשור אשר הראה את טיב נשימותיה הראתה שיפור מיידי. המשכתי לתפור בתחושה טובה עד שלפתע החלה לבלובית להוריד את קצב פעימות הלב והפסיקה נשימותיה כליל. בחרדה צפינו כיצד צבע לשונה של לבלובית הופך כחול. מיד נזעקנו לארון תרופות החירום והזרקנו לה חומרים המעודדים את פעולת הלב. ליבה של לבלובית החל שוב לעלות את קצב פעימותיו.


ניתקנו את לבלובית ממכשיר ההרדמה וקיווינו לטוב. ידענו שהשעות הקרובות תהיינה קריטיות.
לבלובית החליטה לחיות. בשארית כוחותיה הרימה ראש ונתנה בנו מבט שורד. שעה שעה הרגשנו את השיפור. בבוקר למחרת נשימותיה היו קלות והיא החלה לאכול.
לאחר ארבעה ימים לבלובית הלכה לביתה, שם זכתה ליחס חם ואוהב והחלימה אט מפצעיה.
והמסקנה – יש להיזהר במפגשים בין כלביכם ובין חתולי חצר רעבים וחברותיים מאוד.

 

וטרינר רמת השרון

וטרינר הרצליה