מידע

ד"ר דורון נרי רופא ומנתח וטרינר, בוגר אוניברסיטת אדינברו, בריטניה.

 

הצ'ינצ'ילה הינה חית מחמד חביבה, פרוותית, רכה ונעימה, שהפכה פופולארית יותר ויותר בשנים האחרונות. הצ'ינצ'ילה שייכת לסדרת המכרסמים. גודל גופה בינוני, מזכיר מעט ארנבון בצורתו. אוזניה קצרות ועיניה גדולות. בטבע חיות הצ'ינצ'ילות בהרי האנדים שבדרום אמריקה; איזור הררי, גבוה, המאופיין בתנאי מזג אויר קשים של קור עז ורוחות. על מנת להתמודד עם תנאים אלה מכוסה גופה של הצ'ינצ'ילה בפרווה צפופה ורכה, בצבעי אפור-לבן-בז', צבעים המשמשים להסוואה בסביבת מגוריה הטבעית. צפיפות הפרווה נובעת מהעובדה שאצל הצ'ינצ'ילות, בניגוד למיני יונקים רבים אחרים, מכל זקיק שערה צומחות מספר שערות – תכונה המסייעת בכליאת חום הגוף בפרווה ובידודו מהסביבתו הקרה. בשל פרוותן הסמיכה והאיכותית, ניצודו הצ'ינצ'ילות בכמויות רבות, עד כדי שכמעט ונכחדו בטבע בארצות בהן חיו, דוגמת: ארגנטינה, פרו, בוליביה וצ'ילה. בשנת 1923, ניצודו כ- 11 צ'ינצ'ילות והובאו לקליפורניה שבארה"ב, על מנת להקים חוות גידול והרבעה, לצרכי תעשיית הפרוות. אוכלוסיה מצומצמת זו, מהווה למעשה את גרעין הרבייה לכל הצ'ינצ'ילות המגודלות בשבי בעולם (ובכללן גם צ'ינצ'ילות המחמד).

 

גידול ואחזקה

הצ'ינצ'ילה הינה מכרסם גדול למדי (כ- 30 ס"מ אורכה, לא כולל הזנב שאורכו כ- 15 ס"מ נוספים), ועל כן צריכה כלוב גדול למחייתה (כמה גדול? כמה שיותר!). ניתן לגדל צ'ינצ'ילה בודדת, בזוגות או בקבוצה. הן אוהבות לקפוץ ולטפס ועל כן עדיף שהכלוב יהיה גבוה ובו מספר קומות או מפלסים עם סולמות, שיאפשרו תנועה ביניהם. על הכלוב להיות מחומרים עמידים לכרסום (כלוב בעל סורגי מתכת הינו הטוב ביותר). חומרים דוגמת עץ או פלסטיק לא יעמדו בפני שיניה החדות ועל כן אינם מומלצים. רצוי שלכלוב תהיה רצפה נשלפת, קלה לניקוי. על קרקעית הכלוב כדאי לפזר נסורת, או גזרי עיתון, שישמשו כמצע נוח ויספגו הפרשות. חשוב להחליף מצע ולנקות את רצפת הכלוב מדי יומיים-שלושה.

את הכלוב יש למקם במקום מואר ומאוורר, שאינו חשוף לשמש ישירה (בקיץ) או לרוחות חזקות (בחורף). הצ'ינצ'ילות רגישות מאוד לחום ועל כן לא מומלץ לגדלן בחוץ או בחדר מוצף שמש. רצוי שטמפרטורת החדר לא תעלה על 25 מעלות. בימים חמים במיוחד ניתן לצנן את החדר בעזרת מזגן, או להניח בכלוב אמבטיית מים רדודה (זהירות – סכנת טביעה!) ובה קוביות קרח.
יש למקם את הכלוב במקום שקט ולא מרכזי, כך שהצ'ינצ'ילות ירגישו בטחון מלא בסביבתן.
כמו לכל חיית מחמד החיה בכלוב - חיוני לספק לצ'ינצ'ילה מקום מסתור בתוך הכלוב (בית או מקום מחסה), בו תוכל להסתתר. מטבען, הצ'ינצ'ילות הינן פעילות לילה, ועל כן, גם בבית, יש לצפות לפעילות ערה בשעות החשכה.

 

בלא קשר לגודל הכלוב ניתן ומומלץ לשחרר את הצ'ינצ'ילה בחדר, כך שתוכל לרוץ ולהשתעשע. חשוב לוודא שאין בחדר חפצים 'בעייתיים' (יקרי ערך, דוגמת נעליים ופרטי לבוש או מסוכנים, דוגמת תרופות, מכשירי חשמל או חפצי פלסטיק), אותם היא עלולה לכרסם. כבלי חשמל מסוכנים במיוחד, ועלולים לגרום אף להתחשמלות במידה והצ'ינצ'ילה תכרסם אותם.
את חלל הכלוב מומלץ להעשיר במשחקים שונים, דוגמת גלגל לריצה, גזעי עץ וענפים, סולמות לטיפוס וכו.

חשוב לספק לצ'יצ'ילה אבן כרסום סידנית, החיונית לשמירת שיניים בריאות וחדות.
כחלק מטיפוח הפרווה, חשוב לספק לצ'ינצ'ילות אמבטיית חול (חשוב – לא רוחצים אותן במים!) ההתפלשות בחול עוזרת לשמור על פרווה בריאה ונעימה. על המיכל להיות גדול דיו, כך שיאפשר רביצה מלאה של החיה. יש לרכוש חול מתאים בחנויות בעלי חיים. לא רצוי להשתמש בחול ים למטרה זו. החול צריך להיות נקי מלכלוך וצואה, וכדאי להוציאו מהכלוב כשאינו בשימוש (כ- 15-20 דקות בכל פעם יספיקו בדרך כלל). אמבטיית חול בתדירות של 3-4 פעמים בשבוע מספיקה לרוב הצ'ינצ'ילות. מינון יתר של אמבטיה עלול לגרום לרגישויות ודלקות עיניים בפרטים רגישים.

 

רבייה
הצ'ינצ'ילות מגיעות לבגרות מינית בגיל 3-4 חודשים. הרבייה בטבע מתקיימת בין החודשים אפריל עד יולי, אולם בתנאי שבי יכולות הצ'ינצ'ילות להמליט כל השנה. ההריון נמשך 4 חודשים, ובסופו נולדים, בממוצע 2 גורים. הגורים הינם 'עוזבי קן', קרי, נולדים מפותחים, כשגופם מכוסה פרווה, עיניהם פקוחות והם פעילים. הגורים מסוגלים לאכול מזון קשה כבר מלידתם, אולם ניזונים בעיקר ביניקה מאימם, ונגמלים בסביבות גיל 8 שבועות. ברוב המקרים, אין צורך להפריד את הזכר מהאם והוולדות.

תזונה
בטבע ניזונות הצ'ינצ'ילות מעשבים, פירות ועלי קקטוס, עלים וקליפות שיחים קטנים. חלקי העצים והשיחים באזור מחייתן לרוב סיביים ומעוצים, בעלי תכולה אנרגטית נמוכה, עובדה המחייבת את הצ'ינצ'ילה בלעיסות רבות וכרסום. גם בתנאי שבי יש לספק להן מזון עשיר בסיבים תזונתיים וזאת בכדי להימנע מבעיות עיכול ומחלות מעי ועל מנת לשמור על בריאות שיניהן (לצ'ינצ'ילות, כמו ליתר המכרסמים, שיניים חותכות הגדלות ומתארכות במשך כל חייהן, ומכאן חשיבות הכרסום בשמירה על בריאות השיניים).
בתנאי שבי, יש להזין את הצ'ינצ'ילות בכופתיות מיוחדות לצ'ינצ'ילות, בתוספת חציר או אספסת טריים חופשי מדי יום. הכופתיות המשמשות להזנת הצ'ינצ'ילות שונות בהרכבן מאלה של מכרסמים אחרים ומורכבות משילוב של אספסת דחוסה, שיבולת שועל, תירס וסויה. הן מכילות ויטמינים ומינרלים, החיוניים להתפתחות ולחיי היום-יום של הצ'ינצ'ילה ומעורבבים במולסה (סוג של נוזל מתוק).
חשוב מאד לספק מים טריים מדי יום בכמות מספקת.
ניתן לתת לצ'ינצ'ילות פינוקי מזון, אולם בכמות מזערית (פחות מכפית ליום): פירות טריים או מיובשים (תפוח טרי/מיובש, צימוקים), ירקות (סלרי, גזר) וגרעיני חמנייה. מומלץ לנצל את החטיפים הללו כאמצעי אימון או תגמול על התנהגות טובה (למשל כניסה לכלוב לאחר שהסתובבו חופשיות בחדר). במידה ונאלצים לשנות את סוג המזון של הצ'ינצ'ילה (מסיבות בריאותיות או אחרות), יש לעשות זאת באופן הדרגתי, על פני מספר ימים, וזאת במטרה להימנע משלשול או הפרעות עיכול אחרות.

 

אילוף וחינוך
צ'ינצ'ילות הינן חיות נבונות וחברותיות. עם מעט סבלנות והתמדה, ניתן להרגיל אותן כך שלא יפחדו ממגע ידכם ואפילו ייגשו אליכם בבואכם לפתוח את דלת הכלוב. חשוב להקפיד על 2 כללים עיקריים: עדינות וסבלנות. עם קבלת צ'ינצ'ילה חדשה מומלץ לתת לה זמן להתרגל לסביבתה החדשה ולהפחית את האינטראקציות איתכם למינימום: נועו בשקט ודברו חלש בסביבתה על מנת שלא להפחידה. לאחר מספר ימים שבו על יד הכלוב פרקי זמן ממושכים, כך שהצ'ינצ'ילה תתרגל לנוכחותכם. בהמשך הציעו לה 'פינוק' (חצי צימוק או גרעין חמניה) מבעד לסורגי הכלוב, בשעה שהיא מתקרבת. לאחר שתרכשו את אמונה פתחו את דלת הכלוב והציעו לה את אותו הפינוק כשידכם בתוך הכלוב (זיכרו – אין להפריז בכמות הפינוקים!). בשלב הבא – הניחו פינוק בכף ידכם הפתוחה, כך שהצ'ינצ'ילה תתקרב ותיגע בידכם, ובהמשך שימו את החטיף על אמת היד, כך שתוכל לטפס עליה. לאחר שהתרגלה למגע ידכם, נסו להניח עליה את ידכם השנייה בעדינות. את ה"שחרורים" הראשונים בחדר יש לעשות בתנאים מגבילים. חשוב להקפיד על חדר בטיחותי, ללא פתחי יציאה וחפצים בעייתיים ולוודא שיש פינוקי מזון בסביבת מקום כדי ל'שחד' אותה בעת הצורך.
בעת החזרה לכלוב, הימנעו מצעקות, מחיאות כף או רדיפות אחרי הצ'ינצ'ילה. אלה רק יפחידו וירתיעו אותה. הנחת חטיף בכלוב תעשה בדרך כלל את העבודה בצורה טובה. לאחר שהצ'ינצ'ילה מאומנת ורגילה לשהיות מחוץ לכלוב – הרבו לשחרר אותה בחדר – אולם תמיד תחת השגחה!

 

בריאות
הקפדה על הכללים המוזכרים בכתבה זו (הזנה מתאימה, תנאי מחייה נאותים והימנעות מכרסום חפצים מסוכנים) תסייע בידיכם לשמור על בריאותה של הצ'ינצ'ילה. בכל מקרה חשוב לעקוב אחר התנהגותה: כמי שמכירים את חיית המחמד שלהם ואת התנהגותה הנורמאלית, תדעו בקלות לזהות התנהגויות חריגות, במידה ויצוצו. שינויי תיאבון, בעיות במתן צרכים ושינויי התנהגות כללית עשויים לשמש כסימני אזהרה לבעיות או מצבי תחלואה שונים.
מחלות נפוצות בצ'ינצ'ילות: שלשולים ועצירות (על רקע בעיות הזנה, בדרך כלל), בעיות עור ופרווה (טפילי עור, ואבדן פרווה), פציעות שונות ובעיות שיניים, עקב צמיחה עודפת שלהן.
בכל מקרה של חשש – מומלץ לא להמתין ולקבוע תור אצל הוטרינר, על מנת שיאתר את הגורם לבעיה ויפעל לפתרונה.

 

וטרינר רמת השרון

וטרינר הרצליה