מידע

 מאת: אסתר מלול, B.Sc במדעי הרפואה, אסיסטנטית במרכז וטרינרי רמת השרון

 

חוק צער בעלי חיים הוא חוק משנת 1994 אשר קובע איסורים על התעללות ופגיעה בבעלי חיים. כחלק מהתיקון לחוק, חל איסור על חיתוך רקמה חיה של בעלי חיים לצורכי נוי.

 

במשך שנים רבות היה מקובל לבצע חיתוך זנבות (Tail Docking) ואוזניים (Ear Cropping) בכלבים גזעיים (כגון דוברמנים, בוקסרים, רוטוויילרים ועוד),  על מנת לעמוד בדרישות הגזע.

 

התומכים בפרוצדורה של חיתוך זנבות ואוזניים אצל כלבי  עבודה, טענו כי חיתוך הזנב והאוזניים מגביר את הדומיננטיות של הכלב בכך שהדבר משווה לכלב מראה מאיים ולא מאפשר לו לבטא כניעה (זנב בין הרגליים, אוזניים שמוטות) ובנוסף מגן על הכלב מפני פציעות במצבים של צייד או קרב. כמו כן, יש שסברו כי חיתוך האוזניים משפר את יכולתו של כלב השמירה לשמוע ולזהות איומים.

סיבה נוספת שניתנה לחיתוך זנבות אצל גזעים מסוימים להם זנב חזק וארוך, הייתה למנוע פציעות בזנב אשר עשויות לבסוף להוביל לכריתת הזנב.

 

עם השנים החלו להישמע קולות נגד הפרוצדורות האלקטיביות הללו, כאשר הטיעונים המרכזיים כנגד ביצוע החיתוך הם כי איברים אלה משמשים לתקשורת בין כלבים, חיתוכם פוגע ביכולתם של כלבים לתקשר ולהפגין מסרים חברתיים והופך אותם מועדים לבעיות התנהגותיות. כמו כן, מדובר בפרוצדורה ניתוחית בעלת סיכונים ככל ניתוח, אשר מבוצעת למטרות אסתטיות בלבד, וגורמת לכלב סבל מיותר.

באשר לשיפור יכולות הכלב- אין כל הוכחה כי חיתוך אוזניים וזנב משפרים את יכולותיהם של כלבי עבודה, קיצוץ אוזניים לא משפר את שמיעתם (המצוינת באופן טבעי) של הכלבים, ואף חושף את האיבר הרגיש לגופים זרים ורעשים חזקים. בדומה, הזנב אינו יכול להגן על אזור רגיש בגוף הכלב.

 

בישראל, בדומה למדינות רבות אחרות בעולם, חל כיום איסור חמור על ביצוע חיתוך זנבות ואוזניים ופגיעה כלשהי ברקמה חיה בחתולים וכלבים, למטרות אסתטיות, כחלק מחוק צער בעל חיים. המקרים היחידים בהם מותר לבצע פרוצדורה שכזאת היא על מנת לטפל בבעיות רפואיות.