מידע

מאת ד"ר מיכל רייך , מרכז וטרינרי רמה"ש

 

דלקת הפה והחניכיים בחתולים - גינגיביטיס סטומטיטיס קומפלקס (GSC)     נחשבת כתגובה שאינה מותאמת לפלאק השיניים הנורמלי ולאנטיגנים ויראלים המצויים בחלל הפה.

 

מהלך התפתחות המחלה אינו ברור בצורה מלאה אך ידוע שישנה תגובה של מערכת החיסון התאית עם הסננת תאים לבנים מסוג לימפוציטים ותאי פלסמה לריריות ולחניכיים בפה.

 

הטריגר להתפתחות הדלקת לא זוהה אך מרבית המקרים מראים גם הדבקה בנגיף הקליצי.ישנו גם קשר לנגיעות בנגיפי FIV/FELV אך בשכיחות נמוכה יותר.

 

כל משטחי הריריות של הפה יכולים להיות מעורבים ולהראות אדמומיות חמורה, התכייבות ושגשוג לרוב יש פריאודונטיטיס משני וספיגת שיניים. השינויים הדלקתיים לרוב מפושטים מאד ולרוב הדלקת חמורה יותר בכיוון חלל הפה האחורי, במיוחד סמוך לטוחנות האחוריות ולרירית הפה האחורית.

 

 

אבחנה

 

אבחנה טנטטיבית יכולה להינתן על סמך מראה ולקיחת היסטוריה, אך יש מקום לבצע גם בדיקות דם ושתן ובדיקת PCR לקליצי  ולעתים נדרשת גם ביופסיה שנותנת את האבחנה הוודאית – זו חשובה בעיקר במקרים בהם הלקות היא אסימטרית או מקומית. ניתן גם להתרשם מתגובה לטיפול שיניים פריאודונטלי.

 

הפציינטים יכולים להופיע עם תמונה קלינית מאד משתנה החל מחתול שלא מראה סימפטומים ועד לחתול מתקשה מאד באכילה עם ריח פה מסריח, חוסר תיאבון וריור תמידי.

 

המחלה לרוב פרוגרסיבית והתערבות מוקדמת קשורה לסיכויי החלמה טובים יותר.

 

 

טיפול

 

שליטה וטיפול בפלאק הוא עיקר הטיפול במקרים אלו. מאחר וצחצוח שיניים לחתול אינו אופציה מעשית עבור מרבית הבעלים ולכן נדרשים טיפולי שיניים שגרתיים במרפאה.

 

הפלאק הוא למעשה ביופילם מאד יציב המתקיים בסביבה מוגנת מפני השפעת אנטיביוטיקה הניתנת סיסטמית. ולכן גם אם נראה שיפור בעזרת טיפול אנטיביוטי הרי שזה יהיה שיפור זמני (ואולי אף יצור עמידות באוכלוסיית החידקים).

 

תרופות נוגדות דלקת – סטרואידים ונוגדי דלקת שאינם סטרואידלים יכולים להועיל במידה מסוימת אם איכות החיים של החתול נפגעה, אך לא ישפיעו כלל על רמת הפלאק ולא ימנעו התקדמות של הפריאודונטיטיס.

 

כיום – עקירת שיניים אלקטיבית נחשבת  לטיפול המומלץ ביותר למצב זה עם אחוזי ההצלחה הגבוהים ביותר.

 

 

עקירת שיניים

 

עקירת שיניים אלקטיבית (מתוכננת מראש) מוגדרת לתהליך זה כעקירה מלאה של כל השיניים המוקפות על ידי רירית דלקתית או מושפעות מהפתולוגיה.

 

מבחינה פרקטית זה אומר עקירת כל השיניים או, הנפוץ יותר עקירת השיניים הטוחנות והמלתעות.

 

לא זוהה הבדל סטטיסטי בין עקירות פה מלא או עקירות חלקיות (טוחנות-מלתעות)

 

בעלים רבים מודאגים ממה צפוי אחרי הניתוח וכיצד החתול יושפע ממנו.

 

מניסיון חתולים הם מאד סתגלתנים ומסתמכים רבות על הלשון שלהם יותר מעל השיניים  כדי לתפוס את האוכל וכך הם מצליחים להמשיך לאכול כופתיות יבשות למרות העקירות.

 

כמחצית החתולים שיעברו עקירות ישיגו החלמה מלאה והסימפטומים יעלמו לאחר העקירות.

 

1/3 מהפציינטים ישתפרו דרמטית אך עדיין יזדקקו לטיפול תרופתי תומך בנוגדי דלקת, או תרופות אחרות (אנטיוירליות או תרופות המשפיעות על מערכת החיסון).

 

בנוסף לכל אלו ניתן לשקול משככי כאבים.

 

כל הטיפולים הנוספים האלו פחות יעילים אם לא נעשו עקירות שיניים.

 

 

לפרטים נוספים צרו קשר ד"ר מיכל רייך או צוות וטרינרים במרכז וטרינרי רמת השרון.