גידולי פה בכלבים וחתולים

מאת: ד"ר ניר אוחנה וטרינר במרכז הוטרינרי רמה"ש והרצליה

 

כלבים וחתולים מפתחים גידולים בפיהם. בדומה לבני אדם, גידולים אלה עשויים להיות שפירים או ממאירים. על מנת להבדיל בינהם יש צורך בלקיחת ביופסיה (דגימה חיה).

 

מה גורם לגידולים בפה?
גידולים יכולים להופיע באופן ספונטני, אך גם יכולים להגרם בשל זיהומים של החנייכים או השיניים. בגזעים מסוימים יש נטייה לגידולים אוראליים מסוימים (לדוגמה: קוקר ספינאלים שחורים שנוטים למלנומה של הפה.

 

מהם הסימנים?
רוב חיות המחמד לא יראו סימנים של גידולים בפה  עד שהמסה גדלה  וגורמת לקושי באכילה או שתיה. במקרים מסוימים יהיו ריח רע מהפה, ריור מוגזם ו/או דימום מהפה.

 

כיצד מאובחנים מסה אוראלית?
על מנת להתאים את הטיפול הטוב ביותר, ראשית, יש לבצע בדיקה  גופנית מלאה. לאחר מכן, תבוצע בדיקה  מקיפה של חלל הפה. לעיתים ניתן לקחת דגימת תאים מהמסה (FNA) ולבדוק אותם תחת המיקרוסקופ, כדי לתת אינדיקציה אם הסיבה לגידול נגרמת עקב זיהום או גידול. אך, ברוב המקרים יש לקחת ביופסיה לאבחון.

 

איך מטפלים בגידולים של הפה?
חיות מחמד שיש להן גידולים שאינם ממאירים בדרך כלל ניתן לטפל על ידי הסרה כירורגית או הקרנות (לצערנו, לא זמין בארץ). גידולים ממאירים בדרך כלל צריכים הדמייה מתקדמת (CT) וניתוח אגרסיבי יותר ו / או כימותרפיה כדי להקטין את התפשטות הגידול.

 

מהו צפי ההחלמה (פרוגנוזה) של גידולים בפה?
הפרוגנוזה (צפי החלמה) קשורה ישירות לסוג המסה. עם טיפול, גידולים שפירים בדרך כלל התוצאה תוחלת חיים נורמלית. אלה בעלי חיים מושפעים עם גידולים ממאירים תוקפני יכול לחיות רק שבועות עד חודשים לאחר אבחון עם או ללא טיפול.

 

גידולי פה שפירים (Benign Oral Tumors):

 

גידול פפילומה (Papilloma):
הוא לבנבן, כרוביתי, וקטן (0.5 -1.5 ס"מ), יכול להופיע כגידול יחיד או בכמה מקומות. נפוץ בעיקר באזורי המעבר בין החנייכים לשפה (מוקוקוטנאוס) ולשון.  גידולי הפפילומה נגרמים ע"י נגיף הפפילומה של הכלב, לעיתים קרובות חלופים באופן ספונטני, כ-חודש עד 3 חודשים לאחר ההדבקה. גידולי פפילומה נפוצים בכלבים צעירים (עד גיל שנה). גידולי הפפילומה מדבקים מאוד לכלבים צעירים, אך לא מדבקים לכלבים מבוגרים בריאים ובני אדם.  בכלבים מבוגרים גידולים אלה יכולים להעיד על בעיה במערכת החיסונית או בגידול ממאיר אחר (לימפומה).
גידולי פיברומה פריפריים Peripheral odontogenic fibromas) – שם ישן: אפוליס):
מתחלקים ל-2 סוגים, כולם נובעים מהרקמה הרכה מסביב לשן, לרוב נמצאים בחניכיים ליד השיניים החותכות (Incisives), הניבים (Canines)  והשיניים הטוחנות (Pre-molars). גידולים האלה שכיחים אצל כלבים, ונדירים אצל חתולים.

1. פיברומה מתגרמת (ossifying type, בשמה הישן: ossifying epulis):
מסה חלקה בצבע ורוד בעלת גבעול היוצא מהחניכיים פטריה, יכול גם להופיע גם הגדלה (היפרטרופיה) של החניכיים. תוכנה מורכב מעצם.
2. פיברומה פיברוטית (Fibromatous type, בשמה הישן: fibramatous epulis):
דומה במראה לפיברומה מתגרמת  אך מכיל רקמת חניכיים קשה.
אבחנה של גידולים אלה היא ע"י ביופסיה. הטיפול המומלץ הוא הסרה כירורגית. לעיתים יש צורך לעקור את השיניים הנמצאות בסביבת הגידול.

 

שיגשוג חניכיים (Gingival Hyperplasia):
לא נחשב כגידול, אלא נובע מניוון רקמת החניכיים. נפוץ בכלבים מבוגרים ובפרט בכלבים מסוג בוקסר. הגידול הוא קשיח, הנמצא על החנייכים בלבד. לעיתים תתכן מינרליצזיה. הטיפול  המומלץ לבצע הסרה חלקית של הגידול במידה ומפריע למנשך תקין או באזור השיגשוג יש דלקת חניכיים חמורה.
אמלובלוסטומה Ameloblastoma acanthomatous) שם קודם  acanthomatous epulis):
גידול הנובע מתאי אפיתל בחלל הפה.  גידול הוא מקומי פולשני הגורם  להרס עצם סביב שורשי השן. עם זאת, למרות התנהגות זו תוקפנית מקומית, הוא אינו שולח גרורות ולכן נחשב להיות שפיר. חיצונית, המסה הינה, כרובית, ולפעמים יכול להיות דומה במראה קרצינומה של תאי קשקש (SCC). גידול זה מופיע בדרך כלל באזור השיניים החתוכות והניבים בלסת העליונה או התחתונה, לעיתים רחוקות בשיניים הטחונות אחוריות .

 

אדונטומה (Odontoma)
אודונטומה אינה גידול (ניאופלזיה) אמיתי, אלא, תאי רקמה נורמלים שונים ולא מאורגנים. הגידול לרוב מכיל אמייל, דנטין, צמנטום ומבנים קטנים דמויי שיניים יכולים לחבר את המסה. נגעים בעלי מאפיינים דמויי שיניים רגילים נחשבים לאודונטומות מורכבות, בעוד שאודונטומות מורכבות הן בעלות סידור לא מאורגן יותר .
גידולים אוראליים שפירים אחרים נפוצים פחות כוללים את הסמנטומה (Cementoma), גרנולומה של תא ענק (giant cell granuloma) , feline inductive odontogenic tumor, גידול אודונטני אשר המייצר עמילואיד, גידול תאי פלזמה (plasma cell tumor), אוסטאומה וליפומה.

 

גידולי פה ממאירים (Malignant Oral Tumors):

 

מלנומה הוא גידול ממאיר, שמופיע בעיקר בכלבים מבוגרים עם בעלי גוון שחור (פיגמנטציה) באזור חלל הפה, גידול זה נדיר בחתולים. המראה החיצוני של הגידול יכול להיות בעל פיגמנטציה או ללא (א-מלנוטיק), הגידול לרוב הוא מכויב ובעל ריח רע. קצב הגדילה של הגידול הוא מהיר ואף יכול לחדור לעצם הלסת. המיקום הנפוץ ביותר למלנומה הוא בחנייכים, חך קשה, ועל הלשון והגבול המוקו-קוטנאוס של השפתיים. שליחת גרורות נפוצה בגידול מסוג זה בעת האבחון.

 

 

קרצינומה של תאי קשקש (Nontonsillar squamous cell carcinoma):
גידול מסוג זה לרוב מופיע בכלבים מבוגרים וחתולים. אך יכול להופיע גם בכלבים צעירים (מופע פפילארי). המיקום הנפוץ ביותר לגידולים אלה הוא אזור החנייכים אך יכולים גם להמצא באזור השפתיים, לחיים, ולשון. ולעיתים הם מכוייבים, ונוטים לחדור ללסת. גורמי סיכון שזוהו בחתולים כוללים: שימוש בקולר פרעושים, אכילת שימורי טונה ועישון פאסיבי/סביבי. שליחת גרורות לקשרי לימפה מקומיים היא נפוצה.

 

פיברוסרקומה:
הגידול השני הכי נפוץ בחתולים והשלישי הכי נפוץ בכלבים. לגידול זה נטייה להופיע בכלבים צעירים עד גיל ביניים מגזע גדול או בכלבים מבוגרים מגזע קטן.

 

 

לשאלות נוספות יש לפנות אל המרכז הוטרינרי רמה"ש והרצליה 03-5403368