מידע

בעלים רבים, הן של כלבים בוגרים והן של צעירים, לעיתים מבחינים בתופעה חדשה ומשונה. כלבינו האהוב והמחונך לצרכים מתחיל לטפטף שתן ברחבי הבית, או לעיתים אפילו משאיר אחריו שלוליות. במקרים רבים מדובר בתופעה המגיעה עם גיל מבוגר, אך לא תמיד זו הסיבה, שכן גם כלבים צעירים יחסית יכולים לחוות את התופעה. אז מה הם הגורמים האפשריים ואיך ניתן לטפל?

מאת: נטע כפרי, אסיסטנטית במרכז וטרינרי רמה"ש

בריחת שתן היא תופעה הנראית כאשר כלבים מאולפים ומחונכים מאבדים שליטה בשלפוחית השתן שלהם. "חומרת" הבריחה יכולה לנוע בין טפטופים אקראיים וקטנים ועד נתינת כמויות מאוד גדולות של שתן בזמנים ובמקומות לא אופייניים לכלבינו. כיוון שהתופעה אכן קורית לרוב בכלבים מבוגרים, הסברה הרווחת היא שמדובר בתופעה רגילה וצפויה של הזדקנות. לפיכך, ישנם בעלי כלבים המתעכבים או נמנעים מלקחת את כלבם או כלבתם לטיפול וטרינרי – ובכך עלולים לפגוע באיכות חיי הכלב, ולהפוך את הטיפול למסובך יותר בהמשך הדרך. 
ישנם מספר גורמים שונים שיש לקחת בחשבון כאשר אנו נתקלים בתופעת בריחת השתן, במיוחד לפני שמחליטים על דרכי הטיפול.

מהן הסיבות האפשריות לכך שלכלבי/כלבתי בורח שתן?

• חוסר איזון הורמונלי
• שריר סוגר השתן חלש (מצב יחסית נפוץ אצל כלבות מעוקרות)
• דלקות בדרכי השתן / אבנים בכליות או גידולים
• פגיעה בעמוד השדרה (שחיקת סחוס, פריצת דיסק וכ"ו)
• בעיות בפרוסטטה אצל זכרים, בייחוד זכרים לא מסורסים
• מחלות הגורמות לשתיית יתר כגון -  סכרת, מחלת כליות או בעיות בבלוטת האדרנל
• בעיות גופניות מולדות / אנטומיות
• תרופות מסוימות

 

איך ניתן לדעת אם כלבי סובל מבריחת שתן ומה לעשות?

מלבד הסימפטום המובהק ביותר – טפטוף או מתן שתן מוגזם, יש כמה סימנים אחרים היכולים להעיד על המצב גם אם לא ראינו בריחה מובהקת. לדוגמא, שתן מגרה את העור וגורם לאדמומיות. לכן, הסממן הנפוץ ביותר לכלבים "מטפטפים" היא אדמומיות בעור באזור איבר המין והבטן כמו גם ליקוק יתר של האזור.  במקרה של מתן שתן מוגזם, אנו עלולים לראות שהכלב מתעורר בבוקר ותחתיו רטיבות, או שמשאיר שלוליות שתן במקומות שונים בבית.

ישנם כלבים שבריחת השתן שלהם עלולה לבוא בתקופות "פעם ב..", אך בחלק מהמקרים כאשר הבריחה מתמשכת ואינה מטופלת, היא עלולה גם להתפתח לבעיות קשות יותר  בכליות ובשלפוחית. אם ניקח לדוגמא את מקרי הכלבים "המטפטפים" שנוצר להם גירוי – אי מתן טיפול מתאים יכול להביא לדלקות מסובכות יותר בעור, עקב המגע הבלתי פוסק עם השתן.
הצעד הראשון שאנו צריכים לקחת בכדי לטפל בתופעה של בריחת שתן הוא להתייעץ עם וטרינר מוסמך. ווטרינר יוכל לעבור על כל היסטורית הבריאות של כלבכם, ולערוך את הבדיקות המתאימות בכדי לקבוע אם מדובר בדלקת "פשוטה" (שניתן לטפל בה בעזרת אנטיביוטיקה) או אם נדרשות עוד בדיקות בכדי לטפל בבעיה מסובכת יותר.

תלוי בגיל ומין הכלב, הווטרינר שלכם עשוי להמליץ גם על בדיקות כגון צילום בטני ו/או אולטרסאונד, אשר נוטות להיות קצת מרתיעות בגלל העלות שלהן, אך יחד עם זאת במקרים מסוימים הן חשובות מאוד לטיפול נכון. להלן מספר דוגמאות למצבים שבהם וטרינר עשוי להמליץ על בדיקות אלה:

• כלבים זכרים נוטים לא לסבול מבריחת שתן בדרך כלל, לכן אם מדובר בזכר לעיתים יש צורך לוודא כי לא מדובר בבעיה בפרוסטטה, בשלפוחית או בדרכי השתן.

• כלבים מבוגרים / מזדקנים נמצאים ב"קבוצת סיכון" עקב גילם, ולכן יש לוודא היטב כי לא מדובר בזיהומים, אבנים בכליות או סרטן.

• אצל כלבים וכלבות צעירים (עד גיל שנה) המפתחים בעיה של בריחת שתן, יש לערוך בדיקות בכדי לוודא שלא מדובר בבעיות התפתחותיות או בעיות בשריר סוגר השתן.

 

איך מטפלים?

לאחר אבחנה רפואית, הטיפול בבריחת השתן יהיה כמובן תלוי בסיבה שמאחורי התופעה. לרוב, ישנן תרופות מאוד אפקטיביות היכולות לייצב את המצב ולמנוע "תאונות" ביום-יום. חלק מהתרופות ימוקדו בטיפול הורמונלי, בעוד שאחרים יחזקו את שריר סוגר השתן, אשר עוזר לשלוט על מתן השתן וזרימתו. במידה וטיפול תרופתי אינו עובד, ישנה האופציה להתערבות כירורגית, או אפילו זריקות קולגן – שיטת טיפול חדשה יחסית שעד כה הראתה תוצאות מבטיחות.
במידה והגורמים לבריחה הינם חמורים יותר, כגון אבנים בשלפוחית, פריצת דיסק או בעיה מולדת, הסבירות היא שכירורגיה תהיה ההמלצה הטובה ביותר.

איך מתמודדים עם התופעה עד שהטיפול עובד?

בין אם התופעה כבר בטיפול או עומדת להיות, כאשר כלבינו חווים בריחת שתן זהו מצב מאוד מתסכל ולא נוח לכל המעורבים בדבר. ישנן מספר שיטות ודרכים שיעזרו לנו "לנהל" ולהתמודד עם המצב כל עוד הוא קורה.

• טיולים יותר תכופים – צאו עם כלבכם/כלבתכם ליותר טיולים במהלך היום. במקרים מסוימים, יצירת ההרגל להליכות תכופות יותר יכולות לסייע לכלב להרגיש שהוא יכול להתאפק עד הטיול הבא.

• ריפוד סופג / חיתול מיוחד לכלבים – רפדו את כרית / מיטת הכלב במגבות נקיות או פדים המונעים חדירת נוזלים, למקרים בהם בריחת השתן מתרחשת מתוך שינה. בנוסף, ניתן לפזר על הרצפה בבית סדיניות לגורי כלבים ו"לצ'פר" את הכלב כאשר הוא עושה שם, ובכך אולי ילמד להגביל את עצמו למטחים אלו בלבד כאשר הוא בבית ואינו יכול להתאפק. כמו כן, ישנה אופציה לרכוש חיתול מיוחד המיועד לכלבים, אך יש לזכור להחליפו לעיתים תכופות ולנקות את הכלב מכל שאריות שתן שעלולות להיות עליו. 

• שמירה על היגיינה – דאגו לשמור על ניקיונו של כלבכם, במיוחד במקרים של טפטוף או בריחה לילית / בזמן מנוחה. חשוב מאוד לוודא כי עורו של הכלב לא נמצא במגע תמידי או במשך שעות רבות עם שתן.

• מעקב – וודאו כי אתם עוקבים אחר מצב הכלב שלכם באופן קבוע. מצבים של בריחת שתן עלולים להסתבך מהר יחסית ולהפוך לזיהומים, במיוחד אצל כלבים מבוגרים. שימו לב לכמויות השתייה (תחות מדי, יותר מדי), מצב רוח, תיאבון ותסמינים גופניים אחרים. אך חשוב מאוד לזכור – לא לבצע שינויים בטיפול הביתי של הכלב (לדוגמא הגבלה / מניעה של כמויות המים) ללא התייעצות עם וטרינר מוסמך.

 

כל בעל כלב או כלבה אשר חוו את תופעת בריחת השתן יודעים שזהו מצב לא נעים ולעיתים גם קשה מאוד להתמודדות. אך יחד עם זאת חשוב לזכור כי זהו מצב שכאשר מטופל כראוי ובזמן – לרוב ניתן גם לפתור אותו במהירות. אל תתמהמהו יותר מדי, ואל תהססו לפנות לווטרינר אם נתקלתם בכל תופעה שנראית לכם בלתי רגילה אצל כלבכם.

לשאלות בנושא או בכל נושא אחר, מוזמנים לפנות אלינו למרכז וטרינרי רמת- השרון והרצליה
03-5403368