מידע

מאת: ד"ר דורון נרי רופא ומנתח וטרינר, בוגר אוניברסיטת אדינברו, בריטניה.

האוזן מחולקת ל-3 חלקים אנטומיים: אוזן חיצונית, אוזן תיכונה ואוזן פנימית. רוב הבעיות מתרחשות באוזן החיצונית, והעיקריות שבהן: דלקות (otitis externa), פציעות כתוצאה מתאונות דרכים ונשיכות, גופים זרים שנכנסו לאוזן, גידולים ודימום (aural hematoma).

 

וטרינר רמת השרון

וטרינר הרצליה

 

המון מטופלים מגיעים לוטרינר עם דלקת אוזן חיצונית, מאחר וזו בעיה נפוצה מאוד בכלבים וחתולים.
האוזן החיצונית מכוסה בעור, ולכן היא חשופה לכל הגורמים שגורמים לבעיות עור. חלק מהגורמים הם ראשוניים, וחלקם גורמים מסייעים.

הגורמים הראשוניים: רגישות יתר לאלרגנים הנישאים באוויר ולמזון, חומרים הגורמים לגירוי האוזן, גופים זרים שנכנסו לאוזן, פרזיטים חיצוניים כמו אקריות אוזניים ודמודקס (טפיל עור), מחלות אוטואימוניות שונות ומחלות של בלוטות החלב באוזן.

הגורמים המסייעים: לחות גבוהה, מבנים אנטומיים שונים כמו אפרכסות שמוטות בקוקר ספנייל, שיער באוזניים כמו בפודל, תעלת אוזן מוצרת כמו בשארפיי ויצור יתר של שעווה באוזן כמו בלברדור.
כל הגורמים הנ"ל גורמים להתפתחות חיידקים ופטריות אשר מחמירים את הדלקת.
הסימנים הקליניים שנראה, יהיו ניעורי ראש חזקים, כאב במגע, העור יהיה מעובה, אדום ועם הרבה הפרשות. כמו כן, עשוי להיות ריח חזק ומסריח.

האבחון יתבצע ע"י הוטרינר באמצעות בדיקה כללית ובדיקה ספציפית של האוזן בעזרת מכשיר מיוחד בשם אוטוסקופ. כמו כן ניתן לשלוח דגימה למעבדה לצורך אבחון של החיידקים המעורבים.
הטיפול תלוי בדרגת החומרה של הדלקת ובשינויים המבניים של האוזן. בראש וראשונה יש לזהות ולטפל בגורם הראשוני שגרם לדלקת. במקרה של דלקת קלה הטיפול כולל ניקוי ההפרשות וטיפול ע"י טיפות לאוזן.

הטיפות בדר"כ מכילות חומרים אנטיביוטיים, סטרואידים וחומרים הממיסים את החלב באוזן. במקרים קשים יותר יש לבצע שטיפה וניקוי יסודי של האוזן בהרדמה מלאה וכמו כן טיפול ע"י טיפות.
במקרים קשים מאוד וממושכים, כאשר ישנם שינויים מבניים לאוזן, דרושה התערבות כירורגית.

 

דימום באפרכסת (aural hematoma) היא בעיה נפוצה נוספת הקיימת באוזניים של כלבים וחתולים.
הגורמים העיקריים הם ניעורי ראש, גירודים וטראומה חיצונית. לבע"ח אלו יש בדר"כ בעיית אוזניים נלווית. הסימנים הקליניים שנראה יהיו נפיחות רכה כתוצאה מהאספות דם בין העור לסחוס בצד הפנימי של האפרכסת, כאב וקימור של האפרכסת. בשלבים מתקדמים האוזן תהפוך נוקשה.
הדימום יכול להיספג באופן טבעי אך התוצאה הסופית תהיה אוזן מעוותת, כואבת ומקופלת כתוצאה מכיווץ העור והסחוס, וכן נטייה מוגברת לדלקות אוזניים כרוניות.

 

וטרינר רמת השרון

וטרינר הרצליה

 

הטיפול המועדף הוא פתיחה כירורגית של עור האפרכסת, ותפירת האוזן מצידה הפנימי עד לצידה החיצוני, במספר רב של תפרים. לאחר עשרה ימים מוציאים את התפרים. כמו כן יש לטפל בגורם הראשוני שגרם לדימום.

אחרי הניתוח הוטרינר ייתן לבעל החיים טיפול אנטיביוטי לשבוע, כמו כן ניתן כובע אליזבטני המונע ממנו לגרד את האוזן.