מידע

מאת: ד"ר שולמית זוננברג, רופאה וטרינרית במרכז וטרינרי רמת השרון.

 

לפני מספר ימים הגיעו למרפאה ליה וכלבתה 'סאני', פודל קטנטונת, בת 10 שנים. סאני הגיעה לצורך חיסון בלבד. לפני החיסון בצענו בדיקה פיזיקאלית שגרתית שהעלתה כי בטנה קשה מעט והיא סובלת מעודף משקל, הטמפרטורה הגיעה ל- 39.6 מעלות צלזיוס, הדופק היה מהיר ולווה בשינויי קצב, והייתה תחושה שהיה קושי ריאתי בנשימות. כאשר שאלתי "איך 'סאני' לאחרונה", השיבה ליה כי התיאבון תקין, אך בגלל גילה המתקדם היא כנראה עייפה ולא רוצה לצאת לטייל.

 

צילומי החזה והבטן של סאני לא העלו דבר, בבדיקות הדם המדדים היו תקינים למעט רמות הליפאז (אנזים המופרש מהלבלב למעי ואחראי על פירוק שומנים) שהיו גבוהות ב – 30% מהערך המותר! בדיקת דם נוספת, ספציפית לליפאז, אישרה חד משמעית כי רמתו בדם של סאני, אבנורמלית.

 

סאני אובחנה עם פנקראטיטיס (דלקת לבלב). החיסון נדחה כדי לאפשר לה להתאושש, היא קבלה תרופה נגד כאבים (פנקראטיטיס גורמת לכאבי בטן קשים, גם בבני אדם וגם בחיות המחמד שלנו, שלעיתים מעדיפות להסתיר סימני מחלה). סאני קבלה אנטיביוטיקה כיוון שבדלקות מהסוג הזה זיהום יכול לעלות מהמעי ולהדביק את הלבלב. שינינו את מזונה למזון דל שומן, אותו תצרוך כל חייה, על מנת להקל על הלבלב שהוא כה רגיש לשומנים במזון.

 

למרבה המזל בדיקת דם שהתבצעה בזמן, סייעה באבחון מחלה קשה וסאני טופלה מידית. לולא בדיקת הדם הדלקת הייתה מתפתחת מהר מאד למצב מסכן חיים.
 

                                               *****
בווטרינריה, כמו ברפואה הומנית, בדיקות דם הן חלק בלתי נפרד מהכלים העומדים לרשות הרופא בתהליך אבחון המחלה. ניתן לבצע בבעלי-חיים מגוון בדיקות דם, מבדיקות המספקות אינפורמציה כללית לגבי בריאותו של בעל-החיים, ועד בדיקות ספציפיות. במאמר זה, נציג את רובן:
 

א. בדיקת דם כללית - ספירת דם ומדדים ביוכימיים- מספקת מידע לגבי בריאותו של בעל החיים, ובעיקר מידע לגבי תפקוד אברים פנימיים כמו כבד, כליות, לבלב. בדיקה כזו מומלץ לבצע:

1. כדבר שבשגרה, בבעל-חיים בריא.

2. כאשר הינו חולה ומראה סימנים כמו חום, חולשה, חוסר תיאבון ואפטיה - ניתן לאבחן מחלות נפוצות כמו כשל כליות, כשל כבד ודלקת לבלב.     

3. לפני הרדמה, בעיקר בבעלי חיים מבוגרים, יש לוודא כי הכבד והכליות,      שאחראים על נטרול ופינוי חומרי ההרדמה, תקינים. כמו כן לוודא שבעל-החיים
אינו אנמי ויש לו מספיק כדוריות דם אדומות, המספקות חמצן לאיברים ומסלקות מהם פחמן דו חמצני, כמו גם טסיות דם האחראיות על קרישת הדם, שאם לא כן אפילו ניתוח מינורי יגרום לדימומים קשים.

ב. בדיקת דם להורמונים - ישנן מחלות הורמונליות הנפוצות בחיות מחמד, כמו 
סכרת, אי ספיקה/פעילות יתר של האדרנל (בלוטת יותרת הכליה) והתירואיד     (בלוטת התריס). למחלות אלו סימנים קליניים אך חשוב לאשר האבחון באופן                                     חד-משמעי באמצעות בדיקות אלו, ולתת טיפול מדויק.

ג. בדיקות דם לאבחון וירוסים - חתולים עשויים לחלות בנגיפים מדבקים מאד
העוברים בנשיכה/ליקוק, חשוב לאבחן ולבודד חתולים נגועים באמצעות בדיקות אלו כדי לעצור את מעגל ההדבקה. גם כלבים נפגעים ע"י וירוסים הגורמים למחלות קשות, כמו פרוו וכלבלבת, התוקפים בעיקר גורים שאינם מחוסנים.

ד. בדיקה תקופתית לקביעת רמת תרופה בדם - מחלות כמו אפילפסיה ומחלות לב,       מחייבות לעיתים טיפול תרופתי לאורך זמן/כל החיים, על המינונים להיות מדויקים ומותאמים למצבו המשתנה של בעל החיים. ישנן תרופות שעשויות לגרום לנזקים באברים הפנימיים, כמו הכבד, כאשר לוקחים אותן לאורך זמן, לכן חשוב לנטר איברים חיוניים אלו, כדי לאזן בין התפקוד שלהם, לתפקוד האיבר שבו אנו רוצים לתמוך, לצורך העניין מוח/לב.

 

לסיום רציתי להתמקד בשאלות נפוצות הנוגעות לעליה באנזימי הכבד בכלבים:

מה זה אומר עליה באנזימי הכבד בדם?

פעמים רבות העלייה באנזימי הכבד קלה ומגבילה את עצמה. לעיתים, היא יכולה להצביע על מחלת כבד קשה. הפרשנות תלויה בגורמים כמו:

1) גיל וגזע הכלב

2) היסטוריה של מתן תרופות

3) סימנים קליניים (לא תמיד יש ובעל החיים בכ"ז חולה!)

4) תוצאות מעבדה ספציפיות
 

אילו מהערכים בבדיקה מצביעים על אנזימי כבד?

1) אלנין טראנסאמינאז ALT (אנזים הקיים בכבד>בכליות>בלב>בשריר)

2) אלקליין פוספטאז ALP (אנזים בכבד>בעצמות)
 

אילו מחלות גורמות לעליה?
1) מחלת כבד

2) מחלות או תהליכים אחרים מחוץ לכבד:

א. דלקת בלבלב
ב. מחלת מעיים
ג. מחלות הורמונליות 1) סוכרת (הסוכר הזמין אינו נכנס אל תאי הגוף)

2) קושינג (קורטיזול עודף בשל יתר פעילות אדרנל)

3) תרופות כמו סטרואידים או פנוברביטל (האחרונה כנגד אפילפסיה).

 

מה הקשר בין גיל לעליה באנזימי הכבד?
ALP למשל, אנזים זה מגיע גם מהעצם ובגורים, עשוי להגיע לרמה גבוהה ותקינה פיסיולוגית, בשל הגידול האינטנסיבי בעצמות.
לכלבים מבוגרים נטייה להצטברות שפירה של נוזלים, פחמימות, או שומן, בתאי הכבד. אחרים יכולים יפתחו מסות שפירות כתוצאה מהזִקנה, ואז ה-ALP עולה, אך אינו מצביע על תפקוד לקוי של הכבד ואינו דורש טיפול. עם זאת, ליתר ביטחון, הווטרינר ימליץ על בדיקות דם נוספות:

1) חומצות מרה - עליה מעידה כי הכבד לא קולט אותן ביעילות מהדם.

2) בילירובין - פיגמנט שעשוי להצטבר בגוף ולצבוע הרקמות בצהוב. בילירובין גבוה יעיד על בעיה לפני הכבד (למשל שטפי דם), על בעיה בכבד עצמו (דלקת כבד, לדוגמא), על בעיה מחוץ לכבד (דלקת לבלב וכיוצ"ב).

 

מה הקשר בין גזע הכלב למחלות כבד?

גזעים מסוימים נוטים גנטית למחלות מסוימות ויראו עליה באנזימים בדם.
למשל, כלבי תחש מבוגרים - עשויים לסבול מקושינג.
ללברדור, בדלינגטון טרייר, וסטי טרייר, דוברמן - נטייה לדלקת כרונית בכבד.
כלב רועים שלטי וקוקר ספנייל - נוטים לפתח בעיות בכיס המרה.
 

אם לכלב אין תסמינים, האם יש סיבה לדאגה בשל העלייה באנזימי הכבד?

לכלבים עם מחלת כבד קשה יהיו סימנים קליניים:

1) ירידה בתיאבון

2) הקאות, שלשולים

3) סימנים נוירולוגיים

4) הגדלת בטן מנוזלים

5) צהבת (עיניים, אפרכסות אוזניים, חניכיים ורירית בושת)

אבל לא תמיד! חלק מהכלבים עם מחלת כבד משמעותית, עשויים שלא להראות סימנים קליניים בשלבים המוקדמים!! יש לאבחן ולטפל בחולה לפני שהוא חולה  ואז כתוצאה מכך, בעקבות ממצאי בדיקת הדם, יומלץ על טיפול, גם אם לכלב אין סימנים קליניים. למשל אם לכלב שלך ALT גבוה לאורך זמן, זה יכול להיות סימן ראשון לדלקת כבד כרונית שעלולה להתקדם לאי ספיקת כבד!

אם הכלב אינו מראה קליניקה, הווטרינר ימליץ על אנטיביוטיקה (לנטרול זיהום אפשרי), נוגדי חמצון (כגון ויטמין E , דנמרין), או אורסודיול/אורסוליט(מגבירה זרימת מרה ומפחיתה דלקת). לאחר מספר שבועות ערכי הכבד ייבדקו מחדש. אם אנזימי הכבד לא ירדו, אזי אבחון נוסף יהיה מוצדק.

 

מלבד בדיקות דם, כיצד ניתן לאבחן בעיות כבד?
אולטרסאונד (US) בטן, יהיה השלב הבא ואם לא אובחנה בעיה מחוץ לכבד, תידרש ביופסיית כבד מונחית US באמצעות מחט מיוחדת, כדי לוודא סופית מה גורם לעלייה באנזימים. באמצעות לפרוסקופ (צינורית דקיקה עם מצלמה), או בניתוח. הדגימה תישלח להסטופתולוגיה (בדיקה רקמה מיקרוסקופית) ולתרבית (כדי לשלול זיהומים) ולעתים למדידת רמת נחושת בכבד. הווטרינר אף עשוי להפנותך למומחה להמשך טיפול.
 

לסיכום -
כמו ברפואה הומאנית, גם ברפואה ווטרינרית אנו מעודדים רפואה מונעת. חיסונים, תזונה נכונה, פעילות גופנית וכו' , הם חשובים ביותר. אבל אבחון מוקדם תלוי לעיתים קרובות בערנות ובממצאיה של בדיקת הדם, כיוון שתכנית טיפול אופטימלית אפשרית רק לאחר אבחון מדויק.

 

למידע נוסע מוזמנים ליצור איתנו קשר
מרכז וטרינרי רמת השרון.
03-5403368