רבים יסכימו כי אין דבר יותר מתוק מגורי חתולים. למעשה, אלו האוהבים אותם ראו או טיפלו בגורים (מיונקים ועד בוגרים) בשלב כלשהו ויעידו על כך בשמחה. יחד עם זאת, אנו נוטים לשכוח את תהליך הלידה של אותם גורים, ואת נפלאות הקשר המדהים בינם לבין אמם. במאמר זה, אנו נתמקד באותן חתולות אימהות, ובדרכים בהן הן מטפלות בגוריהם מלידתם ועד הרגע בו הם מתחילים את חייהם העצמאיים.
מאת: הגר ספיבק, מנהלת מרפאה במרכז הווטרינרי רמת-השרון
אמא חתולה (או "מלכה" בשפה המקצועית), נושאת את גוריה ברחמה במשך כחודשיים (64-67 ימים). כאשר מתחילה לחוש כי "הרגע הגדול" קרב ובא, אותה אמא מחפשת לעצמה אזור נעים, מוגן, רגוע ושקט כהכנה להמלטה. ובמידה ומדובר בחתולה ביתית לדוגמא, גם בעליה יכולים לעזור במשימה ולהכין בבית ארגז עם שמיכה נעימה, או חדר מיועד שיהיה חשוך ושקט.
חתולות, גם הביתיות והחברתיות ביותר, מעדיפות פרטיות כאשר הם ממליטות. לכן גם אם מדובר בהמלטה ראשונה, הן יודעות בדיוק מה צריך לעשות. אם מדובר בחתולה שלנו, ישנה חשיבות גבוהה לכך שגם אנחנו נלמד מה לעשות במקרה בו היא או הגורים במצוקה (בעיה ב"דחיפת" הגורים החוצה, חוסר התייחסות או הורדת השלייה מהם ועוד), או אפילו מתי לרוץ מיד לווטרינר, כמו במקרים בהם חבל התבור נכרך סביב גור/ים.
אך בהנחה שלא היו בעיות מיוחדות וההמלטה עברה בשלום, צעדיה המידיים של האם הטריה הם ליקוק וניקוי הגורים מהלכלוך שהצטבר עליהם בזמן הלידה, והסרת השיליה מפניהם ומגופם (מה שמאפשר להם לנשום). תופעה נוספת לאחר המלטה אשר עלולה להיראות לנו מוזר, היא כאשר האמא מתחילה ללעוס את חבל התבור. אל דאגה – זוהי תופעה נורמלית לחלוטין.
ומה לגבי האם הטריה?
אם במהלך ההמלטה משהו נראה לא בסדר (עברו מעל שעתיים והגורים לא יוצאים, החתולה מייללת בצורה שנשמעת יותר קיצונית מכפי שאמורה, ישנו דימום מוגזם וכדומה) ולמעשה כל תופעה הנראית לכם מדאיגה, יש ליצור קשר מיד עם הווטרינר שלכם להתייעצות. ייתכן וישנו סיבוך בהמלטה ותצטרכו להביאה אליו בהקדם האפשרי.
יחד עם זאת חשוב לזכור כי חתולות בדרך כלל מסתדרות יפה מאוד גם אחרי לידה, בעזרת האינסטינקטים והרפלקסים הטבעיים שלהן. הן מנקות את עצמן די מידית ולרוב לא תראו הרבה הפרשות ודם מאזור איבר מינן. כמו כן, הן בדרך כלל לא אוכלות ב- 24 שעות הראשונות לאחר ההמלטה, ויהססו מאוד לעזוב את גוריהן לבד. כדי לסייע, אנחנו יכולים להניח אוכל ומים בקופסה / אזור שבה היא המליטה.
האם יכולים לקרות סיבוכים לאחר ההמלטה?
לאחר המלטה ישנם לעיתים מקרים בהם החתולה עלולה לפתח דלקת בשד הנקראת מסטיטיס (Mastitis) . זוהי דלקת חריפה ברקמת החיבור של השד, אופיינית מאוד בקרב חתולות מניקות, שלפעמים אף מלווה בזיהום. במקרים כאלו אנו בדרך כלל נראה נפיחות, אודם, חום מקומי וכאבים באזור הפטמות של החתולה. כמו כן, הן גם יכולות לפתח דלקות בדרכי השתן.
בכל מקרה בו החתולה או אחד הגורים לא מרגיש טוב (מראים חולשה, חוסר תיאבון או אפאטיות), הביאו אותם אלינו לבדיקה וטרינרית.
בנוסף, אם קורה מצב בו האמא מזניחה את גוריה (לא מנקה / מאכילה אותם לדוגמא) עלינו לקבל ייעוץ מקצועי בכדי שנוכל לעזור בטיפול בהם.
תוקפנות אימהית
לפעמים, גם החתולות המתוקות והמפונקות ביותר יכולות להפוך ללביאות קטנות אחרי שממליטות, ויתנהגו כלפינו בתוקפנות. אותה תוקפנות אימהית היא נורמלית לחלוטין – הורמונים הוריים גורמים לרוב היונקים לחוש הגנה מפותח כלפי הגורים שלהם. לפיכך אם תנסו להתערב בטיפול, לגעת בגורים או אפילו רק ללטף את האמא מיד לאחר ההמלטה, אתם עלולים לחוש באיום או לקבל "אזהרה" ממנה.
אל תניחו מראש או תרגישו עודף ביטחון כיוון שאתם מכירים את החתולה שלכם. המלטה היא מצב מאוד עדין, ועדיף להתערב בו (לפני, תוך כדי ואחרי) כמה שפחות. במידה והאמא אינה מרגישה בטוחה בסביבת ההמלטה שלה, במקרים קיצוניים היא עלולה אפילו להרוג את הגורים. נסו כמה שיותר לדאוג מראש לתנאים שקטים ובטוחים בשבילה, השגיחו מהצד אך אל תנסו להתערב אם אין צורך מידי.
השבועות הראשונים של גורי חתולים
בדומה לתינוקות אנושיים, גם גורי החתולים "מתקיימים" בתחילה עם יותר אינסטינקטים מיכולות. הם אינם מסוגלים לשמוע או לראות מיד, אך הם אינסטינקטיבית יודעים לזהות את ריח חלב אמם, לחפש את פטמותיה ולינוק. אם במקרה אחד הגורים מתקשה למצוא את הפטמה, אמו בדרך כלל תשתמש ברפלקסים הטבעיים שלה ו"תכוון" אותו על-ידי הצמדתו לגופה. לצורך הישרדותם הם חייבים לינוק (כמה שיותר, יותר טוב) ביממה הראשונה לחייהם, כאשר ההנקה הראשונה מתרחשת לרוב שעה עד שעתיים לאחר ההמלטה. במידה וישנם יותר גורים מפטמות, אנחנו בעצמנו צריכים לדאוג להחליף בין הגורים ולוודא שלכולם תהיה הזדמנות לינוק.
במהלך הימים הראשונים לאחר ההמלטה, זה עלול להיראות כאילו האמא מנקה את הגורים בתדירות גבוהה. ספציפית, אנו נראה ליקוק רב של הבטן ופי-הטבעת. אל דאגה, זוהי גם התנהגות נורמלית לחלוטין!
בחודש הראשון לחייהם, גורי חתולים אינם מסוגלים לעשות לבד פיפי וקקי, ועל-ידי ליקוק אברי המין ופי הטבעת אמם עוזרת להם לרוקן את גופם מפסולת. תפקידנו בתהליך הוא תמיד לוודא שיש לאמא ולגורים סביבה נקייה ולהחליף את מצעיהם בתדירות גבוהה. יחד עם זאת, במידה ובידכם גורים יונקים ללא אמם, עליכם למלא את אותו תפקיד על-ידי שפשוף עדין של איבר המין ופי הטבעת בעזרת בד או צמר גפן רטוב וחמים, וכך תעזרו להם לנקות את הפסולת מגופם.
"עזיבת הקן"
לאחר כשלושה שבועות, הגורים מתחילים לגלות את עצמאותם וסביבתם. אמם תעודד אותם ללכת ולחקור את האזור, ותשמור עליהם ביחד. תוכלו אפילו לשמוע אותה משמיעה קולות מוזרים בכדי למנוע מהם מלהתרחק יותר מידיי.
בגיל ארבע שבועות הגורים כבר צריכים להיות דיי יציבים על רגליהם. הם מתחילים לשחק ולקפוץ אחד עם השני יותר בביטחון, ובגיל שישה שבועות הם כבר לומדים גם לטפס. כמו כן, בסביבות אותו הזמן אמם כבר מראה להם איך להשתמש בארגז צרכים. אותו תהליך סוציאליזציה (או "חשיפה") של הגורים לאחיהם, לסביבה ולבעלי-חיים אחרים הוא חשוב ומאוד מועיל להתפתחותם.
מומחים רבים ממליצים לחשוף גורי חתולים לבני אדם כמה שיותר בין גילאי 4-12 שבועות, כיוון שליטופים והחזקה יכולים גם הם לעזור להם להתרגל למגע אנושי.
גמילת הגורים מהנקה לרוב מתחילה בגיל שלושה עד ארבע שבועות, אך כדאי לזכור שלעיתים התהליך יכול לקחת יותר זמן, אפילו עד שמונה שבועות. במקרים בהם הגמילה נעשית מוקדם מדי, חתלתולים יכולים לפתח הרגלי יניקה של חפצים שונים, כמו שמיכות, חולצות, ואפילו אצבעות ואוזניים של אנשים.
ומתי מומלץ להפריד את הגורים מאמם?
רוב המומחים מסכימים כי גיל ההיפרדות המומלץ של גורי חתולים מאמם הוא חודש וחצי או חודשיים לאחר ההמלטה (למרות שישנם אלו המאמינים כי 8-10 שבועות זה עדיף). אך יחד עם זאת, זמן ההפרדה תלוי בסיטואציה. כאמור, ישנם מצבים בהם אנו חייבים להיכנס לתמונה מוקדם - אם הגורים ננטשו לדוגמא, או שאמם נפגעה ולא יכלה לחזור לטפל בהם. במיוחד אם מדובר בגורים יונקים, זה מאוד עוזר לדעת כיצד אמם מטפלת בהם, כדי להעריך נכון יותר את גילם ומתי הזמן הכי טוב למסור אותם.
עמותות לרווחת בעלי חיים טוענות כי גורים הנמצאים יותר זמן עם אמם, הם הרבה יותר חברתיים. אם כך, למרות שזה מאוד מפתה לקחת אלינו גורי חתולים קטנטנים וחמודים, תמיד עדיף לחכות מעט ולאפשר להם יותר זמן להתבגר. כך נאמץ או נמסור גורים מפותחים כראוי, בריאים, שמחים ורגועים יותר.
לשאלות נוספות בנושא זה (או כל נושא אחר), אתם מוזמנים לפנות אלינו למרכז הווטרינרי הרצליה ורמת-השרון
03-5403368
ראשון - חמישי בוקר 11:00 - 9:00
ראשון - חמישי אחה"צ 20:00 - 16:00
שישי וערבי חג 13:00 - 9:00
רח' יעקב כהן 21
רמת השרון