מידע

ישנם חתולים, שפשוט לא נותנים הזדמנות לשלום. בין אם ישנה היסטוריה של התנהגות אגרסיבית או לא, לעיתים חתולים המתגוררים באותו בית עלולים לפתח "יריבות" –  מצב קשה ואפילו מסוכן במקרים מסוימים. מדוע זה קורה, והאם אפשר להכריז על הפסקת אש? על כל זאת ועוד, ננסה לענות לכם כאן.

מאת: נטע כפרי, אסיסטנטית במרכז הווטרינרי רמת-השרון

ישנן מספר רב של סיבות מדוע חתולים מסוימים פשוט לא מסתדרים ביניהם. הנפוצה ביותר, היא חסך בסוציאליזציה מוקדמת – כלומר, חוסר בחוויות נעימות על חתולים אחרים בשלבי חייהם המוקדמים.

אם חתולכם גדל כיחיד בבית, עם מעט / ללא מגע עם חתולים אחרים בצעירותו, הוא עלול להגיב בחוזקה כאשר יבוא היום וחתול זר יוצג בפניו. הם מתנהגים כך עקב הפחד מהלא מוכר, חוסר ניסיון חברתי עם חתולים בעבר, וסלידה כללית של חתולים משינויים בסביבתם ושגרת חייהם.

חתולים, ככלל, מעדיפים שגרה על פני שינויים. עובדה זו תקפה במיוחד במקרים בהם השינוי הוא הגעתו של "זר" לטריטוריה הקבועה שלהם. שני זכרים או שתי נקבות שאין ביניהם קשר קודם ולפתע מוצאים את עצמם באותו מרחב, עלולים במיוחד לפתח בעיות. עוד סיבה למלחמות טריטוריה שכאלו היא אישיות. אם לחתולינו הייתה בחירה בנוגע לחתול החדש שנכניס לביתנו אולי המצב היה שונה, אבל היות ואין להם, ישנה תמיד האפשרות שאנו לאו דווקא נבחר את ה"שותף" המתאים. 

יחד עם זאת, במקרים מסוימים שני חתולים יכולים להסתדר בלי בעיה עד שמשהו מפחיד או לא נעים (כמו רעש זיקוקים, או שיפוצים רועשים בבית וכדומה) קורה ומקושר אסוציאטיבית לחתול השני. כמו כן, מערכות יחסים בין חתולים יכולות להשתנות ככל שהם מתבגרים. אם אחד מהחתולים הגיע לגיל שנתיים-שלוש ואז מתחילות צרות, כנראה שהבעיה קשורה לגיל.
חשוב לזכור גם שכל שינוי התנהגותי קיצוני בחתולכם עלול לנבוע גם מבעיה בריאותית. לכן, אם קורה מצב כזה, מומלץ ליצור קשר עם הווטרינר המטפל שלכם ולהתייעץ בנושא ולהחליט אם נדרשת התערבות רפואית, או אם יש צורך במומחה התנהגותי.

 

אז מה לעשות אם החתולים שלי התחילו לריב?

• אף פעם לא לתת להם "לפתור את זה במכות" -  חתולים אינם יודעים להוציא תסכולים ולפתור את בעיותיהם על-ידי ריב אחד "טוב". למעשה המצב הוא הפוך, וריב אחד "טוב" יכול ליצור נזקים הרבה יותר קשים. אם התחילו ריב, ההמלצה היא להפריע לחתולים על-ידי השמעת רעש חזק (למחוא כפיים, לזרוק משהו על הרצפה וכדומה) או להתיז לכיוונם מים דרך שפריצר או אקדח מים.

• אל תנסו להרגיע – אם חתולכם או חתולתכם מתנהגים בצורה אגרסיבית או  מפוחדת מאוד, אל תנסו להרגיעם. לפעמים, מכוונות טובות, אנו ניגשים להרים וללטף אותם בכדי להראות להם שהכל בסדר. אך חתול חרד, או שנמצא במצוקה כלשהי, עלול בקלות לחשוב כי אנו מהווים כלפיו איום ולהפנות את "זעמו" כלפינו. עזבו את החתול לנפשו ואפשרו לו להירגע עם עצמו.

• סרסו / עקרו את חתולכם -  זכרים שאינם מסורסים הם בעלי נטייה ברורה להתנהגות טריטוריאלית ואגרסיבית. אם יש לכם שני חתולים זכרים באותו בית, כדאי לסרסם בגיל חצי שנה, ובכך להפחית סיכויים לקונפליקטים עתידיים. הדבר תקף גם לנקבות, ולכן גם אותן מומלץ לעקר בגיל חצי שנה.

• הפחיתו תחרות -  לעיתים קרובות, אנו רואים כי קונפליקטים בין חתולים יכולים להתפתח במקרים בהם ישנה "תחרות" על משאבים שונים, לדוגמא – כלי אוכל, כלי מים, ארגז חול, מיטות. וכלל, תחרות על אוכל וארגזי חול הן הנפוצות ביותר בבתי חתולים. הפתרון מאוד פשוט: חשוב לדאוג שמספר הכלים, יהיה כמספר החתולים. נסו לארגן לחתוליכם קערות אוכל, מים וצעצועים זהים, והוסיפו עוד ארגזי חול. הערה לגבי ארגזים – כלל האצבע הוא שמספר הארגזים יהיה כמספר החתולים, פלוס אחד. כלומר, אם יש לנו שני חתולים שיש ביניהם "אי הסכמות", כדאי שיהיו בבית שלושה ארגזי חול.

• הוסיפו מקומות טיפוס / מסתור / גירוד -  הוספה של מקומות רביצה או מסתור (בייחוד בגובה), ייתן לחתוליכם עוד "מרחב אישי" בו יוכלו להתפרש ולהירגע. כמו כן, נסו להניח במקומות שונים בבית עמודי גירוד (ישנם אפילו כאלו המשלבים בין עמוד טיפוס לגירוד).

•  חיזוק חיובי -  חזקו כל אינטראקציה  חיובית או משחק בין שני החתולים שלכם. שמרו בהישג יד חטיפים או אוכל שהם אוהבים במיוחד, וכשאתם רואים כי הייתה ביניהם תקשורת טובה, צ'פרו אותם.

 

ואם מדובר באגרסיה "קלה" או בין חתולים שהיו מסתדרים בעבר?

 

• הפרד ומשול – הפרידו בין שני החתולים המתקוטטים ושימו אותם בחדרים שונים. כמו כן, תוכלו לעשות זאת ב"משמרות" (כשחתול אחד חופשי, השני סגור וכיוצא בזאת). השאירו את ההפרדה במשך כמה ימים (או אפילו שבועות – תלוי בחומרת הריבים) כשלכל חתול קערת מים, אוכל וארגזי חול משלו. כך, יוכלו לשמוע ולהריח זה את זה, אך לא יצטרכו להיפגש פנים אל פנים בזמן תקופת ההירגעות.

• מעבר לדלת – הניחו את קערות האוכל שלהם משני הצדדים של אותה דלת. כך נעודד אותם להיות קרובים אחד לשני פיזית, ללא קונפליקט, בזמן שהם נהנים מהאכילה.

• החלפת משמרות – בכל יום, דאגו להחליף את מיקומם של החתולים, כך שכל אחד ישהה ב"שטח ההפרדה" של השני. זאת בכדי שתהיה להם גישה לריחות של השני. ייתכן ותזדקקו לעזרה בכדי לבצע את ההחלפה בבטחה!

• תקשורת זהירה – אם לאחר כמה ימים שני החתולים המופרדים נראים נינוחים, נסו לקרבם לדלת ולפתוח אותה בכמה סנטימטרים. אם הם רואים זה את זה ועדיין רגועים – הרחיבו עוד קצת את הפתח. אם הם מרחרחים זה את זה אף אל אף ונשארים נינוחים, יכול להיות שהם מוכנים להיות שוב באותו מרחב. יחד עם זאת – אם הם עדיין מגיבים באופן תוקפני או לחוץ (נושפים, נוהמים, מנסים להכות את השני דרך החריץ) הפרידו ביניהם שוב לכמה ימים/שבועות והתחילו מההתחלה. 

 

במקרים של אגרסיה חמורה, או בין חתולים שמעולם לא הכירו / הסתדרו

• הפרד ומשול  (פרק ב') -  הפרידו את חתוליכם כפי שתואר בסעיף הקודם, אך לתקופת זמן ארוכה יותר. כמו כן, תהליך ההיכרות מחדש צריך להיעשות בקצב איטי והדרגתי הרבה יותר (תהליך שיכול להימשך ממספר שבועות ועד מספר חודשים). חשוב לזכור - בין מפגש היכרות אחד למשנהו, יש לחזור להפרדה מוחלטת.

• מעבר לגדר -  במקום פתיחה של חריצים בדלת החדר, ערכו "מפגשי היכרות" קצרים בכל יום (לאחר תקופת  התקררות) אשר בהדרגה מקרבים את החתולים זה לזה תחת השגחה קפדנית והגבלה. כלומר, בכדי לשלוט בתגובותיהם ולמנוע מצבים לא נעימים, במהלך אותם מפגשים יש להגביל את החתולים על-ידי כך שנלביש עליהם רתמה או נכניסם לתוך כלובי נשיאה / הטסה. כך יוכלו לשהות באותו מרחב מבלי לתקוף זה את זה.

• הסחות דעת – בזמן המפגשים, הסיחו את דעתם של החתולים בעזרת חטיפים, או אפילו משחק אם מתאפשר. כמו כן, שמרו על המפגשים קצרים – המטרה היא שישהו באותו המרחב ויבינו שאינם חייבים לפגוש אחד בשני.

• טיפול תרופתי -  במקרים קיצוניים במיוחד, ייתכן שתצטרכו להיעזר בתרופות. מתן כל תרופה מותנה כמובן באבחנה של ווטרינר. אתם מוזמנים ליצור עמנו קשר במרכז הווטרינרי רמת-השרון והרצליה , ואני נוכל להעריך את המצב כראוי ולהתאים לכם את הטיפול המתאים. אך זכרו – טיפול תרופתי הוא תומך בלבד ואינו מחליף את הצעדים שעלינו לעשות בבית.

רק כאשר חתולינו יכולים לאכול ולשחק זה בקרבת זה מבלי להראות אף סימן של לחץ, אנו יכולים להתחיל להשאירם ללא השגחה. וגם במקרה זה, אנו נתחיל בהדרגה, מכמה דקות לבד ועד שנוכל להגיע לכמה שעות.

 

ואם אחרי הכל...הם עדיין לא מסתדרים?

ישנם מומחים התנהגותיים רבים היכולים לעזור לנו להתמודד עם בעיית אגרסיביות בין חתולי ביתנו. חלקם וטרינרים מוסמכים אשר יכולים לתמוך בעצות מעשיות עם טיפול תרופתי, חלקם מאלפים שהתמחו בבעיות התנהגות וחלקם מומחים להתנהגות חתולים באופן בלעדי. לכן, אל תאבדו תקווה! התהליך הוא ארוך, ולעיתים גם מייגע, אך ניתן לצלוח אותו.

יחד עם זאת, הצד המר של האמת הוא שלעיתים רחוקות, ישנם מקרים של חתולים שפשוט לא חיים בשלום בשום אופן. היות ומציאות תחת לחץ נפשי כרוני אינם בריאים להם (או לנו), איננו יכולים במצפון שלם להכריח אותם לבלות חיים שלמים ומתוחים יחד. במקרים אלו הפתרונות ההומניים ביותר, הם או לשמור אותם מופרדים בבית לשארית חייהם או למצוא בית אחר לאחד מהם.

אין ספק שזהו לא מצב פשוט, וייתכן שבאמת יביא אותנו לקבלת החלטות קשות לגבי חתולינו האהובים. אך עדיין חשוב להדגיש כי מדובר במצבי קיצון, ולרוב ההתנהגויות האגרסיביות (אפילו הקשות ביותר) יש פתרון. כל עוד אנו מוכנים להתחייב לתהליך ולעבוד קשה – אין סיבה אמיתית לכך שלא נוכל לעשות שלום בין כל בני ביתנו.

 

לשאלות בנושא בעיות התנהגות אצל חתולים, או בכל נושא אחר, מוזמנים לפנות אלינו למרכז הווטרינרי רמת- השרון והרצליה

03-5403368