חרדת נטישה בקרב כלבים בקורונה ובכלל


מאת : עידן נווה , אסיסטנט במרכז וטרינרי רמת השרון.

 

משנת 2020 יותר ויותר אנשים ברחבי העולם החלו לבלות זמן רב יותר בביתם בשל מגפת הקורונה. רבים ראו זאת כהזדמנות מצוינת להתחיל לגדל חיית מחמד.
בבריטניה בלבד מוערך כי 3.2 מיליון משפחות הכניסו לביתם חיית מחמד חדשה מתחילת המגפה. הנפוצים ביותר היו כלבים (כ-57%) ולאחריהם חתולים (כ-38%).
 


עלייה פתאומית באימוץ בעלי חיים מעלה חששות בנוגע לרווחתם. גורים שאומצו במהלך סגרים חסרים חוויות של התנסות חברתית משמעותית. חוסר זה מקושר לרוב, להתגברות חרדה בקרב כלבים אשר מתבטאת בשינויי התנהגות כמו חרדה או תוקפנות אשר המקור שלה נובע מפחד.
 


ההשפעה של תקופת הקורונה אינה חלה אך ורק על חיות מחמד שגדלו לתוכה, אלא גם על בעלי החיים אשר גדלו בבתים עוד לפני המגפה והשגרה שלהם השתנתה בפתאומיות. במהלך הסגרים בעלי החיים חוו פחות קשרים בין אישיים עם חיות אחרות, פחות ביקורים בבתיהם והרבה פחות זמן לבד בבית, כל אלו הביאו לכדי שינויים בולטים בהתנהגותם. דיווחים על חוסר סבלנות ותוקפנות מצד חיות מחמד עלו בכ-57% במהלך הסגרים, מאשרים את הטענה הזאת. כמו כן, כמות החיפושים במנוע החיפוש "גוגל" כמו "נביחות כלבים" או "נשיכות כלבים" עלתה אף היא בכ-48% וכ-40% בהתאמה – מה שיכול להעיד על כך שהסגרים הקשו מאוד על בעלי החיים בבתים.



כבני אדם אנו נוטים להתמקד בלחץ שנובע מסיטואציות בשגרה שלנו – לחץ בעבודה, קשיים כלכליים וכו'. אך לחץ יכול לנבוע מכל גורם אשר יוצר שינויים במאזן ההורמונלי בגוף.
נוכחותו של גורם חיצוני זר כלשהו (בן אדם זר מתקרב, בני המשפחה עוזבים את הבית בפתאומיות ועוד..) מביאה לשינויים הורמונליים שבשיאם משתחרר גלוקוז לדם אשר מספר אנרגיה זמינה לגוף אשר מטרתה לעזור לגוף להתמודד עם אותו גורם. זהו מנגנון פנימי אשר מתעורר במצבי דחק המוכר כבחירה בין לחימה או בריחה.



כאמור הגורמים לכך משתנים ויכולים להיות פיזיים כמו טורף אשר כעת מאיים על החיים של אותו בעל חיים או שינוי פתאומי בסביבת החיים שלו (פתאום יש החלטה על  סגר וכל המשפחה בבית ולאחר שבועיים המשק משתחרר וחיות המחמד נמצאות שוב לבד למשך שעות מרובות).
השפעת שינויים אלו לא חלה אך ורק בקרב כלבים וחתולים. שינויים בשגרה, במיוחד שגרת ההאכלה, נצפתה כמגבירת חרדה בקרב ציפורים, כבשים וסוסים.


האם חיית המחמד שלכם בחרדה?

סימנים לחרדה יכולים להיות ברורים כמו הפרעות בהתנהגות (תוקפנות או אפאטיות) או קולניות לא רגילה. יתרה מכך, עלולים להיות סממנים עדינים יותר כמו התנשמות מהירה, ריור יתר, צעידה הלוך ושוב, התבוננות בחלונות ודלתות הבית חוזרת ונשנית או גירוד ולעיסה של חלקים בגופם (לרוב כפות רגליים).



הסגרים עלולים, למרבה הצער, לגרום להשפעה ארוכת טווח על יכולתנו להתמודד עם חיות המחמד כאשר הם יישארו לבד בבית. ככל הנראה יוחמר מצבם של כלבים שסבלו מחרדת נטישה לפני ההגבלות כאשר בעליהם יחזרו לעבודה מחוץ לבית. לא זאת בלבד אלא גם עלולים להתפתח מקרים חדשים, בעיקר בקרב גורים, אשר התרגלו להיות בחברת המשפחה במהלך רוב שעות היממה.


במחקר מסוים נצפתה עלייה ביבבות או נביחות כלבים כאשר בעליהם היו עסוקים וכמו כן יותר ויותר כלבים החלו לעקוב אחרי בני המשפחה ברחבי הבית – סימנים אלו יכולים להעיד על חרדת נטישה בהתהוות.


טיפים

ניתן לעזור לחיות המחמד להתרגל ולהתכונן לשינויים בשגרה בצל המגפה.
במידה ואתם מתחילים תקופה בה אתם עומדים להיעדר מהבית במהלך היום – זכרו כי שינוי זה עומד להיות מלחיץ עבור בעלי החיים שלכם.


ניתן לשמר את היכולת שלהם להישאר לבד בבית באמצעות הפרדתם משאר המשפחה לתקופות קצרות גם כאשר אתם בבית – עבודה בתוך חדר סגור ולא לאפשר להם להיכנס/יצירת חיץ באמצעות "גדר תינוקות" – כל זאת לפרקי זמן קצרים כמובן, על מנת לשפר את יכולתם להישאר לבד ולהרגיל אותם לכך. יש להציג זאת לבני המשפחה, ולהסביר זאת במיוחד לצעירים שבהם, כדרך טיפולית וחיונית שמטרתה לעזור לבעל החיים ולמנוע דכאונות וחרדות בהמשך.
יש לנטר את תגובת הכלב לשינויים ולקצר את פרקי הזמן הללו בהתאם.


במידה בעל החיים שלכם כבר מתחיל להראות סימני חרדת נטישה יש לפנות בהקדם אלינו לקבלת ייעוץ וטרינרי והכוונה, ייתכן שכלבכם יקבל טיפול תרופתי לכך.
הימנעו מפתרונות קלים ומהירים כמו קולר anti-bark או הענשתם. שיטות הענשה עלולות לגרום רק להחרפת המצב.


חינוך חיות המחמד להישארות לבד בבית לוקח זמן ודורש סבלנות והתמדה, במיוחד בקרב גורים אשר גדלו בתוך המגפה ורגילים לחברת בני המשפחה כל הזמן. אך טיפול מניעה זה חשוב ביותר על מנת שיבינו כי שהייה לבד בבית אינה מלחיצה וכך נפחית את הסיכויים להתפתחות בעיות חריפות בהמשך החיים בהן יהיה קשה לטפל.


לפרטים נוספים, מוזמנים ליצור איתנו קשר
מרכז וטרינרי רמת השרון
03-5403368