03-5403368

לקוחות

מאי אייזנברג

הכל התחיל בליל חורף קר לפני שלושה חודשים. שמופי, חתול ג'ינג'י אמיתי, חתיך, סקרן, אוהב אדם וגרגרן, הפסיק לאכול. הוא החל לשבת שעות בארגז החול שלו, ומתוך הארגז עלו צווחות מקפיאות דם שנשמעו יותר כמו זעקות אדם, מיללות של חתול. מיהרנו עם שמופי לוטרינר באזורנו והנ"ל הודיע לנו ששמופי סובל כנראה מחסימה בדרכי השתן, בעיה נפוצה מאוד אצל חתולים מסורסים. הוטרינר החדיר קטטר לדרכי השתן על מנת לנקז את השלפוחית המלאה עד אפס מקום, ולאחר הניקוז, משך החוצה את הקטטר ואז זה קרה – הקטטר יצא עם חלק מן הרקמה הפנימית של תעלת השתן של שמופי. התעלפתי במקום. מבעיה סטנדרטית ונפוצה הגענו למצב שבו שמופי עלול לא לצאת מזה. הוטרינר המופתע, שלח אותנו הביתה עם כדורים ומזון מיוחד (וחור בכיס) תוך הבטחה שיש סיכוי שהעסק יסתדר מעצמו, אך העיניים שלו שידרו מסר הפוך. המצב המשיך להתדרדר. שמופי סבל מכאבים עזים, ושוב חזרנו איתו אל הוטרינר, שבמאמצים מרובים החדיר שוב קטטר, והפעם השאיר אותו שם. שמופי החל להסתובב בבית עם קטטר פתוח, אבל לא היה לנו אכפת העיקר שיתאושש. המצב נראה טוב עד שכעבור שישה ימים שמופי הצליח לבסוף למשוך החוצה את הקטטר ושוב חזרו היללות מקפיאות הדם. שוב חזרנו לווטרינר, "הפעם" המליץ, "כדאי כבר לעשות ניתוח לשחרור החסימה, כנראה שזו בעיה כרונית". "מה יקרה עם לאחר הניתוח הבעיה תחזור?" הקשינו. "סביר להניח", הייתה התשובה, "ואם בכל זאת זה יחזור, נמשיך לטפל בכדורים" הרגשנו שהמצב יותר חמור ממה שהווטרינר אומר לנו, והלכנו לקבל חוות דעת נוספת. הגענו לווטרינרית מנוסה, ולאחר חופן נכבד של שקלים וצילום, אבחנה את הבעייה – תעלת השתן נסתמה כנראה והמליצה ששמופי יקבל את הטיפול שכבר במילא הוא מקבל (ולא עוזר לו) או כמובן אפשר לבצע ניתוח יחודי לשינוי פתח יציאת השתן (ניתוח לשינוי מין) עלות הניתוח הייתה מסחררת, ובנוסף הווטרינרית הייתה ספקנית לגבי סיכוייו של שמופי לשרוד את הניתוח, תלוי בתפקוד הכליות. אחרי חודש וחצי היינו כבר תשושים ושבורים נפשית ופיננסית. אני פוטרתי לאחרונה מעבודתי, ובעלי מרוויח משכורת ממוצעת, ואין באפשרותנו את היכולת לממן את הניתוח היקר. ללא ברירה תוך אמונה שהטיפול שניתן לשמופי היה תקין חזרנו לוטרינר הראשון, הוטרינר הביע נכונות להרדים אותו, ולשים קץ לסבלו, ואנחנו חזרנו הביתה תשושים לחשוב על זה. ביומיים הבאים לא הפסקתי לבכות. אנחנו מחבקים את שמופי והוא, למרות הכאבים העזים והשלפוחית המתפוצצת כמעט, תולה בנו עיניים מלאות אמון אך משלימות עם המצב. מתחכך בנו כל הזמן, כאילו מבין מה עומד לקרות, ומנצל כל רגע פנוי לספוג עוד מעט חום מאיתנו. קבענו עם הוטרינר תור להרדמה. אין דרך לתאר את ההרגשה שלנו באותם ימים – שמופי עומד לשלם על חוסר היכולת הכלכלית שלנו בחייו! ככל שקרבה השעה הלכה והתגברה בי התחושה שלא אוכל לעשות זאת -לא אוכל להרדים את החתול שלי בגלל שאין לי כסף. החלטתי לפנות לעזרה באינטרנט – הגעתי לפורום החתולים בתפוז וסיפרתי את הסיפור. קיבלתי המון תגובות חמות ומסמפטות מאנשים חמים וטובים שהפנו אותנו לכל מיני וטרינרים שעשויים לעזור. פניתי אליהם, אך חוץ מהמון חום וסימפתיה לא מצאתי מישהו המוכן לנתח אותו בעלות מינימלית. שעון החול הלך ואזל, כאשר לפתע צלצל הטלפון" שלום, אני מתקשרת בקשר לשמופי" אמרה האישה בצד השני. "אני אתי אלטמן מתנו לחיות לחיות, אני חושבת שאוכל לעזור." אתי משכה בכמה חוטים, ניצלה את השפעתה עד תום, והפנתה אותנו למרכז הווטרינרי ברמת השרון, מרפאתו של ד"ר נרי דורון. "ד"ר נרי הוא רופא וטרינר מצוין", אמרה "מבין את המצב הקשה ומוכן לטפל בשמופי ללא תמורה כספית!" מלאת תקווה הגעתי עם שמופי למרכז הוטרינרי ברמת השרון, ולא ידעתי מה מחכה לי. פי נשאר פעור לנוכח הטיפול ששמופי קיבל. את פנינו קיבלו צוות שלם של אנשי מקצוע ובראשם ד"ר זאב גאנז וטרינר וד"ר דורון נרי וטרינר, בדקו את שמופי לעומק, והסבירו לי את המצב לאשורו. לא קיבלתי טיפול כזה אפילו לפני ניתוח שאני עברתי! שמופי אושפז, ד"ר זאב גאנז וד"ר נרי דורון הוטרינרים נשארו איתנו בקשר מעדכן אותנו מדי מספר שעות. אתי אלטמן אף היא התקשרה תכופות אלינו ואל המרפאה להתעדכן במצב. לבסוף שמופי נותח, בהליך מסובך לאור המצב הנדיר אליו נקלע, ונשאר באשפוז להתאוששות לעוד מספר ימים. בכל הזמן הזה נשאר הצוות הרפואי במרכז הווטרינרי ברמת השרון בקשר רציף עימנו, מעדכן אותנו מדי יום על התאוששותו המהירה של שמופי. לאחר כחמישה ימי אשפוז הגיע בעלי לקחת את שמופי. הצוות הרפואי פשוט התקשה להיפרד משמופי. כל אחד מהצוות הגיע להיפרד ממנו באופן אישי. פשוט היה לראות שזו קבוצה נדירה של אוהבי חיות שיש להם את המזל לעסוק בתחום שאהוב עליהם. זכינו להגיע למקום הנכון בו מתמחים בטיפול חתולים עם חסימה בדרכי השתן, ניתוח מסוג זה מבוצע במרפאות בודדות בארץ, לכן חשוב ביותר לא לבזבז זמן יקר וכסף ולפנות ישר לטיפול של רופא וטרינר מומחה. כיום שמופי חזר להיות ג'ינג'י חצוף וסקרן כמו תמיד, קצת פחות גבר...אבל בחיים. תנו לחיות לחיות הצדיקו את השם שלהם – ביחד עם המרכז הוטרינרי ברמת השרון הם נתנו לשמופי לחיות למרות שהגענו ממש בדקה ה - 99! משפחתו האוהבת של שמופי מרץ 2009