03-5403368

מידע

כתבות

שינויים פיגמנטיים בעור אצל כלבים

מאת : יעל שליט , אסיסטנטית במרכז וטרינרי רמת השרון.

 

שינויים בפיגמנט העור או השיער יכולים להיות מדאיגים עבור בעלי חיות מחמד, אך איך נדע מתי שינוי בגוון העור או השיער אמור לגרום לדאגה? בהמשך נראה מהן הסיבות לשינוי פיגמנטי בעור, ומתי הזמן ללכת לוטרינר. 


היפרפיגמנטציה
היפרפיגמנטציה = התכהות של העור. היא יכולה להיגרם ממספר סיבות. המיקום, והמראה של האזור הפגוע יכול לעזור לנו להבין מהי הסיבה.

 

היפרפיגמנטציה לאחר דלקת
עור שהודלק בעבר, ועשוי להיות מושפע מאלרגיות יכול לפתח עור תחרה. עור תחרה יראה בדר"כ ככתם חום או שחור כהה. האזור הצבעוני יהיה חלק, וללא קרום והוא נחשב כחלק נורמלי מתהליך הריפוי של העור לאחר דלקת. הצבע יכול לדהות עם הזמן, אך יכול גם להשאר לצמיתות.

 

לנטיגו
לנטיגו הוא כתם קטן, שחור כהה ושטוח  על העור. לכלבים מגזע פאג יש אפילו צורה תורשתית של לנטיגו שנקראת  lentiginosis profusa. לנטיגו נחשב לשינוי קוסמטי, והוא אינו מצריך טיפול מכיוון שהוא אינו גורם נזק לחיית המחמד. עם זאת, יכול להיות קשה להבדיל בינו לבין מחלות אחרות כמו פפילומה הנגרמת מפלאקים נגיפיים. לכן, אם אתם רואים כתמים כהים חדשים על חיית המחמד שלכן, גשו איתה אלינו למרכז וטרינרי רמת השרון לקבלת ייעוץ.

 

פלאקים נגיפיים פיגמנטיים
נגיפי פפילומה עלולים לגרום לנגעים רבים בעור כלבים. צורה אחת, המכונה פלאקים נגיפיים, תיצור אזורי עור היפרפיגמנטיים (כהים), קשקשים, מעט מוגבהים. ביופסיות, ובדיקות נגיפיות אחרות עשויות לעזור לוטרינר להבדיל בין פלאקים נגיפיים ולבין לנטיגו. ניתן לתת טיפולים אנטי-ויראליים מקומיים, או דרך הפה, בהתאם לחומרת הנגעים.


היפופיגמנטציה
גורמת להבהרה של העור (למשל שחור כהה או חום שהופך לאפור או ורוד). אמנם יש כמה גורמים שפירים להיפופיגמנטציה, אך אובדן צבע העור מדאיג יותר אם הוא נובע מסיבות חיסוניות, מדבקות, וניאופלסטיות.

 

היפופיגמנטציה לאחר דלקת
בדומה להיפרפיגמנטציה  (התכהות של העור), כל גורם דלקתי יכול לגרום לאובדן של פיגמנט. עם זאת, היפופיגמנטציה בעקבות דלקת, נפוצה הרבה פחות.

 

ויטיליגו
זוהי מחלה בתיווך חיסוני הגורמת לאובדן פיגמנט בעור (לויקודרמה), וגם בשיער (לויקוטריציה). ויטיליגו בדרך כלל גורמת לאובדן פיגמנטציה מתקדמת, ולעיתים קרובות סימטרית. האזורים המושפעים בדרך כלל אינם מודלקים, קרומיים, או מגרדים. מחלה זו מאושרת בביופסיה. אין לה טיפולים ידועים , והיא נחשבת בדרך כלל למחלה קוסמטית. גזעים מסוימים כמו רוטוויילרים, וטרבורן בלגי נחשבים כבעלי צורה תורשתית של ויטיליגו. דווחו גזעים אחרים כמו קולי, ורועה גרמני שלהם צורה לא תורשתית של המחלה.

 

תסמונת Uveodermatologic
זוהי מחלה נוספת בתיווך חיסוני המביאה לשינוי בצבע העור והשיער. השינויים הפיגמנטיים נראים לרוב באף, בשפתיים, וסביב העיניים. עם זאת, בנוסף לשינויים העוריים, אצל כלבים חולים כמעט תמיד יהיו שינויים בעיניים, כולל דלקות. הגזע הנפגע ביותר ממחלה זו הוא אקיטה. שימוש בטיפוליים חיסוניים, כמו סטרואידים, חשוב למניעת התקדמות שינויים בעור ובעיניים.

 

לימפומה אפיתליוטרופית (לימפומה עורית)
סוג זה של לימפומה מוגבל בדר"כ ללימופוציטים בעור. סימנים כללים כמו בלוטות לימפה מוגדלות, אינם נראים בדרך כלל עם לימפומה עורית. אובדן פיגמנטים במחלה זו נראה דרך כלל בריריות (שפתיים, חניכיים, עפעפיים ואף). סימנים קליניים נוספים כוללים עור קשקשי אדום, גירוד מסומן ועוד. לימפומה עורית שכיחה יותר אצל כלבים מבוגרים. מחלה זו דורשת ביופסיה לצורך אבחנה. למרבה הצער, יש למחלה זו פרוגנוזה גרועה לטווח הארוך, אך קיימים טיפוליים כימותרפיים ואפשרויות טיפול אחרות.

 

למרות שרבים מהתהליכים הגורמים לשינויים פיגמנטיים בעור הם שפירים וגורמים לשינויים קוסמטים בלבד, חשוב לדון על שינוי פיגמנטי עם וטרינר.

 


למידע נוסף, מוזמנים ליצור איתנו קשר
מרכז וטרינרי רמת השרון/הרצליה
03-5403368