03-5403368

מידע

כתבות

עצירות ומגה קולון בחתולים

מהי עצירות?


עופר שמיר אסיסטנטית מרכז וטרינרי רמת השרון


ניתן להגדיר עצירות כהצטברות לא תקינה של צואה במעי הגס, וכתוצאה מכך קושי בתנועות מעיים.

 

מצב זה עלול לגרום להפחתה בתדירות מתן הצואה או באי מתן צואה. הצואה נשמרת במעי הגס ומכיוון שאחד התפקידים העיקריים של המעי הגס הוא ספיגת המים, הצואה השמורה הופכת להיות קשה ויבשה, מה שמקשה על העברת הצואה עוד יותר.


חתולים עם עצירות מתאמצים בניסיון לתת צרכים וכתוצאה מכך נגרמים כאבי בטן חזקים.

 

חלק מהחתולים עשויים להעביר כמויות קטנות של צואה נוזלית או דם בגלל מאמץ יתר. לפעמים, הצואה הנוזלית נתפסת כשלשול, אך בפועל, מדובר בכמות קטנה של חומר צואה נוזלי שמצליחה להידחק סביב המסה הצואתית הקשה.

 

מה גורם לעצירות?


עצירות היא מצב הנפוץ ביותר בקרב חתולים בוגרים ומבוגרים, אם כי הוא עלול להופיע בכל גיל. גורמים הקשורים להתפתחות עצירות כוללים:

 

1. כדורי שיער, במיוחד אצל חתולים עם שיער ארוך.

 

2. בליעת גופים זרים.

 

3. פגיעות באגן וכתוצאה מכך תעלת אגן צרה.

 

4. השמנת יתר.

 

5. בעיה בתנועתיות של המעי.

 

6. בחלק מהמקרים, לא ניתן למצוא סיבה ברורה. עצירות היא סימפטום שכיח הקשור למגה-קולון אידיופתי (גורם לא ידוע).

 

מה זה מגה-קולון?


הוא מונח המתייחס למעי גס מורחב וחלש הגורם לעצירות קשה. במצב זה השרירים המוחלשים של המעי הגס אינם מצליחים להניע חומר צואה מתוך המעי הגס. זה יכול לנבוע מליקוי נוירולוגי, בעיות בשרירים המצפים את המעי הגס או שניהם.


מגה קולון עשוי להיות מצב ראשוני או בעיה משנית בעקבות עצירות לאורך זמן ממושך. כאשר המעי הגס מתפשט מחומר צואה לאורך תקופה ממושכת, יכולתו להתכווץ עלולה לפחות או להיאבד וכתוצאה מכך נוצר מגה-קולון. במצב זה הצואה מצטברת במעי הגס המורחב באופן חריג.

 

כיצד מאבחנים עצירות ומגה-קולון?


ברוב המקרים ניתן לבצע אבחנה של עצירות על סמך הסימנים הקליניים של החתול וההיסטוריה הרפואית שלו.


חתולים  הסובלים מהבעיה בדרך כלל מתאמצים לבצע את צרכיהם ללא הצלחה ועלולים ליילל מכאבים. הצואה שכן מצליחה לצאת היא קשה ויבשה. החתול עשוי להראות גם סימני עייפות, חוסר רצון לאכול, כאבי בטן ומצוקה, והקאות.

 

אלא אם כן החתול סובל מהשמנת יתר או אגרסיבי מכדי להיבדק, וטרינר יכול לעיתים לחוש בחומר הצואה המצטבר במעי הגס. יתכן ויהיה צורך לבצע בדיקות נוספות בכדי לאבחן את סיבת וחומרת העצירות ואלו עשויות לכלול צילומי רנטגן של הבטן והאגן כדי לחפש פגיעות באגן, סיבובי המעי הגס או גידולים. צילומי רנטגן הם גם הבדיקה הראשונית לאבחון מגה-קולון.

 

כיצד ניתן לטפל בעצירות ומגה-קולון?

 

הטיפול משתנה בהתאם לגורם לעצירות. אם קיימת חסימה כמו גידול במעי הגס, יתכן ויהיה צורך לבצע ניתוח.

 

טיפול ראשוני בחתול עם עצירות עשוי לכלול מתן חוקנים וחילוץ ידני של צואה על ידי וטרינר.

הסרת צואה מהמעי הגס מצריכה לעתים קרובות חומר הרדמה או הרגעה. טיפול נוזלים תוך ורידי נדרש בדרך כלל לתיקון חוסר איזון הנוזלים והתייבשות המחמירים את העצירות וכמו כן מתן שמנים לפה בכדי לנסות ולרכך את הצואה שהצטברה.


אם העצירות חוזרת או הופכת לבעיה לטווח ארוך, יתכן שיהיה צורך בניהול תזונתי או בתרופות כדי למנוע הישנות. ניתן לקבל מספר טיפולים לריכוך הצואה ולקידום תנועות מעיים סדירות. בחתולים שנפגעו באורח קל, תזונה עשירה בסיבים תזונתיים, חומרי סיכה משלשלים או מרככי צואה עשויים למנוע הישנות.

 

מי שנפגע יותר קשה עשוי להזדקק לתרופות שמעוררות התכווצות של המעי הגס. מינון התרופות הללו מותאם לפי הצורך לייצור האפקט הרצוי. באופן אידיאלי, על חתולים לבצע את צרכיהם לפחות פעם ביום אחר. עם הזמן עשויה להתפתח עמידות לטיפול ולתרופות, המחייבות עלייה במינון התרופות או שינוי בטיפול. אסור לבצע שינויים בפרוטוקול הטיפול בחתול שלך בלי להתייעץ עם הווטרינר שלך.


יש חשיבות גדולה לשמירה על ארגז חול נקי ונגיש בכדי לעודד את החתול לעשות את צרכיו ישנם חתולים אשר ימנעו מעשיית צרכים באם לא ניתנים להם התנאים המתאימים.


אצל חתולים עם שיער ארוך, טיפוח רגיל עשוי להפחית את בליעת השיער, כמו כן ישנם טיפולים שונים שניתנים למניעת כדורי שיער כך שלא יהיו גורם לעצירות.

 

מתי יתכן שיהיה צורך בניתוח?


אם מתפתחת מגה-קולון או אם העצירות חמורה והטיפול הרפואי אינו מצליח, ניתן יהיה להמליץ על ניתוח. טיפול כירורגי כולל הסרת החלק הנגוע במעי הגס. מרבית החתולים מתאוששים היטב עם מעט תופעות לוואי בעקבות ניתוח זה.

 

מה התחזית לטווח הרחוק לחתול הסובל מבעיה זו?


התחזית לטווח הארוך משתנה בהתאם לגורם לעצירות; עם זאת, מרבית החתולים ניתנים לניהול הולם ללא ניתוח וממשיכים חיים נורמליים ובריאים. גם לחתולים הזקוקים לניתוח לתיקון מגה-קולון, הפרוגנוזה לאחר הניתוח במרבית המקרים טובה.