03-5403368

מידע

כתבות

עירוי דם בכלבים וחתולים

מאת: ד"ר דורון נרי רופא ומנתח וטרינר, בוגר אוניברסיטת אדינברו, בריטניה.

 

כיום, ברפואה הוטרינרית המודרנית נעשה שימוש רחב במתן מנות דם בכל אותם מצבי קיצון בהם החיה איבדה כמות גדולה של דם עקב דימומים פנימיים או חיצונים(תאונות דרכים, ניתוחים, הרעלות, זיהומים קשים בדם ועוד)- במקרים אלו למתן עירוי דם תוך וורידי באופן מיידי יש חשיבות עצומה ויכולת הכרעה בין חיים למוות.

 

במקרים אחרים כדוגמת אנמיה המוליטית אוטואימונית(מצב בו מערכת החיסון תוקפת תאי דם של החיה עצמה) מנות דם יכולות לאושש את החיה באופן משמעותי ועקב כך להאריך את משך חייה בזמן בו ניתן הטיפול התרופתי המתאים.

 

האם קיימים הבדלים בין סוגי הדם של חיות מאותו זן?

 

ממש כמו בבני אדם, גם בכלבים וחתולים קיימים הבדלים בין סוגי הדם של אינדיבידואל אחד לשני. בכלבים וחתולים קיימת אפשרות לתת מנת דם ראשונה ללא סיווג. במידה וקיים צורך במנת דם שנייה לאותו כלב או חתול שכבר קיבלו מנה בעבר, קיים צורך בסיווג הדם והתאמת מנת דם ספציפית מ"תורם מתאים". הסיבה לכך טמונה בעובדה שמערכת החיסון של החתול או של הכלב יכולה להגיב בתגובה המוליטית- הרס תאי הדם שקיבלה מכיוון שכבר פיתחה זיכרון חיסוני כנגדם לאחר שזיהתה אותם כ"לא עצמיים" .

 

מיהו "תורם מתאים" ?

 

תורם מתאים חייב להיות אותו מאותו זן, חתול תורם לחתול, כלב לכלב.

 

על התורם להיות בין גיל שנה לשמונה, במצב בריאותי תקין, נקי מפרזיטים ומחוסן(יש לחכות לפחות שבועיים בין יום החיסון לתרומה), להיות מעבר למשקל מסוים(כלב ששוקל מעל 25 ק"ג יכול לתרום חצי ליטר דם בעוד שחתול השוקל מעל 4.5 ק"ג יכול לתרום 60 מ"ל) ובשאיפה בעל אופי נוח אשר יאפשר לנו לקיחת דם נוחה ומהירה ללא הצורך בטשטוש(במידה ואין ברירה אפשר לקחת גם דם תחת טשטוש וכלב קטן מ 25 ק"ג יכול לתרום מנה קטנה מחצי ליטר)

 

התהליך?

 

יש לקחת דם לתוך שקית נוזלים או מזרק המכילים "נוגדני קרישה" ולהעביר את הדם לוריד גדול בצוואר או ברגל. בגורים בני יומם ו/או כאשר אין אפשרות לפתיחת וריד יעיל, אפשר גם לתת את מנת הדם ישירות לעצם. כל התהליך של שאיבת הדם מפציינט אחד והעברתו לאחר, חייב להתבצע באופן סטרילי לחלוטין תוך שימוש בכפפות ולאחר גילוח וחיטוי קפדני על מנת למנוע תגובות זיהומיות בחיה שתקבל את מנת הדם. הדם שבדרך כלל מוחזק בקירור חייב להתחמם לפחות לטמפרטורת החדר לפני החדרתו לגוף החיה(רבים מבעלי החיים שמקבלים עירוי דם נמצאים במצב של היפו תרמיה) ולעולם לא לעבור את טמפרטורה של 37 מעלות(הדם הוא מצע מצוין לגידול חיידקים והעלה של הטמפרטורה תעודד התרבות זו). על העירוי לזרום לגוף החיה בקצב איטי מאד, הסיכוי לתגובות אקוטיות ומסוכנות בגוף החיה עולה משמעותית עקב מתן עירוי בקצב מהיר מדי. לפני מתן העירוי ולכל אורכו יש לקחת מדדים: חום, קצב לב ונשימות, צבע ריריות וקצב מילוי קפילארי הינם מדדים חשובים שיעידו כל שינוי במצב החיה ויעידו על התחלתן של תגובות לא רצויות מצד החיה למנת הדם שקיבלה.