03-5403368

מידע

כתבות

מחלת הכלבת

מאת: ד"ר דורון נרי, וטרינר

הכלבת היא מחלה קטלנית וחשוכת מרפא. מחלת הכלבת היא אחת המחלות הנפוצות והמפחידות ביותר של בני אדם וחיות.

 

כל עשר דקות מת אדם בעולם ממחלת הכלבת, מחצית מהנפטרים הם ילדים מתחת לגיל 15, ובסה"כ מתים מדי שנה מהמחלה כ-55 אלף איש, בעיקר כתוצאה מחשיפה לכלבים חולים המחלה נגרמת ע"י נגיף שמסוגל לפגוע בכל היונקים בעלי דם חם ומועבר ברוק ע"י נשיכה.מרגע שמופיעים סימני המחלה באדם או בבע"ח אין אפשרות להצילם והמוות וודאי.

 

היסטוריית המחלה

מחלת הכלבת היא מחלה עתיקה מאוד. דיווחים על המחלה מופיעים כבר מסביבות 2300 לפנה"ס והיא אף מאוזכרת בתנ"ך ובכתבי הרמב"ם. בסביבות המאה ה- 18, יחד עם עליית הפופלריות של אחזקת חיות מחמד, התפשטה המחלה לרוב אירופה וגם ליבשות אחרות.

 

המחקר על המחלה הלך והתקדם מאז תחילת המאה ה- 19, אז הוכח כי רוק מהווה מעביר של המחלה והיא הוגדרה כמחלת עצבים. החיסון הראשון למחלה פותח ב- 1885 ע"י לואי פסטר (שפיתח את החיסון ע"י ייבוש חוטי שדרה של ארנבות נגועות).
בכך גם נפתח עידן חדש של מלחמה במחלות וירליות ע"י חיסון.כיום, המחלה עדיין נפוצה כמעט בכל העולם, פרט לבריטניה, אוסטרליה, ניו זילנד ועוד מספר איים בודדים.

 

מקור המחלה
במקומות שונים בעולם מועברת המחלה ע"י בע"ח שונים כגון עטלפים, זאבים, נמיות, שועלים ועוד. (עטלפים הם היונקים היחידים שידועים כיכולים להיות נגועים בנגיף ללא פיתוח סימני מחלה). בארץ מקור המחלה מבע"ח משלושה סוגים עיקריים:

1.   חיות מחמד – כלבים וחתולים.

2.   חיות משק – בקר צאן וסוסים

3.   חיות בר – שועלים, זאבים. בשנים האחרונות נמצא כי שועלים הם המפיצים העיקריים של המחלה בארץ.

 

סימני המחלה
המחלה מועברת בעיקר בנשיכות כאשר רוק של בע"ח נגוע בא במגע עם רקמת גוף פגועה. הווירוס שחודר לגוף מתחיל לנדוד אל המוח, שם הוא מתרבה.תקופת הדגירה (מרגע ההדבקות ועד הופעת סימני המחלה) יכולה לנוע מ- 10 ימים ועד שנה, תלוי במקום הנשיכה וכמות הנגיף שחדרה. מקרה, בע"ח שכבר מראים סימני מחלה, ימותו תוך 10 ימים.ככל שהנשיכה קרובה יותר למוח זמן הדגירה קצר יותר. למחלה סימנים רבים ומגוונים ואין סימנים ספציפיים שמאפיינים כלבת בלבד. בשלבים הראשונים של המחלה יופיעו סימנים של חוסר מנוחה, ריור, הקאות ושינוי התנהגות של בע"ח. לאחר מכן, הסימנים מתחזקים – בע"ח הופך לתוקפן (תוקף בע"ח, בני אדם ואף חפצים דוממים), מילל, מופיע ריר קצפי, נע למרחקים ללא מטרה, פוחד ממים, קולות הנביחה משתנים (בגלל שיתוק שרירים באזור בית הבליעה) ומופיעות עוויתות. בשלבים הסופיים ישנו שיתוק הדרגתי ומוות. 

 

המחלה בישראל

בישראל טמון הסיכון להדבקות מכלבים משוטטים, שועלים ותנים. יתרה מכך, במדינות השכנות לא מתבצעת פעילות למניעת התפשטותה בחיות הבר ובכלבים, וישראל חשפוה לחדירות חוזרות ונשנות של כלבים וחיות בר הנכנסים אל תחומה מאזורי הגבול עם לבנון, סוריה וירדן שהם נושאים את הנגיף.

 

מ- 1948 ועד 1958 מתו בארץ 23 אנשים מהמחלה. מאז החלו השירותים הוטרינריים בפעולות מניעה שחלקן מעוגנות ב"חוק כלבת", המהווה חוק מדינה לכל דבר ומגדיר את דרכי המלחמה והמניעה של מחלת הכלבת. במשך כ- 15 שנה לא היו מקרי כלבת בבני אדם אך ב- 97' המחלה חזרה להופיע גם בבני אדם.
משנת 1958 ועד היום (12/2017) נפטרו בישראל ארבעה אנשים ממחלת הכלבת ומחודש ינואר 2017 ועד היום היו 41 מקרים של תנים חולי כלבת, 14 בקר, 1 צאן, 9 כלבים ו2 חתולים.

 

לאחרונה אישרה הממשלה את הצעת שר החקלאות, שלום שמחון, להמשך ביצוע החיסון האוראלי בקרב חיות בר בחמש השנים הבאות בעלות כוללת של 4.2 מיליון ₪ מדי שנה. החיסון האוראלי, המפוזר מהאוויר בצורת פיתיונות, הביא למניעת התפרצויות של כלבת שמקורה בחיות בר ממשפחת הכלביים כגון תנים ושועלים.

 

פעולות מניעה
המניעה מתבצעת במספר מישורים:

1.  חובת חיסון כלבים – עפ"י החוק חובה לחסן כל כלב נגד כלבת פעם בשנה, החל מגיל 3 חודשים.

2.  חיסון חיות הבר – ע"י פיתיונות המכילים תרכיב חיסון.

3. מניעת שיטוט כלבים – עפ"י חוק הכלבת,, כלבים משוטטים מוסגרים ומומתים.

4. חיסון אכלוסיה בסיכון – כגון וטרינרים, כלבנים וכדומה.

5. פעולות הסברה – להדגיש את החשיבות של המלחמה במחלה ומתן תשומת לב לזיהוי ודיווח.

 

עבור רובנו, הדבר החשוב ביותר הינו מניעת המחלה בחיות המחמד איתן אנו נמצאים במגע יום יומי קרוב. ישנה אמנם חובת חיסון רק לגבי כלבים אך מומלץ מאוד לחסן גם  חתולים (כאמור, מקרה המוות האחרון נבע מנשיכת חתול).

 

יש להימנע ממגע עם חיות משוטטות ובעיקר עם חיות בר. במיוחד יש להיזהר מבע"ח תוקפניים, מריירים וחיות בר שאינן חוששות להתקרב לבני אדם. ע"פ החוק יש להסתובב עם הכלב קשור ברצועה ועם מחסום. גם אם כלבכם הוא פודל ננסי שמחוסן מזה 10 שנים, אם יינשך, הוא יכנס  להסגר.

 

במקרה וננשכתם, יש לשטוף את מקום הפציעה במים וסבון ולחטא את המקום עם כוהל או יוד. יש לפנות לרופא לבדיקה שידווח על המקרה ללשכה האזורית לבריאות הציבור. חשוב לנסות ולזהות את בע"ח הנושך כדי שיהיה ניתן לאתרו ולהכניסו להסגר למשך 10 ימים. מטרת ההסגר היא לצפות בבע"ח ולעקוב אחר הסימנים של המחלה. ההסגר הוא רק לגבי כלבים וחתולים. חיות בר שנשכו, מומתות ומועברות לבדיקת כלבת במכון הוטרינרי.  ולסיכום, היו ערניים, שמרו על עצמכם ועל חיות המחמד שלכם וגם אם לעיתים החוק נשמע לנו לעיתים קר ואכזר, זכרו שהכלבת היא מחלה אכזרית ולא סלחנית ולכן עלינו לעשות הכל כדי לסייע במניעתה.