03-5403368

מידע

כתבות

לישמניאזיס

מאת: ד"ר עמית הגי וטרינר מרכז וטרינרי הרצליה / רמת השרון


מחלת הלישמניה היא מחלה זואונטית הפוגעת בבני-אדם ובבעלי חיים. המחלה מוכרת בישראל מאז 1949. מכירים בשלוש צורות של לישמניה, עורית (cutaneus), ויסצרלית, ו- mucocutaneus. בצורה העורית המוכרת בשם שושנת יריחו נפגעים בעולם כ- 1.5 מליון בני-אדם. התחממות העולם מגבירה את הסיכון להתפשטות המחלה גם לאירופה. בצורה העורית נוצר פצע כרוני מטריד במקום העקיצה, המשאיר צלקת לאחר הריפוי. ייתכנו מספר עקיצות במקומות שונים באותו אדם. בצורה  הויסצרלית נפגעים אברי הפנים, וללא טיפול בני-אדם וכלבים מתים. בצורה מוקוקוטנית נפגעים אברים פנימיים וריריות חלל הפה. ללא טיפול מתעוותים הפנים ללא היכר.


לישמניאזיס ויסצראלית בכלבים  Canine visceral leishmaniasis


לישמניאזיס ויסצראלית הינה מחלה הנגרמת על ידי טפיל חד תא (פרוטוזואון) המתרבה בגוף הכלב ופוגע במערכות שלו. הגורם ללישמניאזיס בכלבים בישראל הינו הטפיל לישמניה אינפנטום Leishmania infantum. המחלה מועברת על ידי עקיצה של זבובי חול ממשפחת ה Phlebotomus. זבובי החול אינם דומים לזבובי בית, והם קטנים בהרבה ועדינים במבנם ודומים במראה ליתוש. הכלב הינו המאגר העיקרי להדבקה של זבובי חול בחלק גדול של המדינות בעולם בהן קיימת המחלה כגון ארצות אגן הים התיכון וחלק מדרום אמריקה.


לישמניאזיס ויסצראלית הינה מחלה זואונוטית (מחלה מידבקת של חיות העלולה להדביק בני אדם)רשומה (רשומה – כלומר חייבת בדיווח ללשכה הווטרינרית המחוזית) העלולה להדביק בני אדם ואף לגרום למוות באדם, אם לא ניתן לחולה טיפול מתאים בזמן. קבוצות הסיכון העיקריות הינן ילדים ואנשים מדוכאי חיסון, כגון חולי איידס או מקבלי תרופות כימותראפיות. ככל הנראה הרגישות של כלבים למחלה גבוהה בהרבה מרגישות האדם.

נכון להיום לישמניאזיס ויסצראלית קיימת במרכז ישראל, שפלת החוף, הגליל ושטחי הרשות הפלסטינאית. אזור הרי יהודה, מודיעין, הגליל התחתון והגליל המערבי הינם האזורים העיקריים בהם אובחנה המחלה בכלבים עד כה.


הגזעים הרגישים ביותר הנם: רוטווילר, בוקסר ורועה גרמני, אך יכול להופיע גם בגזעים נוספים.


ישנם מספר סימנים קליניים הנמצאים בכלבים נגועים, כמובן שלא כולם מופיעים ולאו דווקא בהכרח יחד:


• דלקת עור וקשקשים- דלקת העור הקשקשית מופיעה באופן טיפוסי על הפנים, לעיתים גם בקצוות האוזניים ואף על פני כל הגוף.
• כיבים על פני העור
• אובדן משקל וחיוניות
• שינויים במתן שתן- סימנים של אי ספיקת/כשל כליות – שתייה והשתנה מרובה
• דימום מהאף- epistaxis
• דלקות עיניים כרוניות
• הגדלה של קשרי לימפה וטחול

 

סימני העור וסימני המחלה האחרים יכולים להופיע גם בנפרד ולא דווקא במשולב. חלק מהסימנים עשוי להופיע גם במחלות אחרות, כיוון שרוב סימני המחלה הם כלליים ועשויים להופיע במחלות רבות נוספות, האיבחון כולל בדיקות דם כלליות, שלילת מחלות נפוצות יותר, ולבסוף, בדיקות מעבדה ספציפיות כדי לאבחן את המחלה באופן וודאי. בדיקות המעבדה כוללות בדיקה לנוגדנים וכן זיהוי של נוכחות הטפיל ברקמה על ידי בדיקה מיקרוסקופית של משטחי דם, תרבית או PCR .

הטיפול במחלה בכלבים מביא לרוב להבראה קלינית של הכלב והיעלמות מוחלטת או חלקית של סימני המחלה, אולם כלבים שהתאוששו קלינית עדיין נחשבים נשאים של המחלה, למרות הטיפול והשיפור הקליני, וכן לסבול מחזרה של המחלה הקלינית.

 

מניעה של המחלה מתבצעת על ידי שימוש בקולרים או תכשירים מסחריים אחרים דוחי זבובי חול. מומלץ להשתמש בתכשירים דוחי זבובי חול או קולרים ייעודיים בכלבים נגועים, כדי להקטין את הסיכון שבהעברת המחלה כלבים אחרים ולאדם.

 

לפרטים נוספים צרו קשר וטרינר / וטרינרים מרכז וטרינרי רמת השרון / הרצליה 03-5403368