03-5403368

מידע

כתבות

לא פריט יד שניה : סיפורו של ג'וני

מדי שבוע נקנים, נמסרים וננטשים בישראל מאות על גבי מאות של כלבים וחתולים. הסיבות למסירתם – משתנות. לעיתים הן לגיטימיות, אך הרוב, איך נאמר את זה..? לא. ולכן אספנו עבורכם את פרטי הסיפור של ג'וני, ואנו מקוים שהוא יעזור לכולנו להקדיש יותר מחשבה לרגשותיהם ונפשותיהם של חברינו על ארבע, במצבים כה לא פשוטים.

 


מאת: הגר ספיבק, מנהלת מרפאה מרכז וטרינרי רמת – השרון

 

הכירו את ג'וני. נכון שהוא חמוד? יש לו אף, פה, עיניים טובות ואוזניים שעירות וחמודות. הוא יודע לנבוח כשהוא רוצה לשחק או לאכול, והוא אפילו יודע להרים את רגל שמאל שלו כדי לבקש תשומת לב. נכון, הוא מאוד מזכיר רועה גרמני, אבל ג'וני מעורב בכל טוב. מעורב ירושלמי, אם תרצו – היות והוא נמצא יחד עם עוד שבע גורים במעלה אדומים בגיל חודש. ג'וני ואחיו היו כולם רזים, חיוורים ומלאים בפרעושים.


הגורים כולם הועברו לעמותה, שם וטרינרים טיפלו בהם 24/7 במשך תקופה ארוכה. לצערנו, במהלך התקופה הזאת ארבע מהם מתו ממחלת הפרוו, ומספר ימים אחריהם עוד 2 גורים הלכו לעולמם. ג'וני והוטרינרים נלחמו על חייו בשיניים וניצחו -  ובגיל 3 חודשים יצא סוף סוף לאימוץ. כמעט מיד הגיע משפחה חביבה שרצתה לאמץ את הגור החמוד, והשמחה באוויר הייתה גדולה.


אחרי עשרה ימים בלבד, אותם בעלים החזירו את ג'וני לעמותה. הם אמרו שהוא לא מספיק מחונך לצרכים, ולקחו אותו כי היו בטוחים שכלב יודע ללמוד לבד לעשות צרכים בחצר ולא בבית. הם גם הניחו שאילף את עצמו ויידע איך לחצות את הכביש, ולא לרדוף אחרי חתולים. אחרי שגילו שגור בן שלושה חודשים לא יודע לבד את כל החוקים האלו, החליטו שכרגע הוא לא מתאים לאורח חיים שלהם.


אז ג'וני שלנו חזר לכלוב, עצוב ובודד. הוא לא הבין מה קרה פתאום, ולמה אין לו יותר ילדים שישחקו איתו, או ידיים שילטפו אותו. וכך בילה את החורף, בגשם ובקור, היה כל היום נובח ובוכה ומחכה שמישהו ייקח אותו הביתה.


בחודש אפריל היה כבר בן כשבעה חודשים. ג'וני סורס וחוסן, עבר אילוף, קיבל תספורת וטיפול נגד פרעושים, והפך לדוגמן העמותה. הוא גם מצא בית חדש, אצל משפחת חלפון המקסימה! היה להם בית במושב עם חצר גדולה. הם לקחו אותו לטיולים בחיק הטבע, לחוף הים, ואפילו דאגו לו למתנה הראשונה שקיבל בחייו – מיטה מפנקת וכדור בצבע כתום. אבל למרות המיטה האישית שלו, ג'וני בחר תמיד (כשאפשר) לישון עם הילדים.


במשך שמונה שנים ארוכות חי עם משפחת חלפון, שיחק איתם והגן עליהם. וכמה הם היו גאים בו, בכלב המקסים והנאמן שלהם! או, כפי שילדיהם היו אומרים – "אין דברים כאלה". אבל אז, בדצמבר 2015, כשג'וני כבר כמעט בן 9, למשפחת חלפון התווסף תינוק חדש לבית, וחייו שוב השתנו מן הקצה אל הקצה.
אבא רני, החליט ששלושה ילדים וכלב זה כבר יותר מדי, אז הוא פרסם את ג'וני למכירה באתר Yad2 תחת הכותרת ככלב גזעי (כשג'וני, כאמור, כלב מעורב) – "רועה גרמני, ב - 1500 שקל, סכום סמלי על כל הטיפולים שהוא עבר במשך כל השנים".


הדרך של ג'וני המשיכה להיות עקלקלה וקשה. מגור זרוק במעלה אדומים לכלוב, משם למשפחה, חזרה לכלוב, ולבסוף אומץ לבית אוהב למשך כמעט 9 שנים. הוא כבר לא גור ובטח שלא גזעי, והסיכוי שלו למצוא בית (או קונה לצורך העניין) הוא כמעט אפסי.

לצערנו, בדיוק כמו חיות מחמד רבות לפניו ואחריו, ג'וני לא קיבל יחס של בן בית, אלא של פריט יד שניה שניתן להעביר ולזרוק ממקום למקום. אבל בדיוק כמו כל בעל חיים, הוא הרבה מעבר לכך. יש לו אישיות, הוא חווה שמחה וצער, אוהב את המשפחה שלו ורוצה רק לשמור עליהם...ג'וני הוא חבר לחיים.


המשפחות שנתנו לו בית, לא חשבו על מהי המשמעות של גידול כלב, והם בטח לא חשבו על הנזק שהם גורמים לו. אז אנא מכם, קוראים יקרים – חשבו פעמיים לפני שאתם קונים או מאמצים. לא רק על איך זה ישנה לכם את הבית, ומי מוציא לטיולים.. חשבו גם על האם אתם מוכנים להכניס עוד בן משפחה, שעלול לחלות מדי פעם, ולהתנהג לא יפה לפעמים. וחשבו על כמה הוא יקשר אליכם, וכמה לבו יישבר אם תחליטו שאתם לא מעוניינים בו יותר.


ולגבי ידידינו ג'וני, אחרי חודש וחצי של חיפוש קונה (ללא הואיל) משפחת חלפון העבירה אותו לכלבייה העירונית. למזלו, מתנדבת במקום מיד ראתה אותו וסיפורו שבה את ליבה. היא אימצה אותו למשפחתה, יחד עם עוד שני כלבים, ארבע חתולים בעל ושלושה ילדים. הוא מיד הפך לבן משפחה.