מידע

10 סכנות לארנבים / מיכל ליבסון, סייעת

לגדל ארנב זה כיף, אך ישנן גם סכנות שכדאי לדעת עליהן. בכתבה הבאה תוכלו לקרוא על 10 מהן:
1. כרסום של  חפצים
ארנבים אוהבים לכרסם דברים כיון שהשיניים שלהם תמיד צומחות. הם לא בוחלים בשום דבר, ויכרסמו כל מה שיקרה בדרכם. צריך לשים לב שהארנב שלכם לא לועס משהו שעלול להזיק לו. כבלי חשמל לדוגמה, עלולים להוות סכנת התחשמלות אם מכשיר החשמל מחובר לשקע. בליעה של חוטים, לדוגמא של שטיחים, עלולה לגרום לחסימת מעיים, ואף למוות. חומרים מפלסטיק, ניילונים וכולי עלולים להיות מסוכנים לארנב שלכם. דאגו לשים חומר מבודד על כבלי החשמל בבית, ולגלגל את השטיחים אם הוא מגלה עניין בכרסום שלהם.

2. חום רב מידי
אם הארנב שלכם נמצא בחוץ או בפנים, מכת חום עלולה להרוג אותו. בימי הקיץ החמים וודאו כי יש לארנב שלכם מקום מוצל וקריר להיות בו, שמש ישירה על ארנב מסוכנת מאוד, הימנעו מלתת לו להיות ישירות בשמש החמה. ודאו כי החדר בו נמצא הארנב מאוורר היטב ולא חם מידי. זכרו כי הארנב 'לובש' פרווה כל הזמן.

3. תזונה
כדאי להאכיל את הארנב בתזונה מאוזנת הכוללת אספסת, שיבולת שועל, ירקות ירוקים, ואוכל יבש במידה. ארנבים שאוכלים מזון בלתי מגוון עלולים לחיות חיים קצרים יותר ולחלות יותר. כדאי לגוון את המזון כדי למנוע בעיות עיכול ובריאות.

4. מצע הכלוב
חשוב שלארנב שלכם יהיה נוח ובטוח בכלוב שלו, לכן כדאי להימנע מריפוד הכלוב בשבבי עץ או חול חתולים ולשים לו נייר וקש כדי שיהיה לו רך ונעים.

5. חיות מחמד אחרות בבית
כדי להימנע מתקריות מצערות בהן הכלב או החתול עלול להרוג את הארנב, מוטב תמיד להשגיח עליהם ולא לתת להם להיות לבד ללא השגחתכם.

6. החזקת הארנב בידיים
לארנבים יש מבנה שלד עצמות קטן ביחס למשקל הגוף שלהם. רצוי תמיד להחזיק אותם כאשר החלק האחורי שלהם נתמך ולא נמצא באוויר. הרמה לא נכונה של הארנב עלולה לגרום לו נזק ואפילו שבר. השגיחו במיוחד על הרמה נכונה כאשר ילדים קטנים מרימים אותו.

7. אבחנת מחלות מאוחרת מידי
ארנבים שחיים בחוץ מועדים יותר למחלות שונות כגון: אבנים בשלפוחית, חסימת שיער ונזלת, שלא מבחינים בהן בזמן. חסימת שיער ואבנים בשלפוחית עלולים להיות כואבים במיוחד עבור הארנב שלכם אם לא מגלים אותם. וודאו תמיד שהארנב נמצא תחת השגחה, שימו לב להרגלי האכילה שלו וליציאות שלו. אם אתם מבחינים במשהו חריג אצל הארנב, מהרו והתקשרו לווטרינר, שכן ארנבים נוטים לחלות מהר ולמות מהר.

8. פיצוץ אוכלוסין
ידוע שארנבים מתרבים בקלות ובמהירות. ארנבת בוגרת יכולה להמליט עד 9 גורים כל 30 יום עם בן זוג. הגורים מתבגרים בגיל 4 חודשים וכבר יכולים להביא צאצאים בעצמם. עדיף להימנע מלתת להם להתרבות שכן הם יכולים להיות חשופים יותר למחלות, ריבים ופציעות. אם יש לכם ארנב זכר וארנבת נקבה בבית ואינכם רוצים שיתרבו, עקרו את הנקבה או סרסו את הזכר כדי למנוע זאת. לפרטים נוספים ניתן ליצור קשר עם המרכז הווטרינרי רמת השרון בטלפון 03-5403368

9. החיים מחוץ לבית
תוחלת החיים של הארנבים החיים בחצר קצרה יותר מאלה שחיים בבית. תנאי מזג האוויר, טורפים פוטנציאלים (חתולים וכלבים), מחלות, ולעיתים גם יציאה מהחצר אל הרחוב ואל הכביש, כל אלה עלולים לקצר את חייו של הארנב שחי בחוץ.

10.  טורפים מבחוץ
אם אתם גרים באזור כפרי, מוקף שדות וחורשות, שמרו שהארנב שלכם לא יהיה בחוץ ללא הגנה. כל מיני חיות שחיות באזורים אלו עלולות להוות סכנה לארנב שלכם, כגון נחשים. אם הארנב שלכם חי בחוץ וודאו שיש לו כלוב מוגן מפני סכנות אלו.

מאירה כהן מנהלת מרפאה מרכז וטרינרי רמת השרון

עור מגורה ומגרד גורם לחיית המחמד שלנו  לחוסר נוחות וסבל. לצערנו דרך ההתמודדות  שלהם עם מצב זה הוא לגרד, ללקק, לנשוך וללעוס את האזור מצב שמשגע אותם ואותנו. יכול להיות אזור מגורה ספציפי אחד או  בכל הגוף. חשוב לדעת שגירודים זה לא רק חוסר נוחות רגעי – זה גם יכול להיות סימן שמשהו לא בסדר.

גורמים:
כשאנו רואים את חיית המחמד שלנו מתגרדת ללא סוף וקבורה עם האף בפרווה ונוגסת עם השיניים בגוף דבר ראשון שעולה לנו לראש זה שיש לה פרעושים. אך לא תמיד בזה זה מסתכם. הרבה חיות עלולות להיות אלרגיות לרוק של הפרעושים ולפתח תגובה קשה לנשיכות הפרעושים. כמובן שגם אוכל או משהו בסביבה עלול לגרום לתגובות שכאלו.
כלבים שמבלים זמן רב בחוץ יותר חשופים לקרדיות באוזניים- מזיקים מציקים אשר מתגוררים באוזן החיה וגורמים לגירוד פראי.

מה ניתן לעשות בבית:
תחילה ניתן לבדוק מקרוב אזורים אשר יש בהם מעט שיער ולבדוק אם רואים פרעושים רצים – לדוגמא אזור הבטן והמפשעות. ניתן גם לבדוק האם יש לכלוכים שחורים דבוקים לפרווה אשר נראים כמו פלפל שחור- לכלוכים אלה הם בעצם צואת הפרעושים. במידה ואכן נתקלתם בפרעושים ישנם מספר תכשירים אשר ניתן לרכוש לטיפול אצלנו במרפאה. מוצר חדש שהגיע לאחרונה נקרא ברבקטו אשר הינו כדור לעיס וטעים אשר מחזיק לשלושה חודשים ומוכיח את יעילותו מצוין. עם כדור זה אין דאגה לשילוב עם חיסון תולעת הפארק לעומת תכשירים אחרים הנמצאים בשוק. תכשיר נוסף הינו אמפולות האדווקאט אשר מניחים בשלוש נקודות בגב הכלב או רק בנקודת העורף של החתול והן יעילות לחודש. באזורים מאד נגועים בפרעושים היינו ממליצים לפנות גם למדביר מומחה- להסביר שיש בעל חיים בבית ולפעול על פי הנחיותיו.
במידה ולא הבחנתם בפרעושים ושמתם לב שהגירוד הוא לא במקום ספציפי אלא תחושת חוסר נוחות כללית ניתן לעשות מקלחת עם מים פושרים לחיית המחמד ולהשתמש בשמפו  אשר מונע ומקל על גירודים ובכך להקל על הסבל של חיית המחמד שלנו. במידה והגירוד הוא אכן נקודתי ניתן למרוח על האזור משחה מרגיעה.

מתי צריך לפנות אל הווטרינר:
ברוב המקרים יש צורך לקחת את חיית המחמד לווטרינר לבדיקה כללית בכדי שנוכל לאבחן ולתת טיפול נכון לבעיה. תשתדלו לא להשתהות ולהמתין שהגירודים יהפכו לבלתי נסבלים והחיה תגרום לפציעה בעור – גירוד אובססיבי יכול לגרום לפגיעה בעור דיי מהר.
הגירודים הם כמו מעגל אכזרי – החיה מתגרדת ויותר מגרה את העור שגם ככה רגיש. המצב הזה גורם לגירוד יותר תכוף ולזיהום עם פצעים מדממים ומגרדים.

מה הווטרינר יעשה:
הווטרינר ישאל על רקע הגירודים – מתי החלו, האם היו בעבר, באיזה רמת תכיפות החיה מגרדת, האם זה התגבר לאחרונה, האם החלפתם אוכל, שינוי בסביבת המגורים וכו'. לאחר מכן בבדיקה פיזיקאלית נתמקד ספציפית על העור והאזורים המגורים ובמידה ונשלול הימצאות פרעושים הווטרינר אולי יומלץ על מגרד עור לבדיקת טפילים או פטרייה בעור (נדיר אצל כלבים) , או יבדוק את האוזניים  בכדי לבדוק הימצאות קרדיות אוזניים.

במידה והווטרינר יחשוד כי מדובר באוכל הוא ימליץ על דיאטה היפו אלרגנית – דיאטה עם אוכל רפואי עם שימת דגש כי בדיאטה זאת אסור לחטוא ולפנק את יקירנו ההולכים על ארבע באוכל שונה- בדיאטה כזאת כל המשפחה צריכה להתגייס להצלחתה.
במצבי גירוד קשים מאד יינתן גם טיפול ראשוני לדוגמא זריקת אנטיהיסטמין ובמקרים קשים יותר זריקת קורטיזון להרגעת הגירוד ואולי גם יינתן טיפול רפואי הביתה – כגון כדורי אנטיהיסטמינים או קורטיזונים. ניתן גם לרכוש שמפו היפו אלרגני ובתחילה לעשות שטיפות תכופות להרגעת העור.

לסיכום,
בכל מקרה של גירודים אנו ממליצים בחום להגיע למרפאה לבדיקת העור עוד לפני שהגירודים הופכים לתכופים וחיית המחמד תגרום לפציעת העור.

לפרטים נוספים ניתן לפנות אלינו מרכז וטרינרי רמת השרון/הרצליה בטלפון 035403368.