03-5403368

מידע

כתבות

חתולים, נשים בהריון ומה שבינהם

מאת: דר. ערן גרין וטרינר

טוקסופלסמה – אותה מחלה מסתורית ומפחידה, שרובנו שומעים עליה לראשונה בבואנו להרחיב את המשפחה, קרי – לפני הכניסה להריון.
במאמר זה נסביר על המחלה, הסיכונים, הקשר לחתולים וננסה להרגיע את המודאגים (או המודאגות) ולנפץ כמה מיתוסים הקשורים במחלה (רמז מקדים: לא! אין צורך לזרוק את החתול מהבית...)

 

וטרינר רמת השרון

וטרינר הרצליה


טוקסופלסמוזיס

טוקסופלסמוזיס היא מחלה הנגרמת על-ידי טפיל חד-תאי (פרוטוזואה) בשם טוקסופלסמה גונדי. הטפיל נפוץ בכל העולם וחלק נכבד מאוכלוסיית העולם נגוע בו. מרבית האנשים שנדבקים בטפיל עוברים זאת ללא כל מחלה (אסימפטומטים) – זאת הודות למערכת החיסון המגנה מפני השפעותיו. חלק סובלים מחום חולף, חולשה, עייפות והגדלת בלוטות לימפה, בעוד אחרים עלולים לפתח תסמינים מעט יותר קשים הדומים ל"מחלת הנשיקה". לעומתם, אנשים הסובלים מבעיה כלשהי במערכת החיסון (מדוכאי מערכת חיסון, דוגמת חולי סרטן המטופלים בטיפולים כימותרפיים, חולי איידס, אנשים שעברו השתלות איברים וכו...) עלולים לפתח מחלה קשה ביותר הפוגעת במוח, בעיניים, בכבד ובריאות.


נשים בהריון נחשבות גם כן בקבוצת סיכון לטוקסופלסמה, וזאת היות והטפיל מסוגל לעבור, דרך השיליה, לעובר ולגרום לו מומים קשים ואפילו להפלה.

 

טוקסופלסמה וחתולים:

טוקסופלסמה הינו טפיל המדביק מגוון רחב ביותר של בעלי חיים וביניהם יונקים, זוחלים וציפורים, אולם רק החתול הינו מאכסן אמיתי (מאכסן סופי), בו מתרחשת רביה מינית ולכן הינו היחידי אשר מפריש ביצים מדביקות בצואה.
חתולים נדבקים בטפיל בדרך כלל בעקבות אכילת בשר לא מבושל (עכברים או בשר בקר/צאן). דרכי הדבקה נוספות הינן מגע עם ביצים מדבקות בארגז החול או העברה מהחתולה לעובריה בזמן ההריון.
לאחר הדבקה הטפיל מתיישב במערכת העיכול של החתול – בדפנות המעי ושם מתרבה ויוצר אואוציסטות אשר מופרשות עם הצואה. על מנת שהביצים תיהפכנה לאינפקטיביות (מדבקות), עליהן ל'הבשיל' ולעבור תהליך שנקרא ספורולציה. תהליך זה מתרחש במשך כ- 24-48 שעות לאחר הפרשתן בצואה (כלומר ביצים המופרשות בצואה אינן מדבקות בשעות הראשונות שלאחר הפרשתן!). הציסטות המדבקות עמידות מאוד לתנאי הסביבה, ועשויות לשרוד (ולהדביק) גם חודשים לאחר הפרשתן. בהקשר זה חשוב לציין כי חתול נגוע  במחלה מפריש את הטפיל לתקופה של כשבועיים בכל ימי חייו. בשאר הזמן החתול אינו מפריש ועל כן לא מהווה מקור הדבקה במחלה. נדיר ביותר שחתול שגמר להפריש ביצים יחזור על הפרשה זאת באיזה שלב בחייו.

 

וטרינר רמת השרון

טרינר הרצליה


בשאר היונקים (לרבות בני האדם), מחזור החיים של הטוקסופלסמה הינו מחוץ למעי: הטפיל פולש לרקמות הגוף השונות ומתרבה בהן, דבר המוביל להיווצרות ציסטות ברקמות (שריר, מערכת העצבים וכו). במקרים הללו עלולים להתפתח סימנים קליניים הקשורים למקום היוצרות הציסטות. צורה זו של נגיעות יכולה לקרות גם אצל חתולים ובמקרים אלו עלולים להתפתח סימנים קליניים הקשורים למקום בו הציסטות מתפתחות. לדוגמא: סימנים עצביים במידה והטפיל מתיישב במח או הפרעות ראיה ועיוורון במידה והציסטות בעין.

 

דרכי ההדבקה בטוקסופלסמה:

בני האדם נדבקים בטפיל במספר צורות, כשהמשותף לרובן הינו אכילת ציסטות מדבקות של הטפיל. עיקר ההדבקה נגרמת מאכילת בשר נא (מאכלים דוגמת סטייק במידת עשייה נמוכה, קרפצ'יו וכו') ומאכילת ירקות שלא נשטפו כראוי. דרך הדבקה נוספת, נפוצה הרבה פחות, הינה מגע עם צואת חתול המכילה חומר אינפקטיבי. חשוב לציין כי בדרך זו עלולים להידבק גם אנשים שכלל לא מגדלים חתולים (בעלי גינות שבאים במגע עם אדמה מזוהמת, בעת שתילה, למשל, או ילדים קטנים המשחקים בארגז החול שבגינה הציבורית – אותו החול בו אוהבים חתולי הרחוב לעשות את צרכיהם...) 

 

טוקסופלסמה והריון:

כאמור, טפיל הטוקסופלסמה מסוגל לעבור לעובר,דרך השיליה ולגרום לו למומים ואפילו להפלה – ומכאן החשיבות במניעת ההדבקה. ההדבקה עצמה עלולה להתרחש לכל אורך ההריון ומסוכנת בעיקר בעבור נשים שלא נדבקו במחלה לפני ההריון ונדבקו בה הדבקות ראשונית במהלכו. נשים שנדבקו בעבר בטפיל מחוסנות כנגדו ועל כן נמצאות בסיכון נמוך בהרבה (הסכנה היא כמובן לעובר. לאם עצמה לא נשקפת סכנה בדרך כלל).

 

וטרינר רמת השרון

וטרינר הרצליה

 

כיום, ממליצים כמעט כל רופאי הנשים לנשים העומדות להיכנס להריון לבצע בדיקת נוגדנים לטוקסופלסמה טרם הכניסה להריון או בתחילתו: באמצעות בדיקת דם פשוטה ניתן לדעת האם האישה היא חיובית, כלומר, נחשפה בעבר למחלה ועל כן יש בדמה נוגדנים כנגד הטפיל והיא מוגנת, או לא. נשים שנמצאו שליליות בבדיקה (כלומר בדמן אין נוגדנים כנגד הטפיל) מצויות בקבוצת סיכון ועל כן אמורות לנקוט באמצעי זהירות פשוטים – אך חשובים. 

 

אז מה עושים על מנת למנוע הדבקה בטפיל?

הקפדה על מספר כללים פשוטים תסייע לנו למנוע הדבקה בטפיל. כללים אלה חשובים בעבור כלל האוכלוסייה, ובייחוד לאותן קבוצות שבסיכון (אנשים חולים במחלות כרוניות, ילדים ונשים בהריון):

    בישול הבשר והימנעות מאכילת בשר נא.
    שטיפת ידיים לאחר מגע עם בשר לא מבושל (למשל בעת הבישול).
    הקפדה על שטיפת ירקות ופירות.
    הקפדה על ניקוי ארגז החול של החתול לפחות פעם ביום (וזאת על מנת לא לאפשר לציסטות, במידה ואכן הופרשו, לעבור ספורולציה, שתהפוך אותן לאינפקטיביות).
    בעת ניקוי ארגז החול – מומלץ להשתמש בכפפות ובכל מקרה לשטוף את הידיים בגמר העבודה.
    (נשים הרות שימו לב – את הסעיף הזה תאהבו במיוחד): תנו לבן הזוג לעשות את העבודה השחורה (לפנות את צואת החתול ולנקות את הארגז).

 

ומה לגבי החתול?

במקרים רבים אנו נשאלים ע"י נשים הרות, או בני משפחה מודאגים – האם להוציא את החתול מהבית טרם ההריון. התשובה היא כמובן לא! החתולים הינם 'קורבן' קל לכאורה לפתרון הבעיה אולם סילוקם לא יפחית את סיכויי ההדבקה.

 

וטרינר רמת השרון

וטרינר הרצליה

 

חשוב לזכור:

    לא כל חתול נגוע בטפיל.
    לא כל חתול נגוע מפריש ביצים בצואה. הפרשת הביצים נעשית לפרק זמן קצר ביותר של כשבועיים במשך כל חייו של החתול.
    ביצים שהופרשו כלל אינן מדבקות ביממה הראשונה שלאחר הפרשתן.
    רובנו נחשפים לחתולים גם אם אין לנו חתול בבית (ארגז החול של ילדותנו – כבר אמרנו?)
    והכי חשוב - עיקר ההדבקה בעולם כלל אינה קשורה למגע עם חתולים, אלא נגרמת מאכילת בשר וירקות שלא נוקו או בושלו כהלכה.

ניתן לבצע בדיקת נוגדנים לחתול שתראה האם הוא נגוע בטפיל. אולם, לאור האמור לעיל, בדרך כלל, תוצאות הבדיקה כלל אינן רלוונטיות.

 

כמו תמיד,  בכל שאלה או חשש ניתן ומומלץ לפנות לצוות המרפאה על מנת שיסביר, יסייע וירגיע.

אז שיהיה במזל!

 

וטרינר הרצליה

וטרינר רמת השרון