03-5403368

מידע

כתבות

חרשות בכלבים

 

 

מאת ד"ר מיכל רייך - וטרינרית מרכז וטרינרי רמת השרון / הרצליה

 

חרשות ואובדן שמיעה יכולים לקרות בכלבים מכל מיני סיבות. החיים עם כלב חרש עשויים להיות מבלבלים כאשר לבעלים אין כלים וידע מתאימים. למרבית המזל, רוב הכלבים החרשים יכולים לחיות חיים ארוכים וטובים ,מה שנדרש מהבעלים הוא לדעת כיצד להתנהל ולתקשר עם כלב חרש.

 

גורמי ירידה בשמיעה וחרשות

 

מערכת השמיעה בכלב כוללת את האוזן המחולקת ל 3 חלקים – חיצונית, תיכונה ופנימית, את עצב השמיעה ומרכז השמיעה הנמצא במח. נזק לכל אחד ממרכיביה יכול לגרום לירידה בשמיעה עד חרשות.

 

דלקות אוזן כרוניות חמורות, גידולים, נגיעות בטפילי אוזן, או טראומה יכולות לגרום נזק לעור התוף או למבני האוזן התיכונה והפנימית ולפגוע בשמיעה. גידול, פגיעה בזרימת הדם (אוטם או דימום),תרופות מסוימות או תהליך דלקתי יכולים להזיק למרכיבים העצביים של מערכת השמע.

 

הגורם הנפוץ ביותר לירידה בשמיעה הוא תהליך ניווני של אובדן תאים הקורה בעקבות הזדקנות.

 

חרשות יכולה להיות גם מולדת ויתכן גם רקע תורשתי. ישנם גזעים המועדים יותר לחרשות מולדת כמו הגזע הדלמטי והסטר האירי. חרשות מולדת גם נקשרת לצבע פרווה, כלבים לבנים מועדים יותר לחרשות מולדת.

 

איבחון חרשות בכלבים

 

לרוב יקח זמן לבעלים להבחין בתהליך ההתחרשות בכלב משום שהוא הדרגתי. ניתן לבצע בדיקה פשוטה ע"י יצירת רעש מחוץ לטווח ראיית הכלב ובחינת תגובת הכלב.

 

הבדיקה המוחלטת לבדיקת השמיעה היא בדיקה עצבית מיוחדת הנקראת BAER BRAINSTEM AUDITORY EVOKED RESPONSE  הקוראת פעילות חשמלית באוזן ובמוח בתגובה לגירויי צליל.בדיקה זו לא מתבצעת במרפאה הפרטית (קיימת בארץ בבית החולים הוטרינרי האוניברסיטאי)

 

טיפול ומניעה באובדן שמיעה

 

אין תרופה אחת מוחלטת לבעיה של חרשות. זיהומים ודלקות של האוזן או מערכת העצבים עשויים להגיב לאנטיביוטיקה ותרופות נוגדות דלקת אך הנזק שנגרם עשוי להיות בלתי הפיך.

 

בדיקה וטיפול שגרתי באוזניים עשוי למנוע התפתחות דלקות אוזניים. טיפול כזה חשוב במיוחד אצל כלבים בעלי אוזניים שמוטות כמו קוקר ספניאל ובאסט. כאשר ישנה כבר דלקת אוזניים טיפול מהיר ומדויק יכול למנוע את הנזק שעשוי להוביל לחרשות.

 

חרשות מולדת ניתן לצמצם גם על ידי הרבעה אחראית ומושכלת. אין להרביע כלבים עם חרשות מולדת.

 

החיים במחיצת כלב חרש

 

כלב חרש יכול לחיות חיים נורמלים וטובים. על הבעלים מוטלת המשימה ללמוד דרכי תקשורת חדשות, ניתן לתקשר בעזרת מחוות גוף וסימני ידיים.

 

חשוב לדעת שהחרשות הופכת את הכלב פגיע במצבים מסוימים. כלב חרש שמטייל לבד לא ישמע תנועת רכבים או אנשים/ בעלי חיים בקרבתו. לכן חשוב לשמור כלבים חרשים באיור מגודר ובטוח או לקשור אותם ברצועה בזמן טיול.

 

לסיכום,כלב חרש אין משמעו כלב אומלל,הוא לא שונה בהרבה מכלב שומע והוא לומד להסתגל. מה שנדרש מאיתנו זה לדעת להסתגל גם כן.